יומן ארץ ישראל ראובן אהרונוביץ'

חסר את חלק הפתיחה….

 


אחרי כמה שעות של מנוחה לאחרי נסיעה מיגעת באו לקבל את פנינו לצריף של אחי בקרית יוסף מנהלי מרכז פועלי אגודת ישראל בתל אביב ר' יעקב לנדוי יו"ר המרכז ור' זאב פישרשיין ע"ה (זוהר) יו"ר מרכז הקליטה שוחחנו על העתיד שלי פה ארץ הם ספרו לי שקבלו מכתב ממרכז אגודת ישראל בפולין מהרי"ם לווין ז"ל שחפשו לנצל אותי לעסקנות צבורית במיוחד בצעדים הראשונים והם מוכנים גם לתת לי כל עזרה כולל עזרה כספית מה שנחוץ לסידור ראשון. השיחה הידידות היתה מענינת מאד נודע מהם כמעט בדיוק על המצב בארץ שפה אפשר להתפרנס כמעט רק ע"י עבודה או בפרדס או ? קבלתי גם הסבר על המצב הארגוני בארץ, לע"ע אני מקום וכל ארגון של המשך מפולין כך ארגון עובדים של פועלי אגודת ישראל מפני שפה ברוב רובם של מקומות עבודה בכל הארץ הם בידי הסתדרות הכללית ובאם לא נתארגן בארגון פועלים חזק נהי' חו"ש מקופחים בקבלת עבודה סופרי שהם קבלו ? בישוב החדש כמה סניפול של פא"י כמו תל אביב פ"ת וראשון וב"ב חסר לנו מזכירות מרככי עבודה מוכשרים הם הסבירו לי בדברי עידוד שעלי לא לדאוג תוכל להמשך בעבודת ארגון בכל מקום שתבחר לך יודאג גם לסידורך הראשון אני הסברתי להם שבשום פנים ואופן לא אוכל לתת תשובה על המקום אני בעצמי רוצה לעבור בכמה מקומות בארץ ולהווכח על המצב, זאת ועוד – אחד הסיבות שהביא אותי לעילה להנתן לעסקנות צבורית שהשקעתי כל ימי בהיותי בפוילין גם המשפחה הפצירו בי ללכת בכוון זה לכן לא אוכל ברגע הראשון שבאתי ארצה כבר להסכים להצעה שלכם עם כל הכבוד אני מבקש שתתנו לי כמה שבועות ולחשוב על עתידי. נחתי יום יומיים ונסעתי לתל אביב לבקר את המשפחה שהם כבר נמצאים עשר שנים בארץ לשמוע גם מהם מה הם מיעצים אותי האמת ניתן להגיד היה לי כמה מאות שטרלינג בבנק בת"א וחשבתי להכנס לאיזה שהוא מסחר ולעזוב את עניני הכלל. ברח' אלנבי שמעתי צועקים ר' ? הפניתי את פני להצועק והנה ידידי וחברי מנוער ר' מאיר צשרנסקי מזגרז ידעתי שהוא נסע לא"י עוד לפני שנה הוא חיבק ובהתרגשות אמר בקול גדול עכשיו יש לי תקוה שנוכל ביחד לעשות מה שהוא לטובת החנוך החרדי על שאלתי מה מעשיך אמר לי שהוא מזכיר של הסתדרות החרדים שבראשם עומדים ה"א ר' יוסף פטר חבר מועצת עירית תל אביב ור' אברהם ארטון מנהל בנק בלגיה ושהוא גם הבה"ב של הבנק יש להסתדרות הנ"ל ת"ת שלומדים בו כמה עשרות ילדים המשרדים נמצאים בסימטת סיני ע"י ביה"כ הגדול הזמין אותי לשמה והתחיל מיד לדבר תכלית אבל טובים שנים מאחד באם אתה מסכים נתחבר שנינו ליוזמה הזאת ולפי דעתו אני כבר מכיר את תל אביב יש מקום לבית יעקב בתל אביב יש גם נשים עסקניות כמו הג' בוים ע"ה וגם הגב' יוסקוביץ הם בנו אחרי בית בבני ברק ברח' יהושע ויש כמה עשרים חרדים בתל אביב כמו ר' יעקב הלפרן ע"ה שבא מווילנה והוא גר ברח' נחלת בנימין והתחיל לבנות בבני ברק שכונה ע"ש הרב שפירא מלובלין שנפטר באותו השנה אני עניתי לו כמעט אותה התשובה ? להח' לנדוי ושיון אבל בשנוי אחד אני מכון לעזר לך בצעדים הראשונים כל זמן שאני נמצא אצל אחי אבל אני לא מוכן לבסס את פרנסתי על עסקנות צבורית ר' מאיר היה עסקן חריף מאד והזמין אספת נשים בדירה פרטית וכתב בשהשתתפות שלו אני הלכתי בשבת ברגל לת"א לא רציתי לא רציתי להחליש את מרצו בעניני חנוך זג' צעקה חמס אתה שוב מתחיל להמשיך עם הענינים שלך כמו בבית פה אין כבר המשפחה שלנו וסיפרתי לה על כל השיחה עם ר"מ צשרנסקי ודחיתי את הצעה שלו רק הבטחתי לעזור לו בראשית צעדיו אנחנו ממלא משך כמה שבועות לא נעשה שום דבר אני התחלתי לרמוז לה שממילא אין פה ארץ עסקים שנוכל לעשות עם הסכום שלנו ונצטרך לפנות לעבודה שזה עסוק של רוב רובם של הישוב כשהגעתי לת"א ברגל בשבת בחשק של ? צבוטה אני עייף מאד לא חשבתי שאוכל לפצות את הפה אבל אחרי קצת מנוחה דברתי בהתלהבות על חנוך הבנות להפתעתי השתתפו באסיפה כמה עשרות נשים התפלאיתי אמרו לי שבת"א אין בכל נשים שיתעסקו בענינים אלה הפתעה לטובה צעד גורר צעד אחרי הצלחה של האסיפה ביקש מ"מ ר"מ צשרנסקי שנינו נבקר כמה יהודים לאסוף לכל הפחות 50 שטרלניג שזה יספיק לשכירת דירה של שני חדרים ורהיטים כלומר כמה ספסלים לביה"ס לא יכולתי בשום פנים ואופן לדחות הצעתו העסקנית במיוחד שזה ענין קדוש כמו חנוך הבטחתי לו לבקר אתו ביחד כמה יהודים עשירים בת"א והצלחנו מאד זכור לו שביקור הראשון היה אצל הנגיד ר' יעקב הלפרן ברח' נחלת בנימין נכנסנו לבית עשיר חמשה חדרים שזה היה אז דבר נדיר מאד כמעט כולם גרו בחדר אחד או חדר וחצי עם מטבח משותף. דירה מרוהטת יפה מאד ארון ספרים על ? הקיר סיפרנו לו את התכני שלנו ורוצים לשכור דירה ורהיטים לא חשב הרבה ונכנס לחדר השני והוציא לנו חמש עשרה שטרלינג לשמחתנו הפנימים לא היה גבול אני אמרתי לר"מ ? גם הצלחה הזאת לא ימשוך אותי לעבודה צבורית ביקרנו אצל כמה יהודים ר' יוסף פטר ור' אברהם ארטון כל אחד נתן לנו חמד לי' גם הגב' בלום ע"ה נתנה לנו חמש לי' למטרה זו גם אני למרות שזה היה בימים הראשונים לא ידעתי לאן פני מועדות לא הרווחתי עוד פרוטה אבל כדי שר"מ הנ"ל לא יסחוף אותי לעסקנות נתתי לו חמש שטרלינג ואני עזבתי את הענין הנ"ל וכיום זה אחד המוסדות הגדולים בארץ לחנוך הבנות החרדיות בית יעקב הסתובבתי בשכונות שע"י קרית יוסף וראיתי את נהגותם פחדתי שזה יפגע בילדים הקטנים שלי היה לי אז שתי בנות הבכורה ליבא דבורה בת ארבע וגיטל (טובה) בת שלש.



חבלי קליטה

בסוף הקיץ שוררה בארץ מחלת עניים ברוב המקרים זה נדבק בילדים קטנים הילדים קבלו פתאם את מחלת עיניים זה אמנם החזיק כמה ימים אבל היה ? שלהם היו נורא ואיום גז' תחי' שהיא עדין נפש בכתה שאני לא אראה "במסתרים תבכה נפשי" והיא צביה עלי מה עשיתי גרנו בארבע חדרים עם כל טוב ביחד עם כל המשפחה ועכשיו הבאתי אותנו לצריף של עץ והחום נורא הילדים חולים לפרנסה אני לא רואה סיכוי אני כמובן הסברתי לה שזה לא סוף פסוק חזרתי על התשובה של הרבי זצ"ל אז מין האט דורט פרנסה איז דורט זייער גיט אני מלא תקווה שאנו ב"ה נסתדר היטב אחד הדברים שנקנה ביסורים זה ארץ ישראל ב"ה שזיכנו ללכת ד' אמות בארץ גם להילדים בה כבר הוטב אז אמרתי לה אני חושב לנסוע אתך לראות את בני ברק שזה מושבה חרדית ? ביחד נראה אם נוכל להשיג דירה מכובדת אמנם לא כמו באוזיקוב היה ולרגע חצרות פה נסתפק ? בשני חדרים וחצי נראה גם שוה האם אפשר לעסוק במסחר זה מושבה של מאתיים משפחות גם ברמזים שונים הסברתי לה שאין שום דרך בחזרה נצטרך להסתגל לאווירה דארץ ישראל אבל מה זה לא הולך בין רגע נחפש ונחשוב היטב היטב על דרכנו פה יצאנו שנינו לסחר בבני ברק דרך תל אביב נגשנו לתחנת אוטובוסים "אחור רגב" ברחוב החשל שמה היה אז התחנה וראיתי מרחוק יהודי עם זקן לבן וגם במלבושים לבנים מהודרים שהתקרבתי אליו ראיתי את ר' יצחק גרשנקורן ז"ל שמאז שראיתי אותו ? של אגודת ישראל בוורשה עברו כבר עשר שנים ואז הערכתי שהוא בן שלושים בערך ועכשיו נראה כבר בעלי כבן שישים אבל רגוע מאד וסיגריה אחרונה בפיו הוא קיבל את פני בשימחה הוא היכיר מקודם אבל השלום עליכם והחיוך על הפנים על התקרבות אלי ברגע הראשון שאמרתי לו שאני חושב במה שאוכל וגם לזג' תחי' הוא פנה אליה גברת נכבדה אל דאגה הימים הראשונים קשה קצת שבאים למדינה חדשה וביחוד לארץ ישראל אבל פה כדאי קצת לסבול אבל בטוח אני שלא אחר מקצת נסענו ביחד לבני ברק וקבענו לערב פגישה בביתו הצבורי של גרשטנקורן והקבלת פנים ע"י האוטובוס והדרת פנים שלי עשתה רושם טוב על זג' תחי' והיא התחילה כבר להאמין שיש גם פה תקומה להסתדר.

היגענו לבני ברק 20 רגע נסיעה מתל אביב בין רגע היציעו לנו עסקים עסק אחד לקנות חנות יין של הר' ליהמן ז"ל ועסק השני לקנות את המסעדה של ר' זאב בלומנקרנץ ע"ה נכנסו למסעדה בזמן ארוחת צהריים ראנו שבמשך אוכלים כ- 50 אנשים פועלים רווקים את ההצעה של המסעדה דחינו על הסף זה עבודה קשה מאוד אבל חנות יין של ליהמן כן כשבנו ע"ז ברצינות שגם ההורים של זג' תחי' היו להם חנות של יין אמנם במסשטב גדול מאד אבל זג' תחי' בקיה בענינים הללו ששמענו את המחיר מה שהוא מציע נוכחנו לדעת שלא נוכל עם הכסף שלנו לגשת לענין זה אחרי מחשבות רבות החלטנו קודם כל להתישב במקום ולשכר דירה על עסקים נחפש בזמן שנגור במקום ונכיר יותר ויותר את הצרכים של המקום שכרנו מיד דירה שני חדרים בבית חדש אצל ר' מאיר רגדון ע"ה פינת ר' עקיבא בן פתחיה ונסענו שנינו בחזרה לאי בקרית יוסף בערב אני לבד חזרתי לב"ב להיפגש עם המיסד ר' יצחק גרשטנקורן טרם שעליתי עליו הסתובבתי קצת ברח' ר' עקיבא וראיתי שבאחד הצריפים בחנות יושבים כמה אנשים ע"י שלחן שאלתי מה זה סיפרו לי שזה וועד המושבה והוועד פועל נגד המיסדים ? של בית ונחלה וגם הבנק פשוטי את הרגל ובית המשפט הכנסי כונס נכסים מר ברודה רואי חשבון מוסמך בירושלים עם הידיעות הללו הלכתי להפגש עם ר' יצחק גרשטנקורן לא הצטרכתי לחכות הרבה זמן אחרי הקבלת פנים הנלהב הוא בעצמו סיפר לי על המצב של המושבה ועל הועד החדש שקם והם לוקחים ? שילינג לחדש כדי להויא את האשפה וזה הוא הדאגה שלהם יותר הדברים ? מאיר. חנוך ?. אין מי שידאג אמנם יש לו עוד הרבה ידידים נכבדים בבני ברק ואחד מהם הוא ? בשם ר' זליג שפירא ע"ה שבאופן בלתי רשמי אוספים כספים ומה שנחוץ מאד למושבה עושים שאלתי אותו איך החנוך פה הוא אמר לי הכל כמו שהוא יש בית ספר מזרחי בנים עם בנות ביחד והועד ההורים מורכב מכמה יהודים אני זוכר עוד את השמות מר משה קושרני משה פוקס צבי שידלובסקי והוא אמנם הוא לא חבר רשמי אבל הם מתיעצים אתו בכל דבר שאלתי על השתיכות המפלגתית של אנשי הועד ענה לי שלשה מהם הם חברי ההסתדרות אבל שניהם מהם באים בשבת להתפלל בביה"כ ויש גם תלמוד תורה שמתנה ע"י הרב רבי נחמן ? שקוראים אותו הרב מברוך שהוא גם השתתף בועד ? בסוף אמר לי שלפני זמן מה בא קבוצת צעירים מפולין מאגודה והם יוסדי סניף של פועלי אגודת ישראל והם מתאספים בבנין הת"ת צעירים נלהבים לבנין הארץ ברוח התורה ואני בטוח שהם ועוד תוספת אברכים כמוך נוכל להנהיג את המושבה ברוח המיסדים שבראשה עמד בוורשה הרבי מרדזמין זצ"ל בכלל שוכר עזובה מפעל הלחם שנמצא בחכירה בידי מר פדומסקי לא מתאים לצריכים בערבי שבתות וחגים ובימים החמים יש חוסר במים ? מופעל בשבת על גלי ? ברינה גדולה לאגור מים וכך בכל השטחים מדברם עשיתי לו סיכום שהתפקיד שלנו שלוחי היהדות החרדית לבני ברק הוא קודם כל להציל את המושבה שלא ישנה צורתו ותוכנה ולהשאר מושבה חרדית באותו הערב הלכתי לסניף פא"י פגשתי את מר צבי רוזנפריט שהוא קיבל עליו בהתנצגות לטפל בעניני עבודה לפי ההסכם בין פא"י ובין ההסתדרות הכללית כל ארגוני הפועלים מקבלים עבודה לפי הרשומים של מחוסרי עבודה באופן יחסי של ימי עבודה שעומדת לחלוקה. הוא סיפר על הרוח ? שחברו פאי ? למושבה המזכיר הרשמי הוא ר' דוד פריינד אבל הוא עובד ביום והוא פתח גם חנות לעתונים וספרים שאשתו עוסקת בזה בשעות הערב הוא בא לסניף ומטפל בבעיות החברים כגון קליטה וכו' ביום א' דסליחות תרצ"ד באנו לגור בבני ברק בדירה החדשה שלנו באותו היום התקימו בבני ברק שתי חוגות חרדיות א'. גומרות הגדר של בטון סביב הת"ת השתתפו מנהגי מרכז פא"י הר' מינץ לנדוי פישר שינך. וחגיגה שניה חנוכת בית הכנסת בשכונת זכרון מאיר שר' יעקב הלפרן התחיל לבנות והיו שמה כבר כמה בתים דו משפחתים לחגיגה בא הרב הצדיק רבי צבי דושינסקי ? מירושלים הרב דושינסקי דמות פאטריכאלי עשה עלי רושם עז עוד שמעתי עליו בחו"ל אבל אני דומה שמועה לראיה בנתיים לפני החגיגה קרה איז אינדיטנט בין הפועלים ובין ר' יעקב הלפרן על תקיעות שונות אני עמדתי מרחוק שראיתי שמתקרב זמן מנחה ולא נכנסים לביה"כ התחלתי להתערב והצלחתי לחסל את הסכסוך ונכנסו כולנו שבראש הרב הראשי של יהדות החרדית מענין לא ראיתי אף נציג אחד מהנהגת המושבה לא מהוותיקים ולא מהחדשים זה גם נותן לי לחשוב עד כמה נחוץ התחזקות חרדית למושבה הזאת אבל אני עוד בשלי הבטחתי לזג' תחי' לא להתעסק בעניני צבור קניתי רהיטים לדירה בכוונה להרים את המוראל של משפחתי קניתי רהיטים יותר יקרים מהרגיל ואנשי המושבה חשבו שבא לכאן עשיר גדול שכר שתיים וחצי חדר ורהיטים יקרים מובן ? שביתי היה פתוח ? בימי שבתות וחגים כל פעם נתוספו עוד אברכים חסידיים שבאו מחו"ל ראיתי שנוכל לגבש כח לשנות את פני הדברים והי' הרבה מה לשנות התפללנו בשבתות באולמי הת"ת זה היה בנין חדש של ארבע חדרים פני זה ספרו לי שת"ת התקימה בצריף שנשלח מטעם מרכז אגודת ישראל בפראפוראמין נציגת מהר הולנדר שאני הוכחתי אותו ? בזמן ? הגרוע הצריף עמד עוד שנים על מגרש ריק מול שהיה שייך לר' אברהם פרידמן יהודי מסור לכל דבר חרדי תורתו אחרי זמן שהוקם המועצה המקומית הוא נתקבל כפקיד במועצה ושומר ? זה כל ימי חיו. התחלנו לחשוב שעשה דברים עקריים טהרת המשפחה בית המרחץ היה בצריף עלוב פרוץ לכל הרוחות לא היה שום מקור להסיק את הדוד הזך ר מוטיל הלך מבנין לבנין ומצא בכל מקום חתיכות עצים והוא אוסף את זה להסיק את המקוה, חנוך הילדים. ושמירת שבת במושבה שלא יכנסו כלי רכב בשבתות שזה לא היה דבר נדיר במושבה אמנם העסיק עוד בעיה השוחט היה יהודי זקן מדי להמשיך בשחיטה לפי מנהג פוילין. הרב מבני ברק הקבועה הרב רבינוביץ ז"ל עבר לגור בירושלים ונכנס לביה"ד של הרב שור הידוע ? שימש גם כרב בבני ברק הרב לנדרס מרמת גן הוא היה גיסו של הרב הראשי לת"א הרב אהרנסון אבל מיום שבא לבני ברק הרב מולדסור הוא הפסיק כל קשר עם המושבה.

 

בנק לפועל שחור

בנתיים מכל ההצעות לא היה שום דבר ופחדנו שנאכיל את הכסף שלנו שאחרי הוצאות סידור הדירה וקנית רהיטים וכמה זמן שהלכתי בטל ירד כבר סכום הגון החלטתי ללכת לעבודה שחורה המצב העובדתי היה שבלשכת עבודה היו כמעט רק עבודת פרדס עבודת בנין היו סדור משונה במרכז השכונה התאספו כל בוקר משעה 6,7 עשרות פועלים ובאו קבלנים והוציאו מן הקהל את שמצא חן בעיניהם כמובן חזקים בריאים ובין רגע התפזרו כמעט כולם ונשארו כמה יהודים מבוישים שלא מצאו חן בעיני הקבלנים החלטתי לא ללכת ? המבישה הזאת דרך גם בת"א ע"י בית ברנר היה אותה המחזה והעדפתי ללכת לפרדס ולהרוויח פחות ביום ראשון נשלחתי עם 5 ר' פייבל גרוס ביחד לעבודת פרדס לא ידענו לאיזה סוג עבודה שבאנו למקום אמרו לנו שזה עבודת זבול עצים והסדר הוא בהתחלת הפרדס נמצא בור גדול עם זבול שני פועלים יורדים לבור לפי הסדר כל שעתיים מתחלפים אלה שעומדים בבור והם מכינים שקים עם זבול וכל פועל לוקח שק עם זבול והולכים עד לסוף הפרדס שמשמה מתחילים ? כל פעם יותר קרוב לבור הזבל משיבים את זה על הכתף והולכים מהשק נוזל זבל ומלכלך אתך וגם הריח לא כל כך נעים השפלה ודיכאון אחז אותנו ברקע הראשונה הזה יהי הפרנסה שלנו גמרנו את היום זה יום שישי והלכנו הביתה זה לוקח זמן רב שהתרחצנו מהלכלוך זג' תחי' בכתה בלי הפסק עייפות ומחשבות שונות ומשונות בראש בכניסת השבת שכחנו הכל כל שבת עבר בשימחה רבה רקודים וסעודות ביחד כמה אברכים אצלו בבית ולא דאגנו מה יהי מחר ביום שני אחר גמירת העבודה לא ידעתי ולא חלמתי שאוכל להמשך בעבודת כגון אלה על יום ראשון קבלתי סידור שאלתי כבר איזה אמרו לי פתיחת בורות לא ידעתי מה זה קודם כל הליכה של יותר מחצי שעה למקום יותר גרוע לחזור הביתה אחרי יום עבודה נתנו לי ביד טוריה ולפתוח בורות סביב כל העץ או אפשר היה לעמוד ישר ולעבוד כך כמו שמשתחוים במודים דרבנון שבע שעות עבודה עם כמה הפסקות באמצע הלכתי הביתה שבור ורצוץ אני לא גליתי לזג' תחי' איזה עבודה שאני עשיתי וגם העלמתי ממנו שאין כח ללכת על רגלי אבל כבר אווירה דארץ ישראל הכניס חדוה ושמחה למרות כל עייפות חשבתי להפסיק כמה ימים לצבור כח בנתיים יש לי עוד כמה גרושים ע"י ביתי ברח' בן פתחי' בנה בית ר' פייבוש קוזלובסקי הוא אביו של ר' דוד קוזלובסקי חותנו של ר' יודל שוב בערב נפתח הדלת ונכנס ר' פייבל ושואל אותי אם אני רוצה לעבוד אצלו אמרתי כן זה עבודת בנין ומרוויחים 35 גרוש במקום שפרדס מרוויחים רק 20 גרוש הלכתי ועבדתי כמה ימים ביחד עם ר' משה יוסף חרש הגר היום בתל אביב הוא היה אצלו פועל קבוע כך עבר כמה שבועות וטלטלתי ממקום למקום בעבודה המפרכת את הגוף אחד מהמשפחה שלי היה ידידים בקבוצת טייחים והוא השתדל עבור שיקחו אותי לעבוד בטייחות שזה עבודה מכניסה היה אז כבר קצת בניה היו יהודים שבא מגרמניה עם כסף(טרנספר) ונחנו משכנתאות בריבית יותר גדולה מה שבנק אפוטיקא

בערב אחד בא אלי הביתה ר' זאב פישרשיין ז"ל והציע לי היות ר' דוד פריינד התפטר בגלל החנות שמתחיל להפתח ועקר הפעילות והקניות הם בשעות הערב וגם צבי רוזנפרנט לפי דעת אין לו הכשרונות הדרושים להיות מזכיר של סניף כזה שסכויו לגדול מהר אז הוא מציע לי לקבל את התפקוד הזה במשכורת של חמש ליורת לחדש עם היתר מראש שאוכל לעבוד לכל הפחות שנה יומים בשבועה טעם שהתחלתי לחשוב על הצעה הזאת אישתי שהיא מטבעה שקיטה מאד ובקול גדול צעקה "שוין ווידער ווערען קהלספערזארגער" כמובן של יצא מזה שום דבר אחרי כמה ימים בא לבני ברק ר' שלמה קעניג ז"ל מלודז עם מנויביד למזכיר הסניף, בשעות הערב עסקנו בצורכי צבור היה צוות של עסקנים שאיכפת להם כל דבר ביניהם ר' זושא ציבלמן ור' זוסמן ציטרינבום והאחים נוסבוים ומשה כהן ועוד כמה אבריכם מחסידי גור ובניהם ר' משה יוסף חרש ור' שרגא גרוס התחלנו לחשוב על כל הבעיות המטרידות אותנו בראש וראשון החלטנו להנהיג סדר בת"ת שיהי' מתאים לתפקודו בחרנו בוועד חדש למרות התנגדותם של הוועד הקודם והתחלנו להשגות על הלימודים ולהכניס סדר בשעות הלימוד וכו' התחלנו גם לאסוף כמה לירות שטרלינג ליסד בית יעקב שכרנו דירה אצל ר' אברהם סוקולסקי ע"ה ברח' יהושע היום וחתמנו על חוזה שכירות בנתיים שמענו שהרב הגאון ר' שמואל הלפרן אחיו של ר' יעקב הלפרן שבא מאמסטרדאם שיש לו שתי בנות מורות בית יעקב שכרו דירה בגבעת רוקח היום רח' חתם סופר לפתוח יה"ס בית יעקב החלטנו להפגש עם הרב הלפרן לברר את ?? שאנחנו נסוגים מהענין הזה לא ליצור מחלוקת אבל דרשנו שמיד נבחור בוועד הורים שזה יחזק את ביה"ס וגם יתן לזה צורה של ביה"ס צבורי הצעה שלנו לא נתקבלה על דעתם של משפחת הלפרן וסוכם ביננו לתת את ? להתפתח ונראה במשך הזמן מה לעשות.

בענין המקוה באתי בדברים עם הר' יצחק גרשטנקורן המיסד של המושבה שגם הוא חושב שהגיע הזמן לשנות את פני ? הוא הזמין למחרת בערב עוד כמה יהודים נכבדים של וותיקי המושבה ביניהם הר' זליג שפירא הר' צבי נחמן ברג ור' צבי מאיר הוא אביו של ר' יצחק מאיר ראש העיר כיום והחלטנו לקבל את הצעת הר' גרשטנקורן היות והמגרש מול הת"ת יש מגרש המיועד לדבר צבורי להקים במקום הזה את המקוה החדשה אני אמנם טוענתי שזה מול הת"ת והמקום לא מתאים למקוה אבל כולם אמרו שממילא לא לומדים בערב ואין מקוה אחר אני עמד על שלו היות שגם בת"ת נמצא גם פועלי אגודת ישראל שהם כך מתאספים בשעות הערב אבל ראיתי שאין ברירה אחרת כמו החלטנו לבקר אצל כמה נדיבים של המושבה ולאסוף כספים להתחלת בנית המקוה סידרנו שלש זוגות ואני בתוכם במשך חדש ימים אספנו מאתיים לירות שטרלינג לטוב יזכר שני יהודים שהשתתפו בסכומים גדולים כל אחד 50 שטרלינג והם מר הליגמן שע"ש אחריו שנהרג בתאונת דרכים בנה את בית הכנסת הליגמן הידוע והשני ר' משה ליב ניימן יהודי עשיר מוורשה שהיה גר ברח' הרצל כדי לרשום שאז ללכת בשעות הערב לרח' הרצל בימי חורף וגשם היה ממש מסירת נפש בכל הרחוב בלו כביש עמדו שני בתים והבית של נימן עמד בסוף וגם יהודי מודרני לאחר שקיבל הסבר של המטרה נתן לנו 50 לירות שטרלינג והיתר אספנו ? כל יהודי השתתף קנינו מוט וברזל והפועלים יצאו לחפור ולצקת את היסוד יצאו השכנים ממול ובראש מר ברוך יעקב פצבה המוכתב של בני ברק עם כל המשפחה ועשו צעקות ולא נתנו בשום פנים ואופן להתחיל לעבוד הם התנגדו שהמקוה יהי' ע"י ביתם אני היצעתי אז היות שהמגרש הולך עד סוף הצריף של ר' מרדכי פרידמן ברח' ירושלים היום ושמה להקים את המקוה איפו שהוא נמצא ביהח"ס של ברסליב אני לא זוכר בדיוק דומני שגם ר' מרדכי פרידמן לא היה נלהב מזה העמדנו שומרים שישמרו על החומר ועזבנו את הענין לכמה ימים אמנם מר פדבה היה נציג של הממשלה במקום זה היה החוזה של מיכתב וגם לא היה לנו רשיון מהמושל להקים בנין התארגנו כל חברי פא"י ואבריכים של חסידי גור ביחד וקבלנו עלינו את התפקיד לדאוג ולמנוע כל הפרעה ביציקת היסודות של המקוה וכך קם המקוה של היום ברח' הרב קליש פינת רח' מימון ע"י בית הכנסת וישיבה של הרב הגאון צבי שלמה אנגר.

בקבוצת אנשים שהוזכר למעלה התאפסנו אצל הר' יצחק גרשטנקורן גם לטכס עצה בענין השוחט החלטנו לדבר אחר באופן פרטי כמה הוא רוצה כדי שיסתלק מהשחיטה היות שהוא כבר הגיע לגיל שכזה שיש כבר ? במושה ובמיוחד החלוצים החרדים מפא"י ואבריכים החסידיים שבאו מקרוב הוא אמר שהוא יגד תשובה משך כמה ימים בנתיים בליל שבת התקימה אספה ציונית בביה"כ והשי"ב ציבל דברים שמאד הרגיזו את חרדי המושבה באמצע השבוע הוא תשובה שהוא רוצה לא פחות משלש מאות לירות שטרלינג התאספנו שוב לחשוב איך נוכל להשיג סכום גדול כזה חשבנו שזה אגדה לא נוכל להפטר ממנו למחרת היום בא אחד מוותיקי המושבה וסיפר לנו שהגיע יהודי ממסקבה ושמו ר' נתן בלכר והוא שו"ב מחסידי חב"ד ואמר גם את הכתוב איפה שהוא נמצא אני נסעתי אליו והיצעתי לו את המשרה של שו"ר בבני ברק אבל צריכים 300 לי' לתת להשו"ר שעוזב הוא ענה לי שיש לו רק 260 לירות הוקל לי על הלב מיד בקשתי ממנו שיסע איתי לב"ב בערב התאספנו אצל ר' יצחק גרשטנקורן ועשינו חוזה איתו ולקחנו ממנו את הכסף ואספנו בין יום עוד 40 לירות ובאותו היום חתנו גם הסכם עם השו"ר שעוזב והכל עבר בשלום בלי מחלקות ור' התחיל לשחוט אחרי שלשה ימים. כך נמשך הענין של עבודה שחורה או פרדס או בנין ועסקנות צבורית מלא אחריות ממדרגה ראשונה התחלנו להרגיש באופן פיזי את עבודה הקשה מאד היתי אז כך בן יד שנה אבל הרגשתי שנחלשתי קצת אבל המשכתי בלית בררה צריכים פרנסה וגם זג' תחי' עוררה אותי אני זוכר שהגיע ידיעות לאוזרקוב שאני עובד עבודה שחורה היה בבית הרב ז"ל כמעט תענית באותו היום כך ספרו לי שהייתי אחרי כן בפולין וגם במשפחה היתה תסיסה לזה ראובן נסע לא"י (דער גאנדער צילייגער) יום אחד קבלנו עבדות בנין אני ביחד עם ידידי ר' פיבל גרוס המקום היה מרוחק מבני ברק דומני שזה היה המקום שנקרא היום גבורת שמואל הליכה של שעה לעבודה שבאנו ראינו שעבודה הוא להזיז מכונת יציקה שנדבק ע"י המלט בקרשים שעליה עמדה המכונה שנינו לא יכולנו בשום פנים ואופן להזיז את המכונה שהקבלן בא בעשר וראה שאין תזוזה התחיל לצעוק אזה בטלנים שלחו לי מהלשכה אני יותר לא אזמין פועלים בלשכה אלך לבני ברק על הבורסה בבוקר ואבחר פועלים לפי רצוני כדי לציין שהפועלים של פא"י היה להם שם טוב בין המעבידים הם עבדו בכל הכוחות ובכשרון רב העלבונות שספגנו מן הקבלן הזה השפיע עלינו ביחוד על ידי ר' פיבל גרוס לא יכולנו לאכול כל היום האוכל שלקחנו איתנו נשאר בתיקים איך שהוא גמרנו את יום עבודה בדרך הבית עייפים מלא התמרמרות ידידי ר' פיבל מציע שנקבל עלינו ויהי מה שמהיום והלאה מפסיקים לעבוד עבודה שחורה ונחפש פרנסה אחרת אחרי נתוח מעמיק על האפשרות אחרות סיכמנו שמפסיקים לעבודת עבודה שחורה לא בפרדס ולא בבנין והשי"ת יעזר לנו ויתן לנו פרנסה בדרך אחר יותר קל ויותר בכבוד אחרי יומים מנוחה שנסענו לתל אביב (כדי לציין שכל זמן שעבדנו עבודה שחורה לא ביקרנו בת"א לא רצינו להפסיד יום עבודה) חיפשנו דברנו עם ידידים בנתיים לא יצא שום דבר לו היה בן דוד בת"א סיני להשתדל להכניס אותו לקבוצה הנ"ל נתקבלתי לקבוצה בתחילה הם חשבו שאני אסתפק בהגשת טיט ועוד עבודות פשוטות אבל רצית מיד להתחיל בעבודת טיח ממש כבר בשלושה ימים ימים הראשונים הצלחתי לטייח את החזית של בית יאנובסקי ברח' ירושלים יהודה שבא מגרמניה ובנה בית כשנודע בלשכת עבודה שלהסתדרות שהם לקחו אותי לקבוצה ואני כבר טייחתי חזית של בית הם חששו שאני אחרי זמן מה אקים קבוצת טייחים של פא"י ואקבל את כל עבודת טיח של בני ברק מפני שרוב רובם היו דתיים בלחץ של מזכיר הלשכה שלא רוצה להזכיר את השם הוציאו אותי מהקבוצה אבל בימים שעבדתי אצלם הרווחתי יותר משלש לירות ליום במקום 20 גרוש בפרדס ו- 35 גרוש בבנין אבל הייתי איתן בהחלטה לא לחזור לעבודה שחורה למחרת היום הסתובבתי בבוקר ברחוב ניגש אלי ר' שמואל טצורטקוב מהנדס כביש יהודי יקר מאד היה בעל תשובה באדסה אשר ברוסיה סיפר לי שהוא חבר בצעירי צאן שבא לארץ ישראל הושפע מאווירת ארץ הקודש ונעשה יהודי הדוק להפליא היה מהנדס כבישים בערית ת"א ועבד גם עבודה צדדית של מדידות בבני ברק שהיה גר פה. ושואל אותי האם אני רוצה לעבוד אמרתי לו לא באלף רבתי הוא מתחיל להסביר לי שזה לא עבודה שחורה אלא לעזור לו להחזיק את המקלות וכל יתר הכלים שצריכים למדידה והוא ישלם לי חצי לירה ליום וכל יום אקבל את שכר עבודה זה קסם לי והלכתי אתו ראיתי בגלוי יד השי"ת בענין זה כך המשכתי אצל זמן רב. אחרי זמן מה שהפסקתי לעבוד אצלו התחלתי לעבוד אצל הרה"צ האון המפורסם בנגלה ובנסתר רבי יהודה ליב אשלאג זצ"ל שבנה בית בבני ברק רח' בן פתחי' כמובן לא בעבודה שחורה אלא בעבודת ניהול וכו' למדתי הרבה מהצדיק הנ"ל ולמרות עבודה ביום שעות הערב היה מקדשות לעסקנות צבורית ופגישות אצל ידידי הר' יצחק גרשטנקורן ביום בהיר אחד נודע לי שבא ארצה המחנך המפורסם הר' זלמן יענקלביץ ?? בן יעקב וחבר הכנסת והוא שכר דירה בשכונת שפירא עלה לו רעיון למשוך אותי לבני ברק לניהול הת"ת שהתפתח במשך הזמן ע"י הכנסת סידורים יותר השגחה מטעם הוועד זכור לי את הסיפור הראשון שהוא סיפר לי אני באתי ארצה לעבוד ונדברתי עם יהודי אחד מקאליש שגר בבני ברק שנקנה ביחד עגלה עם פרדה ?? משפת הים לבנינים אז זה היה פרנסה טובה שאמר את שם היהודי זה היה שכן לי שגרתי אצל מר זילברשטין ע"י ביה"כ היום זה וקרא רח' הרב קאליש ונתתי לו כבר לירה לשותפו בעוד יום יומיים צריכים לגמור את העיסקא בנתיים חשבתי על העסק שעשיתי ושאלת את השותף שלי איך נסתדר תפרש לי מה נקרא שותפות בעגלה איפו אתה תשב ואיפו אני אשב הוא לא יכול באמת להסביר לי הוא צחק אבל להסביר לי לא יכול ומזה לא יצא שום דבר לקחתי בחזרה את הלירה התחלנו לדבר אתו על המשרה בבני ברק סיפר לי שרוצים ליסד בת"א בית ספר סיני ורוצים שהוא יהי' המנהל הסברתי לו שבני ברק יש לך כבר בית ספר מסודר של 120 ילד מה תחכה על ת"א שמתחילים ליסד לא נתתי לו מנוחה הבטחתי לו כל מיני דברים טובים שבשעת הבטחה לא ידעתי איך לקיים את זה אבל הייתי משוכנע שר' זלמן יכול להרים את הת"ת במושבה וכשרונותיו יכול גם להשפיע מחוץ לת"ת כל יום ישבתי אצלו שעות בשכ' שפירא לא נתתי לו מנוחה עד שהסכים לקבל את המשרה התחיבתי למשכורת חודשית עשר לי' וגם לשלם שכר דירה ? 3 חדרים ב"ה קימתי הכל ? לבני ברק היפיח רוח חיים בת"ת ובכל המושבה מחנך בחסד ? ופה מפיק מרגלית נצלנו אותו שילמוד בשבתות בביה"כ הגדול בחורף ומש ובקיץ פרקי אבות ביה"כ תמיד היה מלא יכלנו לשמוע זבוב רועשת בזמן שהוא דיבר ? ? ותוכן הדברים הפתיעו כל שמעו היה לי גם אידילוגיה פועלת עוד בפולין ההבדל ביני ובינו היה שתלך מאתנו המסיבות הארצי ישראל הקרא אותנו לפועלי אגודת ישראל והוא היה כבר בפוילין ממנהיגי פועלי אגודת ישראל הייתי יו"ר הועד של הת"ת עם כמה יהודים נכבדים שעוזרו לי ביניהם הר' יצחק גרשטנקורן הר' זליג שפירא חסיד ועניו מלא חסד ומעשים טובים ר' צבי נחמן ברג חסיד עמשינוב מוורשה איש תמים ורודף צדקה כמעט כל לילה הלכנו לאסוף כספים עבור הת"ת כדי לתת תנופה לת"ת ולהוסיף ספסלים לתורה הנהגנו את הלימוד בעיברית שעד עכשיו היה באדיש גם רוב המורים דרשו את זה וגם למשוך ילדים ואנשים כללתם של המושבה היה נחוץ להנהיג עברית כשפת הלימודים התארגנו קבוצת יהודים ובראש ר' שרגא וונחיקה והתחילו ללחום נגד זה וגם שלו כתבי פלסתר לירושלים לעדה החרדית להרב הגאון רבי צבי דושינסקי וגם לפוילין היגעו הכתבי פלסתר הללו הייתי בפולין בשנת תרצ"ז נכנסתי לקודש פנימה אצל האדמו"ר הזקן זצ"ל בכור פתח את המגירה והראה לי את המכתב שקיבל שמה היה חתום גם הרב מאדוסור ז"ל הוקרב צער ברוקרב רב ושאל אותי האמת אצליכם בסבלנות בלתי רגיל שמע אותי וענה לי בסוף להביא את כל הענין לפני הרב הגאון רבי שואל משה זילברמן זצ"ל מווירשוב היושב בתל אביב ומה שהוא יפסוק זה יהי' ולא יהי' לשום צד זכות לערער על הפסק של אחרי כמה חדשים שחזרתי הביתה סיפרתי לר' זלמן ז"ל את התשובה של הרבי פחדנו אבל אין מנוס מללכת להרב ז"ל מווירשוב גם הרב מבריק קיבל את הכרעה הלכנו לשמוע את חוות דעת של הרב ז"ל אחרי שמיעת הנימוקים של שני הצדדים פסק להמשיך את הלימודים בעברית אבל חוש לא את השם בפתח אלא בקמץ שממילא כך הנהגנו מיד הרוחות עוד לא שקטו עד שבנתיים הגיע לארץ ישראל משלחת של מועצת גדולי התורה בהרכב של הרב הגאון הצדיק רבי יעקב מאות בידרמן גיסו של הרבי מגור זצ"ל הרב הגאון מייטורא (צכיה) ז"ל הרב הגאון מלוצק ז"ל ור' זושא פרידמן ז"ל ביקשנו מהמשלחת להתעסק בענין שפת הלימוד של הת"ת כדי להפסיק את המחלוקת הם קבעו לנו זמן לדיון מצידינו הופיע ר' זלמן ע"ה ואני ומצד השני היה גם הרב מיודסור ז"ל הרב הגאון ר' יעקב מאיר בידרמן שאל האם היתם אצל הרב מווירשוב ומה הוא פסק אני מסרתי את הדברים כהוויתן שהרב פסק ללמוד עיברית עם קאמץ בשם הקודש הוא שאל את הניח ? מצד השני האם זה נכון כפי שאני מוסר והם כולם ענו שכן אמנם הם לא היו נוכחים אצל הרב מווירשוב אבל נאמן עליהם הרב מברק שהוא היה נוכח אחרי התיעצות בין המשלחת נזף בהם הגאון רבי יעקב מאיר בידרמן אחרי ששאלו את הרב מווירשוב ישכם מחזיקים במחלוקת מאז חלק גדול מתוך אנ"ש הפסיקו בענין זה אבל ר' פיבל וונחצקי נשאר בשלו אבל בלי שום השפעה על מישהוא.

הוועידה הראשונה של פ"א בגדרה

המנהלים של מרכז פא"י ה"ח לנדוי פישרשיין שאפו לראות את הסתדרות פא"י כארגון עצמאי מכמה סיבות בכלל לא היה קיים בישוב החדש אגודת ישראל אמנם כמה יהודים אגודיים בתל אביב אבל מבלי יכולת לארגן מה שהוא אנשי אגודת ישראל מירושלים לא היו מקובלים על אנשי ישוב החדש גם עקב השליטה הפוליטית והאקנימית האבסולוטית של הסתדרות הכללית על החיים של הישוב חשבו מנהלי המרכז שע"י הארגנות עצמאית של פועלי אגודת ישראל נוכל להשתלב בחיים הצבוריים ובמוסדות המוניציפאליים איפו שישנם כאלה והיו רבים כאלה בישובים ובערים וזה יכול להשפיע גם להטבת מצב החברים סיבה נוספת ביישוב בארץ אם דברו על אגודה חשבו על אגודה של דיהאן ההולנדי שנרצח ע"י אנשי הישוב שאמרו עליו שהוא בוגד. חושבו שזה אנשי ירושלים עם הקהלה הנפרד (אז עוד היו משרדי אגודת ישראל ביחד עם המשרד של העדה החרדית אחרי באו של משלחת מטעם אגודת ישראל בפולין בראש הרי"ם לווין זצ"ל הופרד משרדי אגודת ישראל ממשרד של העדה החרדית ואז התחיל גם התקפות של אנשי העדה של אג"י) גם הזכירו לנו כל פעם את המשלת של אגודה מירושלים אצל הדור נוכטקוף בלונדון בענין קהלות נפרדות ככה שאנשי המרכז חשבו לנכון להנתק את פא"י מאגודה הירושלמית היו חוג חברים מפולין ומצכיה שחשבו אחרת שבכל אופן אסור לנו להרשות ניתוק מוחלט אגודה היו כבר אז בת"א עולים מפוילין שרצו ליסד אג"י כמתכונת של אג"י בפוילין ושאלה הזו חשבנו תעסיק את ווידת גדרה אני הועמדתי בראש של החוג הזה אמנם הייתי משוכנע ששילוב עם אגודה אז כפי רצונם של אנשי ירושלים וגם דעת מורנו הר' יעקב היה ככה אבל עד לניתוק מחלט הדרך רחוקה אני טענתי שעצם הניתוק ישפיע לרע על החברים מסניף פא"י בני ברק צור ביחד עם עוד ארבע חברים לוויעדה כמה ימים לפני הווידע התארגן החוג שדרשו לא ניתוק מוחלט מאג"י לפי מספר הצירים של החוג הנ"ל היינו בטוחים שנוכל לכוון את החלטות הוועידה בכוון הרצוי לנו. בפתיחת הוועידה באולם המושבה של גדרה באו גם נכבדי אגודתם של "א ה"ה ר' יצחק אורבך ז"ל ר' יוסף פטר ז"ל היה משך על גדרה ר' אברהם ארטון ר' ישראל ר' יעקב תלמוד ז"ל ר' ישראל מנדל חתנו של הרב הישיש מווירשוב ר' חנוך שפיגל הם ראו בפא"י את הנציגות אגודאית אינטיליגנטית מערב אירופאית אחרי הרצה התפתח וויכוח חריף דברו נגדה המסקנות של לנדוי הרב רבי דוד צבי זילברשטין (כיום רב ברבנות הראשית בת"א) (איס"ט מובהק עוד מלודז אבל דווקא בא"י הוא חושב שההיתנקות יגרום זעזוע בין החברים לכן הוא אמנם בעד פעיולות נפרדות אבל לא התנתקות מוחלטת לקיום יחסים תקינים פגישות ושיחות מזמן לזמן וכו' גם אני השתתפתי בוויכוח ואמרתי נשאיר את ענין הזה לעוד כמה חדשים שהיה צריך לבוא משלחת של אג"י מפולין אז נדבר איתם על המעמד המוזר של אג"י בירושלים כלפי הישוב ואם נלך בדרכם הקיצונית לא נוכל להחזיק מעמד והחברים ינשרו משורותינו ויצטרפו או להסתדרות הכללית או להפועל המזרחי ביום האחרון של הוועדה הועלתה הצעה לבחור נשיאות. ועד הפועלי ומרכז הצעה נתקבל פה אחד הצביעו מקודם על הרכב הנשיאות של שלשה חברים והיתה הפתעה גדולה נבחרו לנשיאות הח"ב הרב זלמן יענקלביץ הרב ? זילברשטין… ולמזכיר הנשיאות נבחר הח' מוזס מפ"ת תדהמה נפלה באולם מנהלי המרכז לא נבחרו לנשיאות בחרו גם בוועד הפועל שמנהלי המרכז כן נבחרו וגם מרכז שגם אני נבחרתי אחרי כמה חדים חברי הנשיאות התפטרו שלא היתה להם היכולת הכספית והארגונית לנווט את הספינה שנקרא פא"י ור' יעקב לנדוי ויתר החברים הקודמים נבחרו ע"י הועד הפועל בחזרה לנשיאות והסערה נשכחה ועבודת המרכז נכנסה למסלול הרגיל.



מזכיר פאי בבני ברק

זרם של עולים התחילו להגיע וכוח המשיכה של בני ברק כבר אז היה הרצון של רוב העולים להתיישב בבני ברק הסובלת ידיעות מושבה חרדית. קרובה לת"א ועוד, ר' שלמה קעניג לא היה יכול להרים את המשא בערב אחד באו לביתיו החברים יעקב לנדוי וזאב פישרשיין ושוב דברו על ליבי לקבל את התפקיד של המזכיר ומרכז עבודה של הסניף למרות שהם ידעו שאני לא הולך בכוון שלהם במרכז פא"י זג' תחי' שמעה את השיחה זה היה כבר אחרי זמן ממושך של עבודה שחורה בימים של אבטלה שאלתי את דעתה בנוכחותם והיא הסכימה הובטח שש לירות לחדש זה גם אז לא היה פרנסה ברווח אבל אפשר היה לחיות עם הסכום הנ"ל על שאלתי מי אחראי על המשכורת הם ענו לי תשובה מאד מסבכת עד אז הם קבלו את התקציב משר מהמרכז הארצי ישראל בפראנקפורט עכשיו הם מתכוננים ליסד סוכנות של אגודת ישראל בירושלים שגם שניהם יהיו חברים בהסוכנות והתקציב יקבל כבר הסכנות החדש וגזבר יהי' הר' אליעזר סירקי שהוא היכיר אותי עוד שלמתי בזגרז עירו שהיה נשיא הקהלה אמנם ע"י הודעתם נחלשה קצת עמדתי בענין זה אבל חשבתי שוב יותר על צבור מאשר עלי והסכמתי אבל שעוד הערב אפגש עם ידידי מנוער ר' שלמה קעניג ואקבל ממנו הסכמה כאמור נפגשתי עם ר' שלמה והוא שמח מאד על שאני אמלא את מקומו הוא עוזב וגם עובר לגור בתל אביב עוד באותו הערב הודעתי לר' יצחק גרשטנקורן על התפקיד החדש שלקחתי עלי ושאני אוכל להתפנות גם קצת בשעות היום לעבוד צבורית כללית אחרי יומים שקבלתי כל האינפורמציה ומסמכים מר' שלמה קעניג נכנסתי לעבוד כמובן שעיקר התפקיד היה לדאוג על יום עבודה של החברים לבני ברק באו כמעט כל שבוע כמה חברים חדשים ומהן בעלי משפחות עם כמה ילדים התחלתי ללכת ללשכת עבודה הכללית כל ערב לקבל עבודה עבור החברים אחרי זמן מה ראיתי שהלשכה הזאת לא יכול לספק עבודה עבור כל החברים להביא בערב עשרה ימי עבודה על דשרים דורשי עבודה היה רע מאד אמנם היתה וועדת חלוקה והיו חשבונות למי מגיע קודם הנתונים היו חוסר עבודה, גודל המשפחה, וכו' אבל בכל זאת מי שלא קיבל עבודה התמרמר לפעמים הגיע לידי צעקות הי' לדבר הזה כמה סיבות החברים לא הופיעו ביום להרשם כמחוסרי עבודה אלא נסעו לת"א לחפש מה שהוא ביום שהוא לא עבד ממלא חלקינו בערב היה יותר קטן מפני שימי עבודה שעמדו לרשות הלשכה התחלקה לפי רשית מחוסרי עבודה ועוד סיבה בבני ברק לא כל המעבידים הזמינו עבדים בלשכת עבודה חלק השתמשו בעובדים בלתי מארגנים וחלק בעיקר פרדסנים עבדו עם ערבים אמנם ההסתדרות ביחד עם יתר ארגוני עבודה הפגינו מפעם לפעם ע"י הפרדסים שעבדו עם ערבים ולפעמים באו גם לדי מכות אבל לא עזר הרבה גם בחלוקה עצמה ראיתי לפעמים קפוח של חברינו. בבני ברק היה גר יהודי מאמריקה מרדכי לופסון בעל פרדס של 70 דונם היה סופר מחונן הייתי מבאי ביתו היה רוצה ממני ספורי חסידים היה העורך הראשון של הצופה וכתב סדרת מאמרים חסידים מספרים פעם בשיחה שאל אותי מה אני עושה סיפרתי לו הכל על השלכה ועל הקיפוח הוא אמר בין רגע אני מוכן לעשות אתך חוזה על כל עבודות של הפרדס שלי במחיר של הלשכה זאת היתה הצעה קוסמת 70 דונם זה יכול להעסיק עשרות חברים חברים ובעונת הקטיף יותר ויותר הבטיח לי גם לדבר עם הפרדסן הסמוך לו מר יעקובאביץ שהוא יעשה ככה ולמחרת הודיע לי שגם יעקובוביץ מוכן לעשות חוזה וגם על המחירים של הסתדרות הכללית הבאתי את הצעה להנהלת הסניף זה לא היה כל כך פשוט ידענו מראש שנכנסים לסיכסוך חמור עם ההסתדרות הכללית וזה יכל להביא להגרוע ביותר מצד השני עמדה השאלה של פרנסה עבור החברים שדרשו בכל תוקף ובצדק שנעשה את הצעד הזה ומיד שתקל על כל יום אני היססתי ופחדתי התיעצתי עם ר' יצחק גרשטנקורן הוא לא היה נלהב מזה הוא אמר שהוא מוכן לדבר עם אנשי ההסתדרות ולמצוא איזה הסדר חדש שיספק אותנו אני ידעתי שמזה לא יוצא שום דבר מפני שהמזכיר היה גר מחוץ לבני ברק והוא בא לחדר שלנו לחלק את עבוד אמנם המרכז היה בני ברקי אבל הוא לא התערב בחלוקת עבודה בנתיים הבטיח לי ר' יצחק לתת לי שלושים לי' בהלואה לזמן ארוך לאכל לתת ושלשה חברים לכל אחד עשר לירות שהם יקנו עגלות ויוציאו מזה ? הייתי נבוך מצד אחד הייתי שבע רצון מהפגישה הזאת אמנם גם החלקה של הלאות הכניס מריבות בין הנהלת הסניף אבל סוף כל סוף הגענו להחלטה מסוכמת ושלשה חברים קבלו את הלוואות ויצאו ממעגל דורשי עבודה הפעילה הראשונה של עזרה קונסטרוקטיבית היתה שיחת היום בין החברים לא סיפרתי להם מאיפה הכסף לפי בקשתו של ר' יצחק גרשטנקורן שהוא פוחד באם יוודע הענין ברחוב יווצר אתו תור להלואות לעצם ענין האם לפתוח לשכת עבודה נפרדה עוד לא נפתרה הייתי שכן של מר הליגמן שגם אצלו עבדו בחלק של הפרדס ערבים שאלתי אותו באם אנחנו נפתח לשכת עבודה נפרדת האם נוכל לקבל את חלק הפרדס שעובדים ערבים הוא אמר מצידו הוא מוכן להבטיח אבל מוכרח לשאול גם את המנהל שלו מר מוסנזון וביקש ממני שאבוא אליו למחר בערב הוא יתן לנו תשובה אני חשבתי באם אני אצליח להוציא חלק מהפרדס של הליגמן מיד ערבים זה יחליש את ההתנגדות של הסתדרות גם ליפסון לא היה נקי לגמרי מעובדים ערבים לא סיפרתי לאף אחד על מה שעלול להתרחץ נכנסתי בערב למר הליגמן לקבל תשובה יושב גם מר מונסזון ציוני כללי מובהק שונא ההסתדרות שאל אותי אם אני מוכן לקבל אותו השכר מה שמקבלים ערבים ובדרך אגב הוא מסביר למר הליגמן חוץ מה שערבי מקבל שכר יום פחות מיהודי הוא פי שלש מהיהודי עושה בעיקר בפתיחת בורות אבל למרות הכל מר היה יהודה יקר מאד בעל צדקה ורחב לב אמר למונזון נעשה נסיון אתם לשנה באו חדשים אני רואה אותם במושבה יהודי פולין חסידים זה מעניין גם אותי כציוני נלהב הוא בא מעיר מעמל לוטביה עיר נמל והופתעתי לטובה זה נתן לו את הדחיפה לפתיחת הלשכה של פא"י קניתי חמור והתחלתי לרכוב בין הפרדיסים לראות במקום איזה עבודות צריכים לעשות הדבר נודע להסתדרות מפני שמר ? עבודה שלהם פגש אותו כבין הפרדסים למחרת נקראתי ע"י טלגרמה מיסוף ארונוביץ מנהל מחלקת עבודה של הסכנות איש ישר ועדין נפש חשבתי שהוא גם לפי שם המשפחה מהמשפחה שלנו שבאתי לתל ביב למשרד מחלקת עבודה של ביחד עם ר' זאב פישרשיין שהוא היה ראש מחלקת עבודה של מרכז פא"י ישבו כבר שמה המזכיר והמרכז עבודה של ההסתדרות מבני ברק אחרי וויכוח חריף ביניהם על קיפוח של ? בעלי משפחות מהם חלק משפחות גדולות לא יכולתם לראות את סבלם שבא לארץ ישראל ולסבול חרפת רעב כפי אמור יוסף ארונוביץ היה עדין נפש הראיתי לו את החוזים והמחרים ואני לא יכול כבר לסגת הוא הציע פשרה שאני לא יכולתי לקבל אותו הוא הציע שהחברים שלנו יעבדו שמה ורק החברים שלנו אבל מכתב לעבודה יהיה מטעם הלשכה של ההסתדרות על שאלתי ומי יגבה את הכסף ומי ישלם הוא אמר שאנחנו אבל שוב נציגי ההסתדרות לא הסכימו נפרדנו בלי שום הוצאות בויכוח השתמשתי נימוק שאנחנו ע"י זה הצלחנו להוציא 50 דונם פרדס מידי ערבים וזה ראיתי בוויכוח צד חיובי אבל מר מונסוזון מנהל של פרדס הליגמן לא הוציא את ערבים מפרדס הוא היה סתם שונא ישראל אני לא ללכת להתלונן עליו לפני מר הליגמן פשוט חששתי שאפסיד גם את חלק היהודי אבל אנשי הסתדרות חשבו שאני רמיתי אותם וגם את ראש מחלקת הסוכנות והחליטה להעמיד משמרות ע"י החלק של פרדס הליגמן שעובדים ערבים פתאום בבוקר שאני ישבתי בצריף של המשרד בפרדס אני שומע צעקות באו עשרות פועלים עם אלות ומקלות בידיהם והתחילו להסתער על ערבים ולגרשם מהפרדס ? השחצן וגם חצי ערבי שלף ? ? באומר קמה סערה עוד יותר גדולה אני אשם בכל ענין אני מטיבעי קצת פחדן ראיתי לפני איזה מלכודת נורא מאד בין רגע החלטתי לברוח באיזה שהוא דרך מהמקום שהייתי עלול לקבל מכות נמרצות וכך עשיתי באתי הביתה חיוור עזבתי את החמור בפרדס ושיר לזג' תחי' לא ספרתי שום דבר אבל נכנסתי ישר למר הליגמן וספרתי לו על כל מה שקרה ובעיקר שמוסנזון היפר את ההסכם והוא גרם לשערוריה הזאת הוא גם הבין שפה המצב מסובך אמר נחכה עד הערב והוא יזמין את מוסנזון ונשב ביחד ונסדר הכל הוא הרגיע אותי מאד בנתיים המושבה היתה כמרקחת אני הודעתי לאנשי הסתדרות שגם יש קבוצת חברים שיוכל להתמודד עם הקבוצה שלכם התכוונתי ליעקב צוניק שהיה אז איש חזק תקיף ועוד כמה חברה צעירים שהיו מוכנים ללכת עד הסוף אחרי כמה חדשים של סיכסוכים שוב הופענו לפני יוסף ארנוביץ במחלקת עבודה שלהסוכנות היהודית בתל אביב וחתנו על הסכם זמני לפי הצעת יוסף ניקבע שהכסף אנחנו נקבל ישיר מהמשרד והמזכיר של ההסתדרות היסכים לזה אני אז אמרתי ליוסף ארונוביץ שהיה כפי שמחלקת עבודה תקום בכל מקום לשעות עבודה כלליות וע"י זה נוריד עד למינימום את עבודה ערבית שהיה אז מכת הישוב ברובם הפרדסים היו שייכים לבעלים שהם בהשקפתם נגד השלטון של הפועלים בישוב לכן הם לא מזמינים פועלים בלשכה של הסתדרות בפ"ת המצב היה עוד יותר גרוע אחרי שנים של מריבות בין ארגוני הפועלים ובין הפועלים ובין המעבידים הוקמו בשנת 1940 לשכות עבודה מטעם הסוכנות היהודית מר סברצלוב ומר שפירר היו המזכירים של המשרד הזה. גם מרכז פא"י הקים מחלקת עבודה ארצית מטרה לקבל עבודות צבוריות וגם עבודה אצל קבלנים פרטיים במקומות המנהל של המחלקה ר' זאב פישרשיין אז בא ארצה אחיו השלישי של הר' יעקב הלפרן ז"ל ר' יצחק הלפרן בזמן קצר מאד הצליח להכנ במחלקת עבודות צבוריות הממשלתי וקיבל עבודות כבישים וכו' ר' יצחק יהודי משלנו צירף אליו מהנדס בן אחיו הרב שמואל הלפרן ששמו היה ישראל הלפרן וקבלו לתקן את הכביש בחלק גדול של בני ברק תל אביב הוא הזמין פועלים במחלקת עבודה של מרכז פא"י והסניפים תא, בני ברק, ופ"ת, שלחו פועלים לעבודה זה היה מחזה מרהיב עיניים איך שיהודים עם חלטים של צמר גדולים עודמים בחום ועובדים עם מכושים זה קדוש השם ממש אמנם עובדו בקבלנות וע"י שהחלפנו כל פעם את הפועלים וביניהם לפעמים יותר חלשים וזה שפיע על החשבון הנכלל אבל העצמאות לקבלת עבודה זה הפיח רוח של גאווה אצל חברינו למרות שהרוויחו כמה גרושים פחות כפי שאספר בפרקים הבאים ר' יצחק עזר לנו בעוד שטחים ע"י קרבתו למושלים האנגלים הוא דיבר אנגלית ? וגם ידע להסתדר איתם… גם בבני ברק מצב עבודה השתפר ע"י הלשכה העצמאית אבל בעבודת קטיף שעבובדי זמן ממשך בקבלנות לפי התוקה של פרי והתחלפות כל פעם את הקבוצות שקבלנו אחרי כמה חדשים את החשבון הסופי היו הפתעות כל אחד עושה לו חשבון ביום שהוא עבד כמה ? הם עשו וכמה הרוויחו ובסוף יוצא הרבה פחות שפועלים חלשים או נצלנים הורידו את מה שהרוויחו פועלים טובים כל שנה בסוף החשבון של הקטיף היו צעקות וסקנדלים אצלינו לפעמים היה קשה מאד לפעמים נסעתי לירושלים וראיתי שר' אליעזר סירקיס מרחם עלי ? ונותן לי מכסו לירה ע"ח וזה עלה 14 נסיעה לירושלים וחזרה בכל חנות היית חייב וגם שכר דירה הבה"ב לוחץ פעם קבלתי הלואה ע"י המרכז של פא"י 10 לירות ע"י שיעבוד המשכורת שאקבל מאת הסוכנות של אג"י בירושלים אבל זה לא השפיע על עבודתי הנאמנה לצבור חבריני וגם לכלל הצבור שאספר בפרקים הבאים אני לא מתבייש לגלות היה ימים שלא יכולנו לקנות כיכר לחם התביישנו ללכת לחנות לקבל על הפנקס זה היה בשנת ל – 3 שלם פחדתי על השנה הזאת שזה ? כך וכך וזה היה אחרי ל 3 כל המצב השתפר

 

המושבה בלי הנהגה יציבה

לפי שצינתי בפרקים הקודמים וותיקי המושבה והמוסד לא השתתפו בוועד החדש שהיה מרכב מכמה יהודים שלא שמצו לוותיקים יכל שאיפם היתה להוציא את האשפה בלי חזון בלי תנופה אפולא הכביש של רח' ר' עקיבא שקיבל סולל ובונה לעשות לא יכלו לשלם מפני שלא היה להם כסף מאירגרבוסקי מנהל מחלקת הכבישים של סולל ובונה אחרי כן מזכיר מועצת הפועלים של פ"ת מעומד לראשות העיר ונכשל אחרי קום המדינה היה יו"ר ועד החוף והבטחון הצהיר שכל זמן שלא יקבל כסף מלא לא ימשיך בעבוד כל גודל של רח' ר' עקיבא היה עד רח' רש"י היום הלאה היה שער עם פרדסים והיה שיך לכפר ערבי חריה גם זכרון מאיר היה שייך לכפר חריה רק רח' ר' עקיבא עם הרחוקות הצדדים זה היה המושבה אלף דונם שקנו חברת בית ונחלה בראשותו של ר' יצחק גרשטנקורן מערבי ביפו שהוא היה אז ראש עירית יפו ישבתי אצל הר' גרשטנקורן ודברנו מה יהי' הסוף של הכביש סיכמנו ששנינו נקבל עלינו גביית השטרות והבע"ב משני הצדדים של הרחוב ונפגש עם גרבובסקי ונגיד אנחנו אחראים ? גמירת הכביש וככה זה היה זה לא היה עבודה קלה אנשי הועדה הסיתו את הבע"ה שראו את הצמד חמד גורם חדש במושבה ונפל עליהם פחד שיפסידו את הכסאות שלהם באמת הדברים התחילו להתפתח בכוון זה היינו בעצה אחד שפה מוכרח לבוא מועצה מקומית כמו ברמת גן השכינה שכבר משנת 1927 שהיתה יותר קטנה מבני ברק קבלה סטטוס של מועצה מקומית אני אמרתי לר' יצחק יש פה יהודי ר' יצחק הלפרן יש לו מהלכים בחוגי הממשל (כידוע האנגלים לא היו מעונינים להקים תאים מוניצפיאליים) וגם המוכתר ר' ברוך יעקב פדבה שקיבל מהממשלה חמש לירות לחדש היה מענין לא לתת לקים מועצה מקומית וגם לו היה מהלכין בממשל המחוזי ע"י כל מיני אנפורמציע המושבה שהעביר להם מהמושבה וזה היה עבורם מספיק נפגשנו עם ר' יצחק וסיפרנו לו על המצב של המושבה הוא הבטיח לנו להתחיל להתעסק בזה אחרי חודש ימים הודיע לנו שסגן מושל המחוז האנגלי דומני ששמו היה גרינוויד עם הסגן היהודי רוצים הפגש עם אנשי המושבה ולשמוע את דעתם עמדה השאלה מי יזמין ומי נזמין היות שברודה היה הכונס נכסים של בית ונחלה וגם המחייבים פחדו שיצטרכו לשלם מסים לא ? את זה בפירוש אבל היה מתחת 90 הכרה שוב אחרי כמה חדשים התחלנו ביוזמה לאסיפה נוספת והכינו את דעת הקהל עד כמה שהיה אפשר וגם אני השתתפתי אמנם אנשי הוועד התנגדו להשתתפותי לא הייתי בעל בית ורק בעל בתים הזמיני אבל בזמן אסיפה שקם אחד ודיבר נגד השתתפי קום מר ברודה והסביר לסגן המושל באנגלית שאני מזכיר של צבור חרדים חשוב ומן ? שאני יהי' בתוך הענינים האנגלי קיבל את דעתו של ברודה אבל בתנאי שאשתתף כמשקיף אני במקום אמרתי למר ברודה אם כשמקיף אני לא מעונין להשתתף ודברתי בעברית והסגן היהודי הבין אותי אך הדימקרטין האנגלי לא לשמוע דעה של איש צבור יכולתם להסכים או לא להסכים אבל לשמוע זה אחד הדרכים הדמוקרטיים האנגלי שאל את הסגן שיפרש לו מה שאני אמרתי מיד הוא היסכים שאוכל להשתתף עם כל הזכויות הוא לא אמר בפירוש אפיולא לדבר אבל נרשמתי לרשות הצבור שוב קמו מערבים אבל האנגלי אמת בלשון תקופות תדבר כמה שאתה רוצה וחלק נשארים אני התחלת לדבר גלויות מה שהמייסדים פחדו מהמתנגדים שלהם אני לא פחדתי לא הייתי חייב לאף אחד שום דבר תיארתי את המצב של המושבה בת 300 נפשות בלי מיים מספיק בלי מאור בלי מוסדות צבור בלי כבישים צדיים של ? רק להוציא את האשפה לא נוכל להחזיק מעמד גם מה שיש יחרב זה היה נאום מלאכת מחשבת כך אחרי כן אמר לי מר ברודה שיש לו הרושם שהאנגלי מתחיל לחשוב ברצינות כמה זמן זה יקח עד שהם יבצעו את המנוי זה אני לא יודע שאנגלים מטיבעם הולכים לאט לאט אבל ? הערב חריש עמוק לקראת הקמת הנהגה יציבה במושבה.

 

השתלבות בהגנה

אחרי מורעות בשנת 1963 התחילו ראשי הישוב לארגן מחדש את ההגנה במושבה הוקמו ועדה בראשם של הא' פישל ברמן. וישעיה שפירא ונחום אחרי שהם פנו אלו שגם חברינו ישתלבו בהגנה עשיתי בירורים שונים אצל גדולי הפוסקים בראש ובראשונה אצל הגאון בצדיק בעל חזון איש (על הקשר שלי בעניני המושבה וגם בענינים כלליים בפרקים הבאים) והוא הסכים במפורש לזה אבל בעניני שמירת שבת על החברים שירשמו להגנה לקבל תדרוך איך להתנהג התקימה ישיבת הנהלת הסניף ומסרתי על כל הענין על מקום בחרנו בוועדה של שלשה חברים שעליהם הוטל המשימה הזאת החברים בן ציון קמפור זיסמן ביטרינבוים ודוד… גם אני בעצמי הלכתי הרבה פעמים לשמירה עם נשק ביד כמה פעמים השתתפתי באימונים בפרדס קרפ שמה נחום היה המנהל זכור לי עוד שהיתי שותף להמבצע להעביר מחסן גדול של נשק מרמת גן לפרדס קרפ שהיה חשש שאנגלים ישימו עין על המקום הזה ברמ"ג עם מפקדי הגנה במקום ביקרתי אצל עשרות אנשים בעל יכולת ואספנו כסף לקנות נשק נוסף מספק חשוב מאד בין חברי פא"י שהשתתפו בהגנה ובכל המבצעים שלהם גם הכי קשים לזכרון נצח יזכרו את שני החברים שלנו שנפלו בזמן ההתקפה של ערבים על תל ליטבינסקי וכפר ענה היום זה קרית אונו ה"ה ר' שמעון גרינברג ור' שמעון שארף זכרום יעמוד לנצח השתתפות בהגנה והכרות וידידות עם המפקדים אנשי בני ברק מנעתי עד כמה שהיה אפשר חלולי שבת שלא לצורך הם ידעו שאני אחד התומכים הנלהבים בעבודת הגנה בכוח ובכסף עוד שלא הגיע הזמן לספר הכל על ענינים הללו שזה יפגע בכמה אישים שהם כבר לא בחיים אני יכול רק לסכם השתתפות חברינו בהגנה ובמספר כזה הרים את כבוד התנועה וזה היה גם לתועלת להרבה ענינים קונסטרוקטיבים וכו'

 



 

מסע של הרב ר' משה בלוי בישובי הארץ

למקום שלא היה קיום סניף של אג"י במקום אבל יהודים בעלי בתים שהם לא נזקקו לעבודה רציתי שגם שגם יצטרפו ליהדות החרדית המארגנת הזמנתי את הרב בלוי שובך גם אותנו סידרנו אסיפה פומבית בחצר הת"ת באו המון אנשים פתחתי את האסיפה והיצגתי לפני הקהל את הרב בלוי כמובן שתארתי אותו כאיש אגודאי ומנהיג לא קיצוני הנאום שלו מושך לבבות נאם בחסד עליון בטוב טעם בעברית פה מאד בכל ההופעה שלו עשה אז רושם עז על השומעים. לפני האסיפה הלכתי איתו לבקר אצל החזון איש לקבל פניו הוא נתן לו שלום ואמר לו לשבת עם חיוך על פניו ולא דיבר אפילו מילה אחד התפלאתי מאד שיצאנו ואני שאלתי את הרב מדוע לא מצא לנכון לדבר כמה דברים הוא סיפר שהיה לפני כמה שנים בווילנא אצל הגאון רבי חיים עוזר גרדזנסקי זצ"ל ודברנו על מיני דברים העומדים ברומו של עולם בסוף אמר לי שיש בווילנא מה לראות הבית עלמין. ? של בתי כנסת כמה עשרות בתי כנסת לחוד וביחד וגם את הגאון רבי אברהם ישעיהו קארליץ הלכתי עליו נתן לי שלום וגם לא דיבר שום דבר אפילו לא שאל מה נשמע בארץ ישראל לכן אל תתפלא אני כבר רגיל לזה אחרי כמה שנים שבא לארץ לביקור הראשון אחרי השואה מאמריקה הרב הגאון הגדול הראש ישיבה מקלעצק רבי אהרן קוטלר זצ"ל היתי באותו המעמד חדש חזון איש וראיתי אותו דבר נתן לו שלום ולא דיבר כל הזמן שום דבר.

 

בית הכנסת פא"י בתלמוד תורה ברח' אחיעזר מרכז היהדות החרדית במושבה

במשך הזמן נתוספו חברים שנזדקקו ליום עבודה נתוספה סתם יהודים חרדים שקסם של בבני ברק משכו אותם להתישב במקום בשבתות הימה אולמי הת"ת מהמתפללים הדוחק היה רב מאד וגם שמחה ששר במעונינו שמחת וחדוות שבת מכאן יצאו לשמירה בכניסה למושבה, למדו שעורים בדף היומי. ש"ע כל יום השבת הוקדש לתורה ולתפלה וגם לחיזוק היהדות החרדית במושבה בין המתפללים שהיו בערך כמאתיים איש היו בערך 50 אברכים חסידי גור חוץ מרווקים התחילו לדבר על הצורך ליסד שוב מחדש בית חסידים של גור כמו שזה היה פעם בשנים הראשונים בבני ברק כפי שספרו לנו וותיקי המושבה וביניהם מחותני הר' מרדכי מנחם גרינבוים הי"ו הגר היום בתל אביב ביקשו ממני לחפש מקום מתאים לזה לא היתה השאלה של התפלגות מפני שהדוחק בשבתות היה רב חלק גדול של המתפללים הביאו אתם ילדים קטנים גם הנהלת פא"י ראתה בעין יפה הצעד הזה וגם מבחינת השפעה החסידית על המושבה שכרנו דירה בית קטן מיוחד איפה שהיום בנק דיסקונט ע"י הבית של גרדין ברח' ר' עקיבא זה היה ליהודי אחד מצכיה איש אמיד שהיה גר בירושלים שם המשפחה היה מנדלוביץ שמח מאד על הצעה הזאת שביתו יקבע כמקום תורה ותפילה בדרך החסידות ובאמת ככה זה היה כל יום באו האברכים להתפלל מינחה ומעריב ולמדו דף גמרא ובשבתות תפילה שימחה ורקודים ולפעמים סעודות ביחד חברותה מפוארת תושבים הוותיקים התפלאו לי מאיפה מגיע כל כך הרב שמחה לאנשים שכל פרנסתם מעבודה שחורה זה השפיע על אנשי המושבה הכללים גם היו כבר אנשים בין חברי ההסתדרות שהתחילה להזכר שגם הם וההורים שלהם היו בפוילין חסידי גור היו ביניהם כאלה שלומדי עוד בישיבה בגור תחת הנהלתו של הצדיק הרב מפביניץ בנו של השפת אמת ואחיו של האדמור מגור שתי בתי תפילה הללו הפריחו חיים חדשים בהתפתחות המושבה כל עולה חרדי שבא לב"ב כחלוץ או סתם יהודי שחשב לעסוק במסחר בני מברק משך לו בתי תפילה מקוה טהרה חדשה. אמנם בהתחלה היום החיים קצת קשים אבל במשך הזמן כולם היו שבע רצון על בחירת בני ברק למקום מושבם כאמור בפרקים הקודמים הר' יצחק גרשטנקורן ז"ל נתן לי מפעם לפעם עשרות לירות להלוואות ליהודים עולים חדשים שרצו להסתדר במחסר קטן וכדומה גם וותיקי חסידי גור במקום כגון הר' צבי מאיר ה"ר שמואל מאיר ור' דוד פריינד באו להתפלל בבית החסידים החדש כל שבת אחרי התפילה התקיים קדוש במקום שרנו ורקדנו על הכביש והרבה פעמים גם מתפלל פא"י בתלמוד תורה יצאו באותו הזמן בריקודים ככה שכל רח' ר' עקיבא כמעט היה תפוס ע"י העולים החלוצים והחסידים שבאו לחדש החיים במושבה המחזה היה מרהיב עיין המושבה רוקדת בשמחת שבת בלי דאגות ובלי מחשבות חולין השתלבו יד ביד כתף בכתף ובני ברק ועתיקא בני ברק של ר' עקיבא ותלמידיו מחדש את נעוריו המיסד ר' יצחק עומד על המרפסת שלו הגר בול בית החסיד דגור ושמח על מפעלו שמתפתח וקם שוב לתחיה אחרי כמה צרות ויסורים שעבר עליו ההדים של השירה והזמרה של יהודי בני ברק מגיעה גם לשכות בסביבה כל שבת באו יהודים בודדים מכל שכונת הסביבה לחיות ביחד את השבת מלכתא בשבת בני ברק באמת מעין עולם הבא.

המפלגות וכל מיני קבוצות ואברכים לפני הקמת המועצה המקומית

בהתחלת שנת 1937 התחילו לתפוש שמועלת במושבה שמושל המחוז עומד למנות מועצה מקומית במושבה מיד התחילה כל קבוצה מכל הגוונים בעלי בתים שהם חושבי שרק להם מגיע להיות בהנהגת המושבה לעומת זה גם ארגוני הפועלי ההסתדרות. פועלי אגודת ישראל הפועל המזרחי וגם מיסדי המושבה בס"ה התחילו ריצה למשרדי המחוז במטרה להשפיע על אלה שעוסקים במינוי המועצה למנות מה שיותר חברים מחוג שלו אני כמזכיר פועלי אגודת ישראל וכאחראי לכל ענין הנוגע לתנועה הייתי ברגע הראשון אובד עצות איך מגיעים למושל אמנם הסגן מושל הכיר אותי מאסיפות הרבות שהתקימו במושבה לפני זה אבל בכל זאת דאגתי שלא יכשל במנוי הזה וליצג את פועלי אגודת ישראל במקום נזכרתי שר' יצחק הלפרן ע"ה יש לו מהלכין במשרדי המחוז. נפגשתי מיד עם ר' יצחק הלפרן הנ"ל ובקשתי ממנו שילך איתי לסגן מושל המחוז היהודי מר' יוסף קופרמן אני בעצמי רציתי לדבר ולהסביר לו את הכיוון כמעט החדש בישוב נקבע פגישה ואחרי כמה שאלות ותשובות הוא אמר לנו את האמת אדוני במשרד יש דעה לחלק את הנציגות בין בעלי נכסים ובין הפועלים לכן עצתי לך תתאחדו כל ארגוני הפועלים ותפנו אלינו במכתב עם שמות המועמדים לפי הסדר אני חושב הוא אמר אבל בסוד גמור שתוכל לקבל ביחד חמשה נציגים בין אחד עשרה וחמשה נציגים יקבלו בעל הרכוש ואחד נמצא בין התושבים איש נטראלי באם לא תעשו ככה או שלא תוכלו למצוא שפה משותפת בין ארגוני הפועלים סכנה שאתם תהיו המקופחים מפני שההסתדרות יציע וגם בבני ברק קבלנו אנפורמציע שהפועל המזרחי הם יותר וותיקים במושבה לכן אמר עליך לעשות את המלאכה הזאת מיד אחרי הפגישה נסעתי ישר לכב' החזון איש ולשאול אותו הם הוא מסכים שאני יהי' המארגן של חזית פועלים שבתוכם יקבלו אנשי ההסתדרות שלושה חברים הוא ענה באם לא תעשה זאת הם את השלשה יקבל ואתם את האחד ספק אם תקבלו לכן דעת כן לעשות זאת. אני בזהירות נגשתי למלאכה הזאת לא רציתי שהם ירגישו שאני להוט ותלוי כך באלט ? הזאת וגם לא רציתי להיות היוזם של הפגישה בעקיפין נדברנו להפגש ולדבר על נושא של המנוי שעומד לפני השער אני סיפרתי להם דרך אגב ששמעתי שבעלי רכוש רצים למושל המחוז ומאיימים עליו באם הוא ישתף את נציגי הפועלי במנוי הם לא יקבלו שום תפקיד אחרי כמה שעות של שיחות היציע המזכיר של ההסתדרות ששאלת הארגונים יפגשו עם עו"ד ברנזון היום שופט עליון ולמסור לו על המצב אחרי כמה של מחשבה הוא היציע שאנחנו נשלח תזכיר משותף למושל המחוז ונדרוש ששה נציגים במנוי ובמקום נעשה הסכם ביניכם על החלוקה הזאת אנחנו ישבנו בלי מענה והוא אותנו מדוע את שותקים כל אחד מתביש להציע חלוקה אז אני אציע שלשה להסתדרות ולכם הפיהמ"ז ופא"י אחד אחד קבלנו את הצעה וחתמנו על הסכם ובנפרד חתמנו על התזכיר למושל המחוז והוא הבטיח כבר לטפל בזה המו"מ נסחף כמה חדשים במושבה נפוצו כל יום שמועות חדשות זה עולה וזה יורד פעם אמרו שלפועלים יהו רק 3 נציגים פעם אמרו אחרת אחרי חדש ימים הודיע לנו עו"ד ברנזין שקיבל הבטחה מגן מושל המחוז האנגלי שהוא המטפל במנוי שהפועלים יקבלו חמשה וגם בעל רכש חמשה והששה יהי' נוטראלי אבל הוא מתקשה לקבוע את השימות מבין בעלי הרכוש שכל קבוצה הגישו תזכירים עם שמות ר' יצחק גרשטנקורן הי' אז בחו"ל נסיני להשיג אותו באיזה מדינה שהוא נמצא אבל בביתו לא רצו למסור איפה הוא נמצא הם טענו מספיק לו כבר עבודה צבורית מתי הוא ידאג לעצמו מבחינה משפחתית הם היו צודקים אבל פחדנו שהם ימנו איש כיו"ר שלא נח לנו לפ"א שלפי החוקה גם היום הם ממנים בפעם הראשונה המו"מ נמשך חדשים כל כל סוף נתפרסם בעתון רשמי גליון 722 מיום 30/9/37 הפקדוה המעניקה לב"ב סטאטוס של מועצה מקומית המצב במושבה היה מתוח מאד מי ומי יהיו חברי המועצה סוף כל סוף בחדש 1937 נתמנו ע"י מושל המחוז 11 תושבים מכל שכבות המושבה בתור חברים למועצה המקומית לפי סדר א"ב בפרסום

המועצה המקומית הראשונה בבני ברק המנוי לפי א"ב

אהרונוביץ ראובן ברק יוסף גרדין מאיר כהן צדק שלמה לווי משה מילשטין זלמן פרבשטיין בן ציון נשיא פרל חיים קושניר משה קופרברג צבי קרינצלר מרדכי

אחרי כמה חדשים התפטר מר משה לווי מהפיהמ"ז ונכנס במקומו המורה מיכאל שיפמאן בחוגים שלנו היתה שביעת רצון מהטקטיקה שלו בענין זה וקווינו שע"י הנהגה חוקי במושבה יביא להתפתחות בכל המובנים כמו כן נקבע גם ביחד עם הפקודה של המועצה המקומית גם תחום שפיטה של המועצה השטח כולל רק את רח' ר' קעיקבא עד רח' רש"י מצד ימין ועד רח' הרצל מצד שמאל באם הרחובות הצדדיים כולל שני ההרים משני הצדדים בס"ה שטח 1323 דונם. אנשי הנהגה הוותיקה חשבו וביחוד שניהם מחברי המועצה שהם יקבלו את הנשיאות של המועצה התאכזבו מרה גם אני חשבתי בליבי אשר יגורשתי בא מר פרבשטין מזרחי בכל רמ"ח אבריו איש חזק תקיף בדעתו אמנם היום שאני כותב את הדברים הללו הוא כבר לא בחיים היה לו גם מעלות כלליות לעשות טובות ליהודים ? מבצעים בישיבה הראשונה החגיגית של המועצה המקומית שכל אחד מנציגים הודיע על האני מאמין שלו על מה הוא ילחום ומה המטרה שלו או שלהם גם אני הודעתי על השאיפה שלי בעקיפין רציתי ברמז שהנשיא ידע שאני גם כן לא מהסוג אנשים שמסכימים לכל הדגשתי גם אני קבלן (פרבשטין היה קבלן לבנית בתים בא לבני ברק לפני חמש שנים לפני הקמת המועצה) אבל לא לבנות בתים של בלוקים אלא בחום יהודיים הממשיכים בדרכם של אלה שיורדי מהסינה בי"א סיון תרפ"ד בראשותם של הרב רבינוביץ וממיסדי חברת בית ונחלה בוורשה ר' יצחק גרשטנקורן הרב מזור ובראשם האדמור מרדזימין זצ"ל אני אלחום בכל תוקף ובעזרת התושבים החרדים לדבר ה' שהפינה הזאת בישוב החדש תשאר בצביונה של הראשונים אמנם ביחד עם יתר נציגי הפועלים נעמוד על זכויותם אבל בענין דעות והשקפות אנחנו רחוקים מאד אחד מהשני. התחלנו לארגן משרד ולקבל מזכיר נתקבל מר אליעזר פרל כמזכיר המועצה ור' אברהם פרידמן חבר שלנו כפקיד לכל מיני דברים של משרד ? חשבונית וכו' וגם שלו"ח בראש וראשון הצטרכנו לסדר תקציב עד 1/4/38 בחרנו בוודעה תקציבים ואני בתוכם בוועדה הזאת הוברר בפרוטרוט את הצרכים של המושבה כמעט בכל הענינים לא היו חלוקי דעות גדולות מאורי כבישים. מיים וכו' אבל שהיגענו לסעיף חנוך היו חלוקי דעות ולפעמים בא לידי וויכוח חריף ? ובין נשיא המועצה המצב העובדתי היה כמעט כמו היום במושבה היו שני בתי ספר בית ספר מזרחי ותלמוד תורה בית ספר מזרחי שזה היה בחסוד של וועד הלאומי נתקבל בתקציב על הוצאות והכנסות ותלמוד תורה כמובן שדברנו על הקצבה אבל דרשנו בכל תוקף שהקב"ה תהי' כמו שעולה ילד בבית הספר מזרחי כל חברי המועצה לא היה שום ענין חוץ מאנשי המזרחי מפני שלהם לא היו בית בכל לא עזרו לי אבל גם לא הפריעו חלק מוותיקים גם עזרו לי אחרי כמה ישיבות שכל ישיבה התמשך שעות סוכם שסכום התקציב של הת"ת לחדשים אוקטובר – מרס יהו סך 75 לי' אבל אחרי ששלחנו את התקציב לאשור המושל הרגשתי שמישהוא ויתר פקידים במשרדי הממשלה על ההקצבה הזאת אחרי שבועיים של שליחת התקציב בא המושל בעצמו מר קרוסיו האנגלי וסגנו היהודי מר יוסף קפורמן ודנו אתנו ביחד עם כל חברי המועצה לברר הנחיצות של סעיף וסעיף מרחוק ראיתי על הסכום של הת"ת מסומן עם עפרון אדום סוף כל סוף היגענו לסעיף חנוך כמובן שעל בית ספר מזרחי לא היה הרבה שאלות אבל כשהגיע להקבצה של הת"ת הם התחילו לשאול שאלות על שאלות השאלה העיקרית שהייתי מוכח לתת תשובה היתה על השאלה אצלכם בבני ברק יש רק בית ספר דתי מדוע צריכים עוד בית ספר דתי כפילות של כתות ריהוט מורים מבנים האנגלי בכל אופן לא תפס את זה ואני ישבתי ותפילה בליבי שאוכל לתת התשובה הנכונה שיבענו אותו שנשיא המועצה ביקש ממני שאני אסביר היה לי קצת מוזר זה תקציב שנתקבל פה אחד מדוע הוא כיו"ר הישיבה והמועצה לא יסביר גם הסעיף הזה אבל בין רגע חשבתי אולי גם זו לטובה חגרתי עוז בנפשי והתחלתי לדבר בעיברית כמובן והסגן יהודי תירגם לאנגלי כל מילה ממש ביקש ממני שאדבר לאט לאט שיוכל לתרגם בדיוק רב הייתי מתוח ומלא פחד בפעם הראשון בארץ הקודש במושבה בני ברק על להסביר נחיצות של התלמוד תורה העזתי לשאול את הסגן ובקשתי סליחה האם הוא הולך לבית הכנסת ביום כפור ידעתי מראש שכן שהוא היה ממשפחת זכרון יעקב הוא ענה לי כן המשכתי ושאלתי אותו הם ראית את הסדר בתפילה בכותל המזרחי עומדים כל האיטולגינציע של המקום הרופא העו"ד וכל יתר יחסנים ואחריהם כל קהל הקודש שמגיעים לדפוק על חטא השורה הראשונה עושים עם היד צביטה על הלב ואלה שעומדים מאחריהם נותנם דפיקה חזקה בלב אבל אני חו"ש לא אומר שהצביטה ? לא ולא עכשיו תבינו יותר על מה מדובר בית ספר מזרחי הוא כמו היהודים הללו שנותנים צביטה בלב ותלמוד תורה הוא כמו היהודים שנותנים דפיקה חזקה בלב קופרמן התחיל לתרגם את המשל והגוי התחיל לצחוק עם סימנים של הסכמה ואני המשכתי את הנמשל היו כאלה ין חברי המועצה שאמרו ארונוביץ מספיק זה מובן גם למושל אבל בשלי רציתי בעיקר שישמע היו"ר שלנו הלימודים בבית ספר מזרחי הוא בעיקר למודים כלליים וגם קצת תפילה וחומש בתלמוד תורה גם למודים כלליים לפי החוק אבל יתר הלימודים כמו שלומד אבות אבותינו שהלכו באש ובמים זה נכדים של גולי ספרד נכדים לכל אלה שעלו על מוקדי אש עבור היהדות ואלה שיסדו את המושבה לא ? לסלף את התורה שניתנה על הר סיני במינימום של לימוד המושל ביקש מהיו"ר שימסור לו תודה על האינפרומציע ועל הידע שהוא קיבל מהנאום הזה על המקום המושל מחק את הסימן האדום ע"י הסכים של ההקצב לתלמוד תורה בבני ברק בפעם הראשונה כמובן שעמדה היו"ר השאירה מכירות בלובי והלכתי לספר למרן החזון איש והוא אמר לי דברים חריפים מאד שאי אפשר לפורם פה על ההתנהגות של היו"ר מאז הייתי בן בית אצל מרן זצ"ל בעניני צבור של בני ברק הוא התענין מאד ורצה לדעת כל דבר קטן וגדול לפעמים ישב איתי בחדרו שהוא שוכב על המיטה ושמע פרטים ופרטי פרטים על המתרחש במועצה המקומית הוא כבר אז התחיל לדבר על שיפור בענין הספקת המיים אני הסברתי לו שהמפעל נמצא בידיים פרטיים עם חוזה שזה יגמר בעוד שנה הוא אמר לי באותו המעד הוא ידאג לקבל עבורינו הלואה לכמה שנים בריבית נמוכה שנוכל לעשות מאגר מים שיכלול כמות מיים שיספיק מערב שבת עד יציאת השבת וניקח בחשבון גם הגדלת האוכלסיה בערך כפול מה שהיום שלא נצטרך להפעיל המוטור בשבת אפילו לא ע"י גוי ואמר אז בפירוש באם אתם לא תתחילה לעשות כבר עכשיו תכנית לבריכה כזאת על ההר ואמר גם שיש מהנדס פרוצקר שהוא מומחה לענין זה אחכה חדש ואכריז שאסור להשתמש במיים שמופעל ע"י גוי בשבת שאני התחלתי לספר קצת מהשיחה ליו"ר המועצה הוא התיחס בקרירות לענין והסוף היתה שאחרי חדש ימים הופיע מרן החזון איש בבית הכנסת הגדול בליל שבת אחרי קבלת שבת לפני שאמרו ברכו בנוכחות הרב והכריז שאסור להשתמש במים בשבת אלא על שומר שבת להכין לעצמו מים שיספיק לכל שבת לצרכיו ההודעה נפלה במושבה כרעם מפני שיהו מאות משפחות שיכינו מים בערב וזה יווצר חוסר מים גם בערב שבת בישיבת המועצה אחרי זה העליתי את הבעיה של מים וסיפרתי על השיחה שהיתה לי עם היו"ר והזהרתי אותו על הצעד הדרסתי שינקוט מרן החזון איש וספרתי גם שהוא מכון לדאוג שנקל הלואה בריבית נמוכה מאד לכמה שנים הישיבה נהפכה לאחד ישיבות הסוערות משך קיום המועצה חברי המועצה הוותיקים מצאו פה מקום לגבות את חובם מהיו"ר והד הצעקות שמעו ברחוב התספו אנשים וכל אחד דיבר עוד ? בקול רם כדי שהציבור ישמע מה פה מתרחש היו"ר נוסע כל יום לתל אביב ולא מתענין בעניני הדחופים של המושבה כגון מים וכו' מאז התארגנו כמה חברי המועצה הוותיקים ואני בתוכם לגבש אופוזיצנע נגדו והתחילו סכסוכים על דבר קטן שהביא לשלחן הישיבה הוא התחיל להרגיש את ידינו החזקה וידע שאני הייתי היוזם של התארגנות הזאת הוא הזמין אותי לשיחה בארבע עיניים וגוללתי לפניו את כל הליקויים בניהול המועצה ואני לא מוכן בשום פנים ואופן לשתוק או להשתיק ענינים שהם בציפור נפשם של המושבה גם החבר של הפוהמ"ז ראה בהתנהגותו עוול משווע והוא טען שהוא פועל נגד האיטרסים של הפוהמ"ז אבל הוא לא היה יכול לשנות את עורו תקיף מטבעו הוא בכלל התנהג כמו בתוך של לא שאל לאף אחד מה שהוא לעשות עוד ? פיתאום נודע לנו שהוא הזמין פועלים לסדר גדר ולנטוע עצים ולעשות שבילים וחפירות בבית ספר מזרחי לפי האומדן שלו שהיתי על המקום עם בעל מקצוע הוא העריך את עבודות הללו בשלש מאות לירות מקרה פגשתי אותו במקום אבל לא הגבתי רק קבעתי אתי פגישה במשרד המועצה בזמן הפגישה דברו אתי באופן רגוע מאד למרות הכאב והתמרמרות בליבי שהוא מרשה לעצמו לעשות הפליה בין בית ספר לבית ספר אות ילדים גם בחצר הת"ת נחוץ השקעות צריכים להזיז את הגדר לצד בית הכנסת כדי שהחדר יהי' יותר גדול כל המגרש של הת"ת בן בסף מו"ר לא איפשר והמלמדים לשחק בזמן ההפסקות וכבר אמרתי לו כמה פעמים אין מקום אחר להגדלה רק לצד בית הכנסת שזה מקום שיש לו שלש חזיתות לרח' אחיעזר לרח' מימון היום ולרח' הרב קליש היו ר' ? אפשר להזיז את הגדר ולהגדיל אותו לכמה מאות מטרים נוספים הוא ענה לי בגסות ובתקיפות אני דפקתי על השלחן ושברתי את הזכוכית מיד באו אנשים מכל החדרים וחשבו שפה קרה מה שיותר גרוע ואני הבטחתי לו באם משך שבוע לא נתחיל להרחיב את חצר הת"ת עם סדום נעותים אני אפה למושל המחוז ונודיע לו על הוצאת כפסים בלי החלטה ומבלי שזה יופיע אפילו לא בתקציב בנתיים שמעתי שהוא הבטיח את המקום בין בית הכנסת ובין החצר של הת"ת לעולי משהד שהם יבנו שמה בית כנסת זה עבר כל גבול להצר את צעדיו של בית ספר שמתפתח ובכל יום נתוספים ילדים כן ירבו בנתיים הגיע הר' יצחק גרשטקורן מחו"ל ובקשתי ממנו שהוא יתערב ידעתי שיש להר' גרשטנקורן קצת השפעה אליו טרם שאני אנקט בצעדים דרסטיים שאני הלכתי להלשין לפני המושל אחרי השיחה של הר' יצחק אתו הוא הסכים להגדלת הת"ת בחצי שטח ובנתיים שלח לי את עולה משהד וטענו שאני נגד הקמת בית הכנסת ליהודים ספרדים לבסוף מצאנו דרך לשלב בפינה אחד את בית הכנסת שלהם ולהגדיל את החצר בנתיים הדוחק בת"ת הולך וגדל היה הכרח להוסיף קומה לבנין אפולא שקומה התחתונה לא יכולה להחזיק עוד קומה הצטרכנו לחזק עם עמודים את הקומה התחתונה ואספנו כספים בין חברים ואוהדים נדבי לב של המושבה גום בין ההורים שהם היו בעל יכולת ובמשך שנה שלימה גמרנו את הקומה החדשה הרגשנו הרווחה.

 

בנין לבית ספר בית יעקב הראשון בבני ברק

למרות היוזמה הפרטית של הרב ר' שמואל הלפרן ובנותיו המורות שפתחו בית ספר בית יעקב היינו אחראים להתפתחות בית הספר הדירה בגבעת רוקח לא יכלה להכיל אל כל הילדות שנרשמו לביה"ס עזרנו להם לשכור דירה יותר מרוחת אבל בשום לא מתאים לבית ספר שהוא כל הזמן בהתפתחות נפגשתי עם מר ברודה הכונס נכסים של חברת בית ונחלה וביקשתי ממנו לסמן לנו מקום איפה שנוכל להקים בעתיד בית ספר הוא לא היה איש קל משפטן מובהק הקפיד על דבר בהתאם לחוק אני הסברתי לו שברור לי שבסופו של דבר ישארו מגרשים שהבעלים כבר לא חיים ואין להם אפיל לא יורשים עלינו זה לוחץ אני עוד לא מווכן להתחיל בבניה אלא איתר המקום זה ידרבן את הקהל שלנו להתחיל בפעולה להקים בנין בצורה התחלתית אבל באפשרות להרחיב ולהגדיל את גבולות בית הספר הוא אמר לי שאין לו אפשר להגיד לי תשובה מיד הוא צריך לעשות חישוב ? לכל הפחות איך תראה החלוקה אחרי פסק בית המשפט שרק הם יחליטו על גורל חלוקת אחוזים שמגיע לכל אחד אחרי שבית ונחלה ישלם כל החובות אני ידעתי שזה ענין על היום או מחר אבל כוונתי היתה שהוא ידע שאני הייתי מן הראשונים שבקשתי מגרש שזה ספר כתבתי לו גם מכתב אחרי זמן מה דברתי עם ידידי ר' משה ברוך ווגמן שהיה מזכיר בית ונחלה שיגיד לי איפה בערך נוכל למצוא מגרש מתאים למטרה שלנו גם לו היו מפות בבית קבענו טיול בשטח שהיום זה רח' רמב"ם ושמנו עין על שטח של ¼ 2 אמרתי זה הוא התחלתי לגלגל את הענינים גם דברתי עם ר' חיים פריל ע"ה (הר' יצחק גרשטנקורן היה בחו"ל הוא גם הבין שנצטרך לדאג לקבוע מקום לביה"ס בית יעקב בנתיים התחלתי לספר לכמה ידידים שנצטרך להתכונן לאסוף כספים לבנות בית יעקב שלא היה שום סכוי שהמועצה המקומית במצב התחלתי תוכל לממן את זה חשבתי וכמעט היתי בטוח שנתחיל לבנות נקבל השתתפות הגונה מהמועצה ובאמת זה היה אחרי התיעצות עם כמה יהודים תושבים וותיקים אמרו לי באם לא תעשו צעד מעשי להתחיל לבנות אלא לחכות עד שענינים של בית ונחלה יסתדרו זה יקח שנים שקבלתי את הענין מכל הצדדים הגענו למסקנה להתחיל לבנות בכוחות שלנו שנודע הדבר למר ברודה שלח להזמין אותי בהתחלה דיבר איתנו קשות אני היצעתי לו שנחתום על התחיבות כספית כמה יהודים בעלי יכולת כמה שנצטרך לשלם ישבא הזמן באם לא יספיק יתר אדמות ישלם לחברי בית ונחלה לפי פסק הדין של בית המשפט הוא אמר לי שיתייעץ עם רושם החברות בירושלים מר בלומנפלד יהודי הגון מאד ועדין נפש בקשתי מהרב ר' משה בלוי ע"ה שנלך ביחד איתי למר בלומנפלד טרם שמר ברודה ידבר איתו מר בלומנפלד קיבל אותנו בסבר פנים יפות ביחוד הרב בלוי שאחרי שיחה הכירו אחד את השני שלומד ביחד בחדר בירושלים הוא אמר לנו את האמת עם מר ברודה יבקש ממנו הסכמתו בכתב הוא לא יתן אבל אם לא יעמוד ע"ז אלא בע"פ הוא להסכים בתנאי שגם הרב בלוי יהי' בין החותמים אחרי השיחה הזאת ראיתי כבר בחומי שהבנין בית יעקב עומד על תילה נסעתי מירושלים חזרה ונסעתי ישר למרן בעל חזון איש וסיפרתי לו על השגה"פ ועכשיו מתחיל השאלה כסף מנלן לא התיאשתי חו"ש ניגשתי עוד באותו הערב לר' יעקב הלפרן ע"ה וסיפרתי לו הכל בין ? אמר אני נותן לך מאה לי' אחרי יציקת היסודות זה היה ממש בשורה גדולה מאד באתי לסנף פא"י ולבית החסידים דגור ומסרתי להם את הבשורה המשמחת אני גם ידעתי באם יעמיד את המועצה מקומית לפני העובדה גם אז אקבל השתתפות ונוכל להמשיך ובשטומצ"ל התחלנו את יציקת היסוד לבית ספר בית יעקב ברחוב רמב"ם שזה היום בית ספר הכי גדול בעיר עם כל השיכלולים המודרניים.

 

משלחת לפוילין מטעם פא"י לחזק את מוסדותינו ולהכריז על מגבית

הוועד החליט לשלח משלחת לפוילין לסדר מגבית בין אנ"ש לעזרת החברים החיים רק מעבודה והחליטו לבקש גם אותי להשתתף במשלחת המרכבת מר' זאב פישרשיין ר' מאיר ווידיסלבסקי ואני אני לא נתתי מיד תשובה אמרתי להם שלפני כמה חדשים נבחרתי להיות חבר המועצה המקומית התחלתי בכמה ענינים חשובים לפעול בעיקר בעיניני חנוך הבנים והבנות אבל מה היות שאני לא עושה שום דבר חשוב מבלי לשאול את דעתו של מרן בעל חזון והוא יודע כל הפרטים של הפעילות לכן דעתי שתשלחו משלחת לחזון איש ולבקש הסכמתו אני מכון גם להצטרף למשלחת למחרת התיצבו לפני מרן זצ"ל משלחת מר' יעקב לנדוי ר' שלמה קעניג ? ר' דוד צבי זילברשטין ואני הם תיארו את המצב של החברים חסר לנו קופות גמ"ח במקומות שחבר יכל להלוואת כמה לירות וגם להשתתף בקרן הבטלה לאלה שאין להם עבודה כל השבוע וישנם גם כאלה שלא יכולים לעבוד בכלל לכן נחוץ שתבוא עזרה מהחוץ ור' הוא מתאים לזה לכן הם מבקשים שיסכים שאני אסע עם המשלחת פתאום שואל אותי בעל החזון איש כמה כסף נצטרף בבחירות הבאות למועצה מקומית (לפי החוק כל תושב ששילם חצי לירה מיסים נכלל ברשימות הבוחרים ומי ששילם לירה יכול להבחר אלא אם הוא בעל רכוש יש לו באופן אטומטי זכות בחירה) נקבתי בסכום באם אתם תבטיחו חצימהסכום הנ"ל אני אדאג לחצי השני מפני לפי דעתי נציגות של אנשים שלנו במועצה המקומית זה ענין ממדרגה ראשונה אמנם גם לא נוכל לוותר על ? כמובן אפפילו לכמה חדשים אבל אני שוקל את הענין ממבט כללי נציגי המרכז הסכימו להצעה של מרן זצ"ל והיסכים שאסע דרך אגב הוא אמר ר' ראובן אתה צריך לדאג שיהיה לך את הכסף המובטח. התחלתי לעשות הכנות לנסיעה היו בעיות על בעיות ממלא מקום לעניני עבודה וגם להכניס את האיש לעבודה לכמה ימים ביחד איתי שבועיים לפני שעזבתי את הארץ בשליחות התנועה העולתה על שולחן הדיונים של המועצה שתי בעיות אחד קבלת גזבר ומנהל חשבונות ראשי ודבר השני קבלת שני שומרים למושבה שיוכלו לשאת נשק ושהם חברי הגנה אני הודעתי ע"ז ליקירי שלום שכנא רויטנברג (היום רותם סמנכ"ל משרד הפנים) שיציע את עצמו בתור גזבר ומנהל חשבונות אגיד את האמת שלא הצטרכתי הרבה לעמול ע"ז שהוא בעצם הופעתו צעיר מלא חן בעל תבונה קיבל חנוך בישיבת ברואיר בפרנקפורט נועם הליכות קסם את כל חברי המועצה ונתקבל פה אחד וגם בענין השומרים היתה לו יד בהגנה והם המליצו ע"י חברינו בן ציון קמפור ואברהם מנוביץ חבר הפוהמ"ז בס"ה עשיתי לו את המזן שלי מתוך חמשה פקידים יש לנו כבר שלשה והם אברהם פרידמן שכנא רוטנברג וקמפור פרל ? השרוף שטיפת מוח כזה עד שכבר בחוגי שנתן הדברים להתפתח באופן כזה שכנא ידידי דיווח לי פעמים בשבוע על הנעשה במועצה בידו היה הכתובית איפה שאני נמצא כל הזמן לכן הייתי שקט על עניני המועצה במשך שבועיים ביקשתי גם מר' חיים פרל שישמור על האינטרסים שלנו במועצה המקומית ר' חיים פערל היה הכי קרוב לנו בהשקפע וגם עם רצון לעזור לנו הוא היה חסיד גור מעיר אוסטרוצה פוילין גם הוא הבטיח לי לעמוד על המשמר ענינים סודר במיוחד ישיבת פרידה של המועצה מקומית עם נאומים וברכות הוזמן גם משלחת של הסניף למשימה הזאת בנאם התשובה שלו בקשתי מכולם לשמור על ענינים שלנו למחרת ה' שבט יום הילולה של בעל השפת אמת סידרנו סעודה גדולה ביחד מתפללי בית החסידים דגור עם מתפללי הת"ת וראשי הסניף וראשי חסידי גור נפרדו ממני עם הרבה ברכות שלה צלחה למחרת נסענו שלשתינו חברי המשלחתלחיפה ועלינו באותו היום על אניה קהיר ונסעו לקונסטנציע רומניה על אניה שהתחלנו להכיר יותר קרוב אחד את השני התחלנו לדבר תכלית על תכניות לסדור המגבית אני הייתי פעסימי בענין הצלחה שאני ידעתי את היחס של אנ"ש לפועלים עוד בהיותי במוסדות עליונים בפולין לפני שנסעתי לא"י אבל בכל חשבנו לפועלים בארץ הקדש במראי יהו יחס אחר לגמרי בלינו על אניה בערך ? ימים בין השיחות שלנו הוציא ר' זאב פישרשיין את השאלון שהוא כמנהל מחלקת עליה ממלא בזמן שבאתי ארצה בין ושמה כתוב "אחרי שיחה קצרה עם מר אהרונוביץ אני מציע להכניס אותו לעבודת התנועה הוא יהו לפי דעתי מנהיג יש לו כל הכשרונות לזה" אני הודתי לו על הקומפלימנט והמשכנו בשיחות רעים ר' מאיר ווידסלבסקי הציע לנו היות שהוא רוצה להיות אצל משפחת שוורץ גיבו ? שאנחנו נצטרף אליו הסכמנו ביקרנו בשתי המקומות הללו והיינו מאד שבע רצון בתי חסידים כמו בפוילין עשירים מופלגים היצעתי לספר להם על מטרת הנסיעה שלנו ר' מאיר לא היה נח הדבר אבל אני בשלי ועשינו התחלה טובה האב והבן תרמו סכום נכבד למגבית בדיעבד גם ר' מאיר היה שבע רצון שהמשכנו מרומניה לפוילין הציע ר' זאב פישרשיין לקפוץ ? ולבקר את ד"ר בן ציון פסלר איש חשוב מאד אוהד פועלים וביחוד הוא קרוב מאד לענינים שלנו הוא ארגון את קרן הישוב בגמליציע המזרחית ואיש מוכשר מאד הוא בטוח שהוא יעזר לנו בעבודתינו קפצנו לקולומאיי מבלי להודיע לו מקודם היגענו אליו הביתה הוא היה עסוק מאד היה עו"ד עם הרבה לקוחות אבל מיד צילצל למוין להכין עבורינו אוכל ולינה הוא רוצה דווקא שנלון בקולמאי הוא ביקש מאתנו סליחה והלכנו למלון שהוא הזמין עבורינו הספקנו להגיע למלון והוא כבר אחריני שלחתי כל הלקוחות הביתה ואמרתי להם הגיע אלי אורחים חשובים מארץ ישראל ודחיתי את כל עסקים ליום אחר בלינו עם ד"ר פסלר משעות הצהרים עד שעות הלילה המאוחרות הוא גולל לפנינו תכניות עבודה שלו על פוילין וביחוד עבור ארץ ישראל דיבר בהתלהבות עודד אותנו ואמר לנו אפילו שלא תצליחו בפעם הראשונה במאה אחוז אבל בטוח אני שדרכנו הוא הדרך הנכונה ליצור בארץ הקודש חברה של פועלים חרדים ולהשתלב בישוב בכל רמ"ח אברינו ארץ ישראל ניתנה לכל עם ישראל ואסור לנו לעזוב את זה לאחרים למחרת נסענו לוורשה בתחנת הרכבת חכו לנו מטעם פא"י ר' ליבל פרום ע"ה ור' מאיר אלתר מטעם אגו"י וצא"י למחרת נפגשנו לפי בקשתי עם הרי"ם לווין והציע לנו שנעשה מגבית משותף והוא הציע תכנית שלא אמרנו שניתן לו תשובה משך כמה ימים מיד אחרי השיחה נסענו לאדמו"ר מגור זצ"ל ששלשתנו היינו חסידי גור ר' זאב פישרשיין היה חתנו של ר' בינם מינץ גיסו של ר' בנימין מניץ ע"ה ור' מאיר בנו של החסיד גור הידוע מלודז ר' משה ווידיסלבסקי נכנסו שלשתינו ביחד ובסוף ניגש עוד הפעם ר' מאיר ווידיסלבסקי שהוא כבר היה המנהל של קופת מלוה וחסכון של פא"י בתל אביב וביקש מהרבי שיהי חבר בקופה הוא ענה לו "יש לי בארץ ישראל בן ושמו ר' בונים אכתוב לו שהוא יתן עבורי שתי לירות בתור דמי חבר" אמנם ר' מאיר לא הודיע לנו מקודם על הצעד הזה אבל היינו שבע רצון ראינו בעקיפין עזרה למגבית שלנו אחרי התיעצות עם חברים וידידים במקום וגם עם כמה חברי מועה"פ של אג"י הוחלט שאנחנו עונים בשלילה על הצעת הרי"ם לווין ונסדר מגבית נפרד כך טענו ? מגבית נפרד שפעם צריכים לצאת לרחוב באופן עצמאי ומה שנעשה עכשיו זה יה' המשך המשך למגבית יותר גדול במשך הזמן אני כמובן בשלם אמרתי יותר טוב קצת פחות ביחד מאשר יותר בנפרד זה יכניס מרירות ואל תחשבו שאלה שרוצים מגבית משותף ישבו בחבוק ידיים אבל הרוב הכריע אני נסעתי לאוזרקוב לראות את משפחתי ומשפחת הרב ז"ל ולהתחיל את המגבית בעירי והם יתחילו בלודז כך סוכם ביננו ובמשך הזמן נראה איך שהדברים יתפתחו הופעתי באוזרקוב כמנהיג תנועה בא"י עוררו סקרנות כמעט בכל העיר "מיר האבען באלדגיעוויסט אז כמובן וועט נישט פערלורען ווערעין" כל ארגוני אג"י במקום סידרו קבלת פנים נהדרת באולם הכי גדול שעיר השתתפו כאלף איש וגם ראש העיר (הבורגרמייסטר השתתף ובירך אותי כחבר מונוציפילי בפלסטינה שלכם) בנשיאות ישבו מר ? של איזרקוב הנגידים הידידים מכבר הימים ר' מאיר פוגיל ור' אברהם פישר ועוד נכבדים וגיסי אני התחלתי את הנאם בשלי בעברית רהוטה זה להיב את כל הנוכחים עם מחיאות כפיים לאין שעור לבסוף סידרו מגבית וזה הצליח מאד חלק גדול שילמו מיד וחלק שלמו בזמן שהייתי בפסח באזורקוב בפסח הייתי אורח אצל הרב ז"ל ומשפחתי מזמן לזמן בימי החג בקרתי אצל חמותי הצדקת ז"ל וגם אצל כל משפחתי במוצאיחג הפסח עשה ר' מאיר פוגיל מסיבה גדולה לכבודי ערוך בסגנין עשיר ובטעם רב מאד גם הרב ז"ל יצא מקוצק ובא למסיבה זה היה סימן שחיבתי אלי ? כמי שזה היה נחתי קצת באוזרקוב והתחלתי לבד לבקר כמה עירות הסמוכות לעירי הייתי עוד מוכר מביקוריי בעירות האלה לפני שנסעתי לארץ ישראל חברי ר' זאב פישרשיין ור' מאיר ווידיסלבסקי קבלו עליהם לארגן את המגבית בלודז איפה שאביו של ר' מאיר ר' משה ווידסלבסקי מנהל באנק אגודאי הגדול בלודז הבטיח עזרתו במגבית התחלתי בעיר קיטנה שבאתי לשמה בקרתי בראשונה את הרב ר' יצחק יהודה קרונק הוא התקרב אז לפא"י התרחק מהמזרחי היה לי אכזבות שאין המקום פה לספר, היה נכד של גאון הדור רבי הישועלה קוטנר וחתנו של האדמור מסוכצוב השם שמשמואל זצ"ל הוא קיבל אותי בסבר פנים יפות היכיר אותי עוד מהבחירות לסיום הראשון מאסיפה הידועש התקיים בקוטנה והאינציכנט הגדול שהיה לו עם מורי ורבי הרב מאוזרקוב ז"ל הוא הודה בפני שהבטוי הספונטני שלו ("שלא צריכים רבנים שחותכים פיפיקיס) לא היה במקום עוד יותר חדר עמוק תשובתו של הרב בער שהוא צעק לעומתו "אנחנו ? ימים ולילות לילמוד את ענין הפיפקים ועל זה גאוותנו באם הרב טרונק צודק אז מדוע לא יכול להיות רב בוורשה פרופסור שור כפי שרוצים הציונים ואני בכלל התחלתי להביט על כל המדרניזציע בעניים אחירות באמצע השיחה הוא אמר לי אתה יודע שאני היום יוצא ונכנס אצל הרב מגור לענין המפעל הוא הזמין אליו שני נכבדי העיר אחד עשיר מופלג ר' יואל שטיינפלד והשני ר' שלמה זילברברג הוא השפיע על ר' יואל שטיינפלד שיערוך מסיבה בביתו ולהזמין כמה יהודים בעלי יכולת אפילו לא מחוגים שלנו והוא נעתר לבקשת הרב דרך אגב כמה מילים על ר' יואל שטיינפלד היה לו עסק סיטונאי של מצרכי מזון לכל הסביבה עם עשרות פקידי משרד חוץ פקידי מחסנים וסבלים והיה עסוק מעל לראש כל היום ולא היה אפילו לנשום מספרים שהרב מלובלין אמר בהזדמנות שביקר אצל גביר אחד ולא כבדו אותו לא נתנו לו שום השתתפות ואמר בסוף אני לא אישה מעוברת שצריך שתי כפרות הסביר שלפעמים הוא נכנס ליהודי שיש לו עסק גדול ואין לו זמן לכבד אותי כראוי ואומר רבי זייט מיר מוחל אוהר זופט דאך וואס בי מיר טוט זיך איך וועל אייך געקען ווי אוהר וועט דאגיין אין זייט צי פרודיין אז הוסיףכמו ר' יאול שטיינפלד פין קוטנא ויש לפעמים שהוא בא לבעל הבית שחושבים בעיר שהוא עשיר ובעל יכולת והוא מכבד אותו מושיב אותו בראש השלחן שמגיעים לתכלית הוא פותח את כל ליבו ומגלה לי ורק לי שהוא עומד על סף פשיטת הרגל לא היה לי כבוד אבל לא כסף אבל לא כבוד ולא כסף שתי כפרות אני לא מעוברת זה ספור הענין. ר' יואל הכין מסיבה יפה מאד כיד הנדיבה עליו וכל אלה שהמין באו זה עוד אותו הרב פתח את המסיבה ונתן לו רשות הדיבור דברתי באופן המוצלח ביותר כך הוגדר הרב אחרי כן את נאומי והצלחנו בה ועל למקווה כמו כן בקשתי מידידי מכבר הימים שהוא אם ? בקשר מסתרי ר' משה פאלץ יהודי דתי אבל לא מחוגי אגודה שיעשה מסיבה כדוגמתר' יואל הוא הביע ספיקות אם הדבר יצליח משני טעמים קודם הוא לא מסיג של ר' יואל ועוד בכל לא עסקן הסברתי לא דווקא שהוא לא עסקן זה מבטיח הצלחת הענין שיבינו שזה דבר חשוב באם ר' משה אהרן פאלף מתמסר לזה שהוא בכלל לא מתערב בשום דבר העיקר בקוטנה הצלחתי גם אצל ? עמד לרשות ידידי מנוער למדנו ביחד אצל הרב מאוזרקוב ר' ישראל באך הנקרא בפי כל ישראל קוטנר חסיד שרוף מנהיג אבריכי חסידי גור זה נתן לי עידוד להמשך ולמגבית בנתיים קבלתי ידיעות מחברי שיין ווידסלבסקי שענין בלודז מנהל בכבידות ישיבת כרכים קשה לודז עיר גדולה עד שמגיעים לבן אדם לוקח כל היום נסיעות במרחקיםאני בשלי המשכתי לעיר לינצוץ גם שם הייתי מוכר מבקורי עוד לפני שנסעתי לארץ ידידי ר' שמעון רביצקי חבר הנהלת העיר וראש קהילת לינציץ קיבל אותי בהתלהבותובידידות רבה והבטיח לי לעשות כל מה שאפשר כדי שהמגבית יצליח עוד באותו הערב שבאתי כינס בביתו התיעצות מנכבדי ועסקני אג"י וצא"י במקום בהשתתפות ר' אברהם פרידמן והרב ר' אשר קוטיק יוציגי פא"י הוחלט לסדר אסיפה פומבית ינצל את הביקור שלי לתעמולה גדולה לאג"י ולבנין הארץ לאסיפה באו המונים לשמוע מה בפיו של שכן (לינציץ סמוך לאוזרקוב) שכל כך מוכר לנו על ארץ ישראל החרדית באו גם נציגי הציונים לכבודי כמו"כ בא הממונה על המחוז (סטראוסטווא) שמקומו היה בלינציץ והיכיר אותי עוד משנת 1933 שנסעתי לנהל תעמולה לבחירות לסונט הפולני שהיה הסכם בין מפלגת ביבי עם אגודת ישראל לבחור ברשמה שלהם ? מועמד שלנו לסונט המחזה היה כאלו מתקיים אסיפה בתל אביב האווירה הארצי ישראלי שרר בין הנאספים הצלחתי לתאר להם את העתיד הגדול של היהדות החרדית ובכלל הגדלת הישוב בארץ הקודש היו קריאת בניים שאדבר עברית נענתי לבקשתם וזה עוד יותר הלהיב את הנאספים ר' שמעון רביצקי שניהל את האסיפה הכריז על המגבית לממן ארץ ישראל העובדת החרדית כך היתה השם של הקרן שיסדנו פה בארץ ושלמטרה זאת יצאנו בשליחות לפוילין אמנם הצלחה במקום היתה יחסית להתלהבות קטנה אבל בבקורי בית שעשינו משך כמה ימים שפר בהרבה את המצב בלינציץ נסעתי לעיר הסמוכה קרושניץ עירה קטנה בת 1300 נפשות יהודיים סידרנו וועדה מקומית בראשם השו"ב ר' משה ליב ור' בעירש למפר ראש הקהילה עשינו כך בקורי בית וזה הצליח מאד אחרי המגבית בקשו ממני נכבדי העיר שאשאר על שבת ולדרוש בבית המדרש על ארץ ישראל מענין באו יהודים כך אמרו לי שכבר שנים לא דרסה רגליהם על מפתן בית המדרש תיארתי לפני הנאספים את החיים בארץ ושכל כך נחוץ אנשים המסוגלים לעבוד ותמיכה כספית ליהדות החרדית במוצאי שבת נפרדתי ונכבדי העיר ונסעתי לעירי אוזרקוב. התקשרתי עם אנשי עיר הסמוכה זגורז וקבענו שעלי לבוא למחרת בשעות הערב היה לי בזגורז ידיד יקר אברך מצוין עשיר גדול ר' יצחק ארי' מינץ מקינצן בנו של ר' יושה מינץ הנודע בקונצק הוא התמסר כל כולו לענין שאני באתי לעירו כינס אסיפות ערך מסיבות בליתי בעיר שלשה ימים ועזבתי אותו בשביעת רצון מלא בלי אומר ובלי דברים עשה ר' יצחק ? את המלאכה בשלימות מזגירז נסעתי ללודז להפגש עם שני חברי המשלחת ידידינו על התחזית שיש להם הערכה משונה על פועלים וגם מחוגי וצמרת של אג"י לא השלימו על דחית הצעתם של מגבית משותף אני הצעתי בשיחה שלנו שאני אסע לוורשה ואנסה להשפיע אל ר' אליהו מזור ראש הקהלה שהוא גם מחותני הוא דוד של סיגי שיערוך בביתו מסיבה עבור המגבית באם אצליח הרי טוב באם לא דעתי שאנחנו ניסע לגליציע המזרחי בעיקר שלפי דעתי אפשר להצליח הם אנשי מעשה יש להם מרכז ארצי ישראלי לחוד בראש הד"ר בן ציו פסלר אין להם החשבנות של מגבית מואחדת וגם היחס לפועלים שונה לגמרי אצלם וכך סוכם נסענו אני וזאב שיין לוורשה נפגשנו עם ר' אליהו מזור וביקשנו ממנו שיעזור לנו הוא התחמק בכל מיני תרוצים הרגשתי מתוך דבריו שהוא בינו זה קשור קשי הדוחק עם המרכז של אג"י ולא יצא שום דבר נסענו עוד באותו הערב ללבוב למחרת בצהרים באנו ללוות לר' זאב שכן היה בלבוב כל המשפחה שלו ואני הוזמנתי ע"י הרה"ח בלבוב הייתי אצל ר' חנוך העניך אשכנזי להיות אורח שלו כל זמן היותי בלבוב קבלתי את ההזמנה.

בלבוב אצל ר' העניך אשכנזי

באמת אני חייב בכמה שורות להזכיר לטובה היהודי הזה אציל רוח ועדין הנפש חסיד בויאן העמוד לרשותי במשך חדש ימים בלבוב חדר מיוחד מרווח עם אש"ל וטלפון ביתו היתה פתוח לרווחה יו"ר אגודת ישראל בעיר חכם ונבון תלמיד חכם גדל התחיל לספר סיפורי חסידים בטוב טעם ודעת עזר לי בכל כוחותיו עשה איתי בקורי בית דיבר עם אנשים בטלפון הייתי אצלו כמו בבית שלי בשבתות הזמין לכבודי כמה אנשים מכובדים לקידוש ודיבר איתם שלא יחמיצו את ההזדמנות לעזור לארץ ישראל שכל אחד מאתנו רוצה בכל לב נפש לעלות ולהשתקע בארץ הקודש אלא מתוך כל מיני עכובים לא הצלחנו עד עכשיו אבל בתמיכה כספית אין מי שיפריע רק היצר הרע אסור לשמוע לו זכור לי שהר' העניך אשכנזי הולך איתי לבקר יהודי נכבד בעל בית חרושת למשקעות חריפים הר' אשר פרייס כשהתחלנו לדבר על המגבית עבור פא"י ענה תשובה מוזרה אל לא פא"י אני אגודה הר' העניך התרומם במלא קומתו ודיבר על מסירת נפש של הפועלים אגודיים בא"י שהם עתיד של אגודה בארץ הקודש דיבר כמו שבקי וחי את חיי הארץ וידע כל המתרחש פה בארץ הקודש ר' אשר ביקש סליחה והשתתף בסכום הגון מאד הודות לדבריו והסברו של הר' העניך אשכנזי ע"ה זכרו של ר' העניך לפני אחד מהמדמויות הנדירות שראיתי בעת נסיעותיי הרבות בחו"ל גורלו בזמן השואה היה כגורל כל יהודי לבוב זכרו של ר' העניך וב"ב שהם שירתו אותי במשך חדש ימים ביחוד אשתו היתה לו כמו אם זכרם לא ימוש בתוכני ותהי נשמותם צרורה בצרור החיים לנצח. כבר ר' זאב שיין קיבל טלגרמה היות בבנצין בפולין מתקיים כנוס של האופוזיציע של פא"י בפולין בראשות ר' משה בנימין קליינטאן עה ויש חשש שהם יתפלגו לכן הוא חושב שנחוץ שהוא יסע להכנס הנ"ל אני התנגדתי בכל תוקף לעזוב את העקר ולבזבז זמן לריק אנחנו נסענו למטרה ידוע וזה עלינו למלאות אבל לא שמע בקולי ונסע לשמה בנתיים בא לפוילין ר' יחזאל רוטשטיין והוא גם השתתף בכנס הזה אני המשכתי בעבודה למרות שהוא היה נחוץ לי בלבוב והסביבה הוא היה יליד לבוב והיכיר כל אנשים והם הכירו אותו בכל זאת לא התיאשתי והמשכתי לבד ביקשתי את ר' העניך ע"ה שיזמין ישיבה של כמה אנשים נכבדים של לבוב לביתו פשוט מאד לעבודה ממש היינא בקורי בית בעיר כבר היה מפורסם על המגבית נואמתי כבר בכמה בתי כנסת ר' נאות לבקשתו והזמין אליו את הרב יעקב וויטליס סגן יו"ר הקהילה הרב צבי הורשיהרן רבי משה הירשפרינג ביקשתי גם שיזמין את חברי וידידי הרב שלמה שקלר שהוא בא ללבוב לחופש לכמה שבועות היה כבר רב בעיר קאליש השיחה התקימה בביתו של ר' העיך וסוכם שנעשה רשימה ונחלק בין הנוכחים מי מבקר את מי וכך נעבוד בשקט בלי כל רעש והמולה עשינו משך שבועיים חריש עמוק בלבוב בהצלחה מרובה ככה שאני התכוננתי לנסוע על חג השבועות לפרשמיל כדי מאד לתאר בקצרה את האישים שהשתתפו בישיבה בביתו של ר' העניך אשכנזי הרב ר' יעקב וויטליס איש חי ורב פועלים מסור בכל נפשו לארץ ישראל תלמיד חכם גדול פעיל בכל מוסודת העיר יו"ר של מרכז אגודת בגליציע המזרחית אחד הכי נכבדים של לבוב אמרו עליו שהוא היה פעם מזרחי אבל היה אכזבות רובות בעיניני דת עם המזרח ועבר לאגודת ישראל אביו היה רב בעירה הסמוכה ללבוב הרב ר' צבי הירשהורן היה לי כבר הזדמנות בפרקים הקודמים לתאר את דמותו של הרב הצעיר הנ"ל במיוחד בזמן היותי בלבוב התפנה מכל עסקיו הרוחניים ברובם והתעסק רק בעזרה ממשית לענין המגבית הוא היה מספר ספורי חסידים בחסד עליון מחוץ לזה שהוא היה נואם עממי גדול ישבנו לפעמים לילות שלימות ולא יכולנו לקום בבוקר לשמוע את הספורים שלו של גדולי ישראל בכל דור ודור מהבעש"ט עד היום הזה היה בקי נפלא במשפחת אדמורים לא רק בגליציע אלא בכל השטח הפולני כולל פולין הקונגרסאית סיפוריו היה כטל תחיה על נפש עיפה היה לי קשה מאד להפרד ממנו אברך צעיר מלא חן מלא תורה וחסידות עתיד מזהיר לפניו שמעתי שהוא היה רבה האחרון של בילה הגדולה בפולין לפני השואה גורל השואה פגע גם בו ובמשפחתו זכרו שמור אצלינו לנצח רבי משה הירשפרינג היכרתי ע"י זה יהודי מעניין מאד תלמיד גדול מלא יראת שמים עתיר נכסים יש לי עסק גדול במרכז העיר והוא קופץ לשמה לכמה רגעים ביום היתה הוא סומך על בניו ועוסק רק בצורכי צבור בראש וראשונה בחנוך של אגודת ישראל יסודי התורה ובית יעקב כל מרצו הוא משקיע בבתי חנוך של אגודת ישרא של צדקה וחסד בלבוב שידי של רבי משה הירשפרינג לא יהי' בה הוא התמסר בזמן שהיתי בלבוב במסירות ועבודתי נשא פרי היה לי כבוד גדול שהלכתי איתו לכמה ביקורים חשובים כולם אמרו אם ר' משה מתענין בזה סימן מובהק שזה מגבית ממדרגה ראשונה. הרב רבי שלמה שיקלר הי"ד הוא היה חבר כאח לי עוד בווינה בשנת תרפ"ג שנינו צעירים מאד והוא כתלמיד מובהק של הרב שפירא מלובלין למד והתחנך בביתו של הרב מהר"ם שפירא בישיבת בני תורה בגלינה איפה שהרב שפירא שימש ברבנות הראשונה שלו מאז עמדנו בקשר שהכרנו אחד את השני מכתבים ובפגישות אישיות בכל הזדמנות שבא לוורשה עם הרב זצ"ל הוא היה גאון וחריף מח מלומד גם בלימודים כלליים יודע שפות זכות מלא יראת שמיים נואם מצויין הוא שמח מאד שיש לו הזדמנות לעזור לי אפילו שזה ע"ח המנוחה שלו חן של תורה משוך על פניו רב צעיר מוכר מאד בן אנשי לבוב החרדית משך עשרה ימים עבד איתי ביחד להצלחת המגבית הופעתי קוסם לאנשי לבוב ? נשמתו הקדושה צרורה בצרור החיים לנצח. טרם שנסעתי בלבוב לפארמישל בא ללבוב ד"ר שלמה ארמאן מפרנקפורט לארגן ישיבת הועד הפעול העולמי בלבוב עזרתי לו בארגון הישיבה היכרתי כבר קצת את לבוב אבל נסעתי מלבוב לפרשמישל לפני קיום הישיבה מענין נפגשתי עם ד"ר ארמאן בפעם הראשונה בדנציג שגרתי עוד באוזרקוב בענין החברה נחלת רעים שיסדנו בעירוני וקנינו חלק אדמה באולם ונעצר בעמק יזראל במרכז הארצי ישראלי בפרנקפורט ונתתי לו כמה עשרות אלפים גולדין דמי קדימה והוא היכיר אותי טוב מאד אבל בלבוב לא דברנו שום דבר לא הוא וממילא לא אני ד"ר ראמאן היה חכם חריף ושנון בן תורה גדול דרשן גדול איש חי רב פעלים מקצועו רופא שניים באמצע השואה קיבל רשות להכנס לשוויץ ושימש מטעם הממשלה בתור רב של הפליטים בכל המדינה. ברגע האחורן שנינו את התכנית במקום לנסוע מלבוב לפרשמישל התקשר הר' העניך אשכנזי עם ראש הקהלה של זלוטשוב שאני בא מחר בבוקר בשעה 10 לזלוטשוב עשיתי ככה ונסעתי לזלוטשוב עירו של חברי ידידי המפורסם ר' יעקב כ"ץ חבר הכנסת ז"ל באתי ברכבת חיכה לי אברך אחד ואמר לי שר' דוד כוללער ביקש ממנו שימתין לי בתחנת הרכבת ולהביא אותי אליו הביתה זה היה יום השוק בזלוטשוב והוא ר' דוד רולער יהודי נמוך קומה זקן לבן ארוך עניים פיקחות היה טחנת קמח הכי גדולה מכל הסביבה ביקש ממני לשתות כוס תה ולנוח קצת עד שהוא גימור את עסקיו יעשה את זה היום מהר מאד כדי שיוכל לטפל איתי גם אמר אם אני רוצה לשאוף אוויר צח ע"י ביתו יש חתיכת יער עם ספסלים אוכל לשבת ולנוח עד שנוכל ללכת לאכול צהרים עשיתי ככה נכנסתי ליער הקטן ראיתי יושב יהודי וקורא עתון מא"י שאלתי אדוני אפשר לדעת מאיפה אתה הוא אמר אי מארץ ישראל ושמי אורי צבי גרינברג חותני גר פה ובאתי לשבועיים לבקר אותו דרך אגב סיפר שחותנו הוא תלמיד חכם גדול חסיר צורטקוב כמובן שלא היה קץ לשיחה שני יהודים מארץ ישראל נפגשים בחו"ל והוא כמשורר ענין אותו לשמוע מפיו דברים חדשים מארץ ישראל שהוא לפני שלשה ימים הוא בעמדת אצל מסביר לי שהבלת הגנה זה בעוכרנו בנתיים ראיתי בא יהודי בלבוש רבני שכל כך מוכר לי אבל לא ידעתי איפה ראיתי אותו שהתקרב אלי יותר אמרתי אולי אני לא טועה זה אתה הרב ר' הילל שפרבר מוזלוביץ שהיתי מועמד להרב מפביניץ כן כן הוא עונה לי ברגע הראשון נבהלתי מפניו שהתחלנו לשוחח הוא מתחיל לספר איך לחצו עליו מרכז עולמי של המזרחי והבטיחו לו הרים וגבעות משרה רבנית בעיר גדולה באם ישכל וגם סכום כסף את הכסף קבלתי מיד אחרת לא רציתי להתחיל אבת רבנות בעיר גדולה מן דבר שמה ואני נשארתי בוזלוביץ עיר קטנה שאין פרנסה גמרנו את השיחות ונפרדנו משניהם והלכתי לר' דוד רוללער בחזרה שהגעתי לשמה ראיתי כבר ר' דוד אחר רגוע נחמד הוא היה גם ראש הקהילה וגם יו"ר אגודת ישראל במקום עכשיו קודם נאכל צהרים ונשוחח על הפעולה שצריכים בעירנו שנצליח אני במיוחד רוצה בכל ליבי לעלות לארץ ישראל אבל הגיל והעסקים שאי אפשר בנקל לחסל זה המעכב אותי אבל זה שאתה מבקש וגם ר' העניך אשכנזי דיבר איתי וגם אני יודע מה שר"י יעקב כ"ץ עושה שמה אשתדל בכל כוחי לעזר הוא נפח בי נשמה חדשה ותקוה מרובה ונוסף לזה אמר לו בזמן האוכל תחשוב כמה עלי לתת שאני רוצה להיות הראשון תדע שכמה אתה תגיד אני אתן שלא לך אחרי עגמות נפש זה היתה משימה לא קלה נפגש עם יהודי בפעם הראשונה ולהעריך אותו כמה עליו לתת אמנם שמעתי בלבוב שהוא עשיר אבל לא ידעתי שהוא יתן כמה שאני אגיד אבל אחרי ארוחת צהריים שאל מה בפיך אמרתי לי סכום מסוים והוא אמר איפה למדתי חכמת החיים אני סיפרתי לו את ההסטוריה שלי איפה למדתי וכו' הוא אמר לי שכמעט על סכום זה חשבתי בערב הוא הזמין אליו כמה מנכבדי העיר וכמה צעירים והחליטה שבמשך שלשה ימים צריכים לגמור את המגבית בזלטושוב וכך היה נסעתי מזלוטשוב שבע רצון מאד לפרשמישל באתי לפשמישל כמה ימים לפני חג השבועות הייתי אורח של בן עירי הרה"ח ר' בעריש אדלר ז"ל חותנו של ידידי ר' יוסף ליב אלתר מירושלים נפגשתי בראשונה אשיות נדיר מאד רבי דוב מייזליש שהוא מנהיג צאי בפרשמישל איש צעיר תלמיד חכם גדול חכם מובהק משורר ופייטן אגודאי נלהב הוא היה גר כבר בירוסלב אבל על חדש ימים ל? שלו לפרשמישל משכתי אותו שיעזור לי במגבית ונענה בחיבה יתרה לבקשתי והתחלנו לארגן וועדה מקומית בהשתתפות כמה יהודים נכבדים גם ביקרתי אצל האדמו"ר מפרשמישל הגר היום בתל אביב וגם הוא הבטיח את מלא עזרתו לטובת ארץ ישראל באסרו חג של שבועות קבלתי מכתב מהבית שלאשתי נולדו תאומות שתי בנות כמה ימים לפני החג התחלתי כבר לחשוב לנסוע חזרה ביתה שלא יתכן להשאיר אשה כבר עם ארבע ילדים לבד וגם שמעתי שאת המשכורת שהבטיחו לשלם לא שלמו הכל אבל איך שהוא גמרתי את המגבית בעיר פרשמישל ונסעתי משמה כבר בדרך חזרה הביתה קפצתי לקולומאי ונפגשתי עוד הפעם עם ד"ר בן ציון הסלר וגם עם הרב הגאון רבי יוסלו לאוי שבפעם הראשונה שהינו שלשתנו בקולמאי הרב לא היה בבית היצעתי להם לסדר מגבית בעיר היחסים בין ד"ר פסלר ובין הרב היו אז מתוחים הצטרכתי ללכת קו דק אבל הצלחתי כל אחד לחוד עושה את המכסימום שיכל לעשות אשיותו של רבי יוסלה לואי הקסים כל רואיו גאון גדול מלומד נואם בחסד עליון בכל העיר מדברים בשבחו זה דבר נדיר לבחור ברב פה אחד חשוב המקום ואחרי שנים כולם עוד מדברים בשבחו הוא היה אחיו של הרב מפיטרקוב רבי משה חיים ליאו הייתי שבוע שלם בקולומאי הייתי מוכרח כל יום לבקשתו אצל ד"ר פסלר כך הוא רצה הוא גם מילא תפקיד חשוב במגבית הנ"ל גם הרב השקיע הרבה כוחות בחכמה גדולה כילכל את הענינים שלא יתנקשו בעבודתו של ד"ר פסלק חן חן לכל היהודים הנחמדים הללו שראיתי והיכרתי אותם בזמן הנסיעה בשליחות התנועה חבל אל דאבדין ולא משתכחין כולם ניספו עם משפחתם בשואה האכזרית בשנים תש – תש"ג זכרם יחרת על ליבוני לנצח

היגעתי בשלום הביתה בסוף חדש תמוז תשכ"ז מיד חזרתי לעבודה הצבורית שלי הסניף המועצה המקומית וכו'.

מיד שבאתי הביתה נוכחתי לדעת שאי אפשר לגור עם ארבע ילדים בחדר אחד אמנם חדר גדול אבל בכל זאת חדר אחד עשיתי כל המאמצים ושכרתי דירה של שני חדרים אצל מר פלדמן ברח' ר' עקיבא בבית חדש כשעברנו לדירה החדשה ראינו ממש איך שהילדים מתחילים להפתח ולגדול בשבת הראשון שעבר לדירה החדשה עשינו קדוש גדול והיה מאד שמח במחנינו גם ההורים שגרו בפ"ת באו על שבת לקדוש כל חברי המועצה הופיעו לברך אותי במזל טוב להולדת התאומות כולם צחקו על הצווילנג שנולדו לי זכור לי שחיפשת בכל תל אביב עגלת טיול כפולה, לא מצאתי נסעתי ליפו ומצאתי עגלה כזאת אבל לא מודרני וגם זו לטובה אמרתי. כשנסעתי לחו"ל בקשתי מחברי במועצה המקומית לא להתעסק בתכנית ? של המושבה עד שאני אחזור מחו"ל היה לי ענין גדול בשיתוף פעולה בענין המתאר שבו היה תלוי כמה דברים שהיתי מענין בהם וראש וראשונה לקבוע מגרשים צבוריים שנוכל במשך הזמן להקים בתי ספר שלנו ראיתי שהמושה מפתחת מעבר לגגבול שחשבנו המקום מושך עולים סמוך לת"א מקום דתי מובהק וכו' בנתיים המושל לוחץ לפי החוק הוועדה המקומית לבנין ערים במועצה מקומית היו"ר הוא נציג המושל מהמועצה שולחת כמה נציגים בבני ברק שמפסק חברים המועצה הם 11 קובע לשלוח 4 נציגים כמובן שעמדתי על המשמר שאני אבחר בין הארבע החברים לא היה קל הדבר מפני שכל אחד רצה וגם כהן צדק שהוא היווה שווי משקל של המועצה היה מעומד בטוח אבל פתאום בישיבה שהינו צריכים להחליט כבר באופן סופי אמר מר שלמה כהן צדק לי אין זמן לשבת בישיבות הועדה ואני מבקש לבחור במקומי את מר ראובן אהרונוביץ וככה זה היה ואני במקום ברכתי אותו על הצעד שלו והוא ? הברכות הוא אמר פשוט מאד אין יותר סימפטיע לפא"י מאשר להפוהמ"ז אבל ראיתי במשך הזמן שיש ידיעה ככה בתכנון ערים או שלמדתה או שיש לך תפיסה מהירה לכן אתה במקומי יו"ר המועצה קבע עם מושל המחוז סיור במושבה טרם שנשב על התכנית לראות את השטח בנתיים תבענו שטח נוסף לשיפוט שלנו בעיקר השטח מול הכניסה לב"ב מכמה סיבות א. יציאה וגישור לירקון. ב. כבר אז התחילו שמה להקים כמה בתי חורשת חשבנו לפתח שממרכז תעשיה ג. לא רצינו להשאיר את זה פתוח שהיתה לנו חשש שרמת גן עומדת לדרוש השטח הזה עשינו פעולה בענין זה הזמנו את היהודי כ"ץ יהודי אמריקאי שע"ש נקרא פרדס כ"ץ והסברנו לו באם זה ישתייך מבחינת השפוט לרמ"ג הם יסגרו אותנו בגטו מדוע מגיע לנו את הדבר הזה היהודי כ"ץ הבי ןוהוא כתב מכתב למושל שלמר כ"ץ היה מאה דונם עם עם באר שמפיק מיים עבור השטח אבל המושל האנגלי לא מיהר להחליט ע"ז ואני פה אגלה סוד במועצה השניה הנבחרת שר' יצחק נבחר כראש המועצה נעסנו שנינו להרב הראשי רבינו יצחק אייזיק הרצוג זצ"ל וסיפרנו לו את כל הענין לא יתכן שרמ"ג יסגור אותנו מכל הבחינות וגם מבחינות הכנסות שפה מתחיל להתפתח מרכז תעשיה וגם יציאה לירגון הרב הראשי שאל אותנו מה לעשות אמרנו לו שנכתוב לו תזכיר בכתב מפורט הנימוקים שלנו ושהוא ילך לנציב עליון ברגע הראשון הוא קצת נבהל נגד רמ"ג זה יוודע במשך הזמן אבל בין רגע הוא אמר עבור בני ברק החרדית מוכרח אני לעשות הכל הלואי ירבו כמותו בישראל וככה זה היה הלחץ של רבינו אצל הנציג העליון עזר וקבלנו את השטח למר קריניצי נודע אחרי כן כל הענין הוא אף פעם לא הזמין את הרב הראשי הרצוג רק את הרב עוזיאל דומני שעד היום אין רחוב ע"ש ברמת גן.

בחורף תרצ"ט שוב פעם נסעתי לפוילין במשלחת של פא"י בהרכב של חבריי וידידי הר' ישראל מאיר קליינלרר ע"ה שהיה מוכר בפוילין כעסק אגודאי והר' ר' ישראל אייכלין היום סגן ראש עירית פ"ת גם היה מוכר בוורשה שעסקן צא"י בדרך מחיפה לקונסטאציע סיפרתי את דעתי אז שנסענו בשנת תרצ"ז עם הח' ר' זאב פישר שיין ור' מאיר ווידסלבסקי כמו אז גם עכשיו דעתי שצריכים לסדר מגבית שותפות עם אגודת ישראל שהגענו לוורשה חיכה לנו משלחת של אגודת ישראל ופא"י ונסענו ישר למלון ברח' טברצה 13 אחרי מנוחת לילה נסענו למחר בבוקר לגור לקחת שלו' אצל האדמו"ר זצל שנכנסו שלשתינו אמר מען דארפט מאכען איינס א נישט וועט דער ניש הערען אין דער נישט האבען שיצאנו סיכמנו בינינו שנפגש עם הרי"ם לווין חבל לחכות עד שהוא יזמן אותנו אני טלפנתי עליו שבאנו אתמול בערב לוורשה וחושבים לסדר מגבית עבור פא"י הוא ביקש ממני שנפגש אולי נמצא דרך שנוכל לסדר מגבית משותף יש לו תכנית גדול לענין זה קבענו מיד את הזמן והמקום של הפגישה במשרדי הבוק רח' נלבקיס 20 ישבנו כמה שעות וביררנו כמה דברים יסודיים ? הוא סיפר לנו שיש לנו שאנס להצליח מאד היות ר' ליבל מינצברג לא קים החלטה של הוועדה של אגודת ישראל שנתקבלה פה אחד בהשראת גדולי תורה שעליו לעשות הכל שהרב והוא תנגד להחלטה הזאת מפני טעמים שלו ולפי שהוא מבין כך מטעמים שלו הוא מרגיש את עצמו חייב לאגודה ע"ז בשיחה מקרית איתו סיפר לנו הרי"ם לווין שר' ליבל מינצברג אמר לו שהוא מוכן לאסוף בלודז חצי מילין זלוטיס פולניים והוא חושב שעכשיו שאתם פה מארץ ישראל שזה יתן תנופה למגבית כזה לכן הוא מציע שנעשה פרוטיקל של הסכם ונתחיל לעשות את הכנות לזה אני אמרתי שהיה כדאי שאנחנו נשמע את דעת ר' ליבל מינצברג בענין זה הרים לווין הסכים וטילפן במקום לר' אייזיק בער אקרמן שהוא כמזכיר של סיעת הסיום יאתר את ר' ליבל שהוא רוצה לדבר איתו שעבר רבע שעה טילפן ר' ליבל והרי"ם לווין ביקש ממני האם אפשר שהוא יבוא עכשיו למשרדו וסיפר לו שאנחנו גם יושבים אצלו הוא בא מרצונו לשמוע ממנו דבר בור האם הוא מוכן להרתם במגבית כזה כפי שהרי"ם לווין אמר לנו שהוא ענה על המקום הוא מוכן ומזומן ע"ס זה עשינו מי הסכם בכתב על כל הפרטים התעוררה השאלה על מי לפתוח החשבון בבנק אני הסברתי להרי"ם לווין היות ששמעתי שיש חובות לאגודת ישראל היה רצוי שנפתח את החשבון בבנק אגודה בלודז על שמות פרטיות של נשי עסקנים אחד מאגודה ואחד מפא"י הוא הסכים שהחשבון יפתח בבנק אגודה בלודז אבל לא הסכים מטעמי פרסטיזה שהאגוד לא יופיע במגבית של ארץ ישראל החברים שלי לא הבינו כראוי מה שאני דרשתי והם נטו להסכים להצעת הרים לווין אני לא רציתי להיות המתנגד היחידי וכתבנו פרוטיקל על המקום וחתמנו בנתיים ביקש מאתנו שנשתתף במשלחת אצל יו"ר הקהל בוורשה מהנדס זמיצנבוייטל (מתבולל) כבר אז היו חברי הקהל ממונים ע"י הממשלה היות שבתקציב הקהלה מופיע כמה שנים הקצאה לקרן הישוב ולא קבל עד עכשיו שום פרוטה לכן הוא מציע שביחד עם ידידינו הר' משולם קאמינר להתייצב לפני ראש הקהילה ולדרוש את ההקצבה הר' משולם קאמינר הוא גם היה חבר הקהילה בין הממונים יום אחד הופענו לפני ראש הקהילה בבניין הקהילה הוא הבין רק פולנית אידיש קצת וגם קצת עברית החלנו לדבר רק עברית הוא הבטיח לנו לתת קצב כסף ושאל לאן לשלח אמרנו לו ע"ח חשבון שלנו הוא התפלא מה זה החשבון בלודז הסברנו לו זה פעולה מיוחד שעוסקים בזה בלודז הוא קיים הבטחתו ושלח סכום כסף.

 

בנתיים התחיל בפוילין אווירה של מלחמה אמרו שהיטלר הולך היום מחר לכבוש את דנציג שזה היה עיר חופשי אנחנו החלטנו להתחיל בפעולה לפי ההסכם הכינינו בלודז אסיפה פומבית בהשתתפות הרי"ם לווין ר' ליבל מינצברג ור' זושא פרידמן זה גם לקח שבועיים לעסוק באופן נפרד בנתים לא היתה שום אפשרות חתמנו על הסכם היו ידידים ? שאמרו לנו שעשינו שגיאה גדולה מאד אבל אין להרהר על מה שכבר עשינו דווחנו לארץ על ההסכם שלחנו גם העתק קבלתי מכתב לא ראינו מהמכתב שהם מתנגדים להסכם להפיך ברכו את הצעד שעשינו אסיפה הפומבית התקימה והצלחה של היתה למעלה מהמשוער באו כל הפני של לודז' יודע דבר העריכו שנעשה בלודז מליון דלאטוס אני לא הייתי אופטימי ליב אמר לי שפה יקרא מה שהוא סידרנו ועדה מקומית המשכנו לעבוד אנשים טכניים מבין הצעירים ופועלים וקבענו שר' ליבל מינצברג והרי"ם לווין והרב רבי שמואל דוד לסקי ואחד מהמשלחת בחיליפין כל הזמן נבקר שלשים יהודים אמידים בחלק אי של המגבית ואחרי כן נחשוב הלאה בערב אחד קבענו 4 ביקורים הראשון היה ברח' פיעטרקוברמס 10 שהופיע משלחת כזאת הוא פתח את קופת הפלדה שלו ואמר תקחו כמה שאתם מבינים אבל כמובן שלא עשינו כך אלא יצאנו ממנו עם סכום כסף גדול שאף אחד מהם לא חלם ע"ז הכסף והשטרות אני לקחתי כדי להכניס את זה בבנק בבוקר לבנק אגודאי ברח' וויסכודנה 11 וכך עשיתי בבוקר השני הדבר התפוצץ לא אוכל מטעם משלי להזכיר את השם של היהודי שביקרנו אצלו הרים היה פה הראש המדברים ונקב לבסוף אחרי ההצלחה אצל ר' מאיר פויגל סכום לא קטן היהודי הזה ענה בשקט שאני בקשתי מכם בזמן שר' יצחק גרשטנקורן לא קבלתי ממך (מהרים לווין) ועכשיו באתם בדרישות כאלה בסכום כאלה כמובן שאני אשתתף אבל לא בסכומים פנטסטיים כאלה ישב גם בשיח חתנו של האיש הזה ואמר בגסות רבה ומי יודע איפה משקיעים את הכסף הרים לווין התפרץ בכעס בצער רב על הבטויים ? ולא יכולנו כולנו להרגיע אותו בשום פנים ואופן הסוף היה שהוא הרי"ם לווין נסע או יותר נכון שברח עוד בלילה לוורשה מלא צער וע"נ ומכל הדבר לא יצא שום דבר בנתים עברו כמה שבועות וברחוב התחלנו להרגיש שמלחמה מתקרבת כבר בחוצות לודז' ראינו חיילים שיכורים שהיכו יהודים וכו' אני לתומי נכנסתי ור' משה וידיסלבסקי מנהל הבנק ושאלתי אם מי שהוא שולח כסף ע"ח המגבית מפני שפרסמנו גם שאפשר לשלוח לבנק הוא אמר בשורה טובה… ר' מנדל קאמינר עשה עקול על הכסף שמונח בבנק מגיע לו עבור העתון הטג בלאט הרבה כסף מאגודת ישראל נסעתי ? נפגשתי הר הר' מענגל קאמינר זה לא עזר שום דבר הוא בשלו יצאתי מביתו מאכזב מאד שיצאתי לרחוב זלזנה לא ידעתי איפה לפנות הייתי מתוח מצד אחד מהעיקול זזה ומצד שני ראיתי שנצטרך לברוח הביתה מפני שאנחנו שלשתינו היו עוד אזרחים פולניים בגיל הגיוס מילואים המצב והפחד שתפרוץ מיד מלחמה העסיק אותנו מאד התחלנו לחשוב האם אחרי הכשלון עם המגבית המשותפת להתחיל במגבית נפרד או לחזור הביתה מיד מפני החשש של מלחמה וגם אם לא תפרוץ מיד מלחמה במצב כזה קשה להתחיל במגבית פשוט לא נצליח סוכם ששלשתינו נוסעים לאדמו"ר זצ"ל מגור מה שהוא יגד לנו זה נעשה נכנסנו באופן מיוחד בהשכמת הבוקר בשעה 4.30 לפי השתדלות בנו בכורו הרב הגאון רבי מאיר זצ"ל וכתבנו פתקא אחד עבור שלשתינו אחרי שקרא את הפתקא אמר "עס געהמן שווערע צייטען" והפרד מאתנו זה היה סימן מובהק שעלינו מיד לנסוע הביתה ואסור לחכות אפילו יומיים זה היה 12 יום לפני פסח איך משיגים מקום באניה שנוכל להגיע על פסח הביתה לפי הסדר צריכים להזמין מקום זמן מסוים מקודם אני אמרתי לחברי שנגיע לשמרד בקונסטאצין נגיד ששלחנו גלויה והזמנו 3 מקומות בנתיים כל אחד נסע להפרד ממשפחתו והשמועות על מלחמה התגברו היה חשש שלא נוכל לעבור את הגבול שאנחנו אזרחים פולניים אבל עשינו הכל בזריזות ובעהי"ש עברנו את הגבול בשלום ועכשיו התחיל הדאגה איך להשיג מקומות באניה ולהגיע לחג הפסח הביתה באנו למשרד אניות בקנסטאציע ובקשנו 3 כרטיסים הם שאלו אתם היזמנתם עניתי כן ביום זה וזה שלחנו גלויה עם הזמנה הם התחילו לחפש כמובן שלא מצאו אבל אני בשלי שלחנו הזמנו אולי זה הגיע אבל אנחנו שלחנו דברתי בתקיפות זהל לפני פסח ואין לנו פה שום אפשרות להשאר אחרי חיפושים אמרו לנו לחכות עד שיסגרו את הרשימה ושאלו אותנו האם אנחנו מוכנים לקבל באניה כל מקום שהם יקצבו לנו אמרנו אמנם מגיע לנו מקומות רגילים אבל זה לפני פסק בהכרח לקבל כל מקום שיוקצב לנו שעתיים לפני עלות על האניה הודיע לנו שאנחנו מקבלים 3 מקומות במחלקה ב', באותו המחיר השמחה היתה גדולה מאד לפי התוכנית אניה רומניה צריכה להגיע לחיפה ערב פסח בבוקר השכם בערב אניה הפליגה מנמל בבוקר שמענו מנוסעים שאניה תאחר עם 28 שעות זאת אומרת שנשאר בפסח על אניה בלי מצות וארבע כוסות ואמלי פסח הידיעה הזאת השפיע על כולנו עד לדכאון ממש הים סוער אני כל הזמן לא יכולתי להתהלך רק שכבתי במיטה אמרתי רבש"ע מדוע מגיע לנו הסבל הזה והתפללנו לבורא עולם שיוציא אותנו מהסבך הזה שנוכל לחוג את חג הפסח כהילכתו צץ לי רעיון להפגש עם רב החובל ולהבטיח כסף, וגם לשלם להם במיוחד על דלק נוסף שהספינה תוכל לנסוע יותר מהר בחרנו משלחת ונפגשנו עם רב החובל והכל סודר בשלום הוא הבטיח לנו שנגיע הביתה נא גם זו לטובה נחוג את הסדר בחיפה וכך זה היה הגענו למלון בחיפה התחתית אצל יהודי צפתי מבלי להזמין מקודם מקומות איך שהוא סודרנו את הסדר בגילה וברינה שיצאנו ממש מעבדות לחירות למחרת הלכנו שלשתינו להתפלל לבית הכנסת של פא"י בהדר הכרמלי שהתחלנו ללכת על המדרגות שמובילים לחדר הולכים אחרינו מבלי להגיד לנו שום דבר שני גבורים עם אקדחים שלופים ביד ראינו שהמצב ? מאד שבאנו בשלום לבית הכנסת כולם קבלנו בשימחה והתפלא איך אנחנו העזנו במצב כזה ללכת מחיפה התחתית להדר סופר להם שלא ידענו וגם היה לנו לווי של גבורים עם אקדחים והשי"ת עזר לנו שעברנו בשלום ? את יום החג הפסח אצל חברנו אהוב והנחמד ר' יעקב כ"ץ החברים באו לשלחן ועשו שמח מיד במוצאי החג כל אחד נסע למקומו בשלום.

אחרי סיום של הוועדה המקומית לבנין ערים ואחרי כמה ישיבות נקבע התכנית המיתאר של בני ברק בגבולות של 1650 דונם כלומר תוספת של 327 דונם הענינים של המוצה התנהלה בנתיים על מי מנוחות הכניסה לעבוד של שכנא רוטנברג הכניס סדר בעבודת המועצה על כל מחלוקתיה יותר מזה הוא שומר בעקיפין על האינטרסים שלנו במועצה המקומית איך שהוא הסתדרנו גם עם היו"ר שהוא הרגיש את ידו החזקה וגם הפקודות הבכירות עזר בהרה שהוא ורב את הטון וגם להחליש את התקיפות שלו בנתייים הגיעו בחירות הראשוניות למועצה המקומית הנבחרת.

 

פגישה עם מרן בעל החזון איש אחרי שחזרתי מחו"ל

ברגע שנכנסתי שאל אותי האם הבטחתי את הכסף שדובר לפני הנסיעה של המרכז לתת לבחירות הבאות למועצה אני אמרתי לו שזה כבר מונח בבנק על חשבוני הוא חייך והיה ניכר שביעת רצון על פניו שאל אותי על הסכום כדי שידע כמה עליו להכין כפי המדובר הוא אמר שידאוג לסכום מקביל כמובן שאמרתי לו ואמרתי עוד יותר שבאתי במיוחד לשיחת על הכנות לבחירות הבאות הוא אמר שצריכים להשקיע בזה מחשבה והכנה ככה ראיתי שהוא בקי מאד בעניני בחירות והוא עשה חשבון בערך כמה בוחרים שיהו בבני ברק שיותר כדי ללכת בשתי רשימות שנוכל לקבל מנדט שני עם קול העודפים מי שלא שמע בעצמו השיחות הללו לא יאמין איזה מומחיות היה לו בעיני בחירות הוא גם דיבר איך להבטיח את המועמד הראשון מפני מחיקות לפי החוק אז היה אמנם רשימה מפלגתית אבל בחירה אישית אפשר היה למחוק כל שם מהרשימה כדי להבטיח את השם הראשון שנבחר צריכים למצא כמה עשרות אנשים נאמנים מאד שימחקו את כל השמות שמופיעים ברשימה ולהשאיר רק השם הראשון ככה שבספירה פנימית להראשון יהו' רוב אפילו שיהי' מחיקות אני אמרתי למרן זצ"ל באם יהי' מחיקות סימן שלא רוצים אותי אז גם אני לא רוצה להיות הוא הסביר יש בין קהל אנשים שונים ומשונים ויש גם קינאה וכו' "אבל אייך דרפט מען האבען אוהר קענט נישט דאס אוהר ווילט נאר אויף א אופן ווען אלטע ווילען גרוסע מענטשיין אין יעדען דור האבען גיהאט גייגמנכס" והוא המשיך מען וועל ארגאניזירמן ארשימה חרידת אין איך האכפי דאס מיט א עודף וועט מען ביקיעמן זאך א מנדאט הייתי מענין לדעת מי יהיה המעומד ברשימה החרדית הוא ענה לי על המקום איך וועל אן אייער הסכמה גור נישט מאכען" יצאתי ממרן זצ"ל בשמחה רבה על שיש לי אמון רב ביצוג שלו ועל הבקיאות שלו בעניני בחירות, על הרחבת הדיבור בענין זה זה לוקח שעה שלימה. אני אמרתי שלו שבנתיים אני שוב יוצא לחו"ל יש עוד זמן עכשיו חדש שבט והבחירות יתקימו רק בסוף אב

 

פעולה להחזיר את ר' יצחק גרשטנקורן לראשות המועצה המקומית

נפגשתי עם ר' גרשון לסקי שהוא היה ידיד נאמן של ר' יצחק גרשטנקורן ודברנו על המצב של המושבה וגם על העוול שנעשה לר' יצחק אמנם הוא היה בחו"ל בזמן המנוי של המועצה הראשונה אבל יצא שהוא מבויש יסד מושבה והשקיע כל החיים שלו וציפה ליום שבראש המושבה תעמוד גוף חוקי והוא נשאר מבחוץ גם אז שנדברנו על פעולת החזרה הוא היה בחו"ל אבל סוכם בינינו למשוך לפעולה הנ"ל גם את ר' חיים פרל ע"ה שלשתינו ביחד עשינו תכנית פעולה איך להביא אותו בחזרה לארץ למרות שהמשפחה לא רצו אפילו להגיד לנו איפה הוא נמצא אחרי כמה ימים אתרנו אותו בלונדון אצל הרב ר' יוסף לב שהוא לפני הרבה שנים נסע במשלח של אגודת ישראל לאנגליה בהשתתפות הרב הגאון רבי מאיר דן פלוצקי אז היה רב בדוואהט פולין וד"ר נתן בירינבום והרב עמנואל קרלבך והרב לב נשאר בלונדון. אחרי חליפת מכתבים איתי הסכים לבוא בזמן חזרה אבל הוא הודיע לנו שהוא יצטרך בערך שישים לירות שטרלינג עשינו מאמץ גם לסכום הנ"ל ודאגנו שהוא יקבל את בזמן שאוכל עוד להספיק להכניס רשימה לפי החוק אז הצטרכנו להכניס רשימות מועמדים 45 יום קודם הבחירות ר' יצחק חזר בזמן המתאים והתחיל לארגן רשימת המיסד

ועדת בחירות

לפי החוק היה על המועצה מקומית לבחור בועדת בחירות של שבעה חברים ומבניהם יו"ר אחרימו"מ מיגע בין הסיעות נבחרתי כיו"ר ועדת הבחירות אמנם לעצם הענין של הרשימה שלנו זה הפריע קצת היתי עסוק עם הפרוצידורה של הבחירות הכלליות אבל מצד שני זה נותן גם פרסטיזה במושבה וזה גם עזר למשיכת קולות. גם אצלנו בסניף בחרנו בוועדות בחירות ואני כבר בישיבה הראשונה עברתי החלטה שהשם של הרשימה תהי אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל למרות שלא היה אז קיים סניף של אגודה בבני ברק אמרתי בלי אסור לנו לתעלם מהשם של אגודה שאני כל כך פעלתי שנים רבות ובתקוה שגם פה בארץ ישראל בישוב החדש תקים מחדש גם אגודת ישראל רוב גדול הסכימו להצעתי ובכל הבחירות המוניציפאליות נשאר השם הזה.

 

זכות בחירה

אחרי פרסום חוק הבחירות בבחירות המושבה שהיתי חתם עליו בין יתר הדברים היו שני סעייפים למי הזכות לבחור ולמי הזכות להבחר א. לבחור לכל תושבי בגיל 25 או ששילם מיסים חצי לירה וגר במקום לכל הפחות שנה ב. או בעל רכוש הגר במקום שנה ג. להבחר מי ששילם לירה אחת מיסים וגר שנתיים במקום או בעל רכוש שגר שנתיים במקום קבענו זמן מוגבל לתת אפשרות לשלם בקופת המועצה את המסים למי שאין בעל רכוש אנחנו זיא פאי דאגו לאנשים שלנו ומכן בעל חזון איש בעצמו סודר רשימה ונתן לי כסף שאשלם עבורם בזמן שנתן לי את הכסף עם הרשימה אמר שבדעתו להציג כמועמד הראשון המהנדס ר' שמואל טשירקוב ושואל אותי מה דעתי ע"ז עניתי לי שאגידד לו תשובה משך יומיים שעל אותי מה הם הספיקות שלי אמרתי לו בדרך בדיחה שאני מפחד מפני בעלי תשובה הוא חוק יאמר יש גם בזה מה שהוא אבל לתת לזה חשיבות רבה אני כמובן אחרייומיים נתתי למרן זצ"ל תשובה חיובית למרות שלא היתי כל כך שבע רצון למרבה הפלא שלי הוא נכנס לענין הבחירות ראשי ורובי בבקיאות נפלא שכל מנהל מפלגה צריך לילמוד שנים הוא היבהיר והסביר לפני דרכי תעמולה וניהל בחירות, יכולתה לחשוב שהוא עוסק בזה שנים רבות אבל הוא אמר לי בפירוש באם נצליח בבחירות למועצה בני ברק ישאר לעולמי עד מושבה חרדית ואניחושב כמי שמצוה בכל יום להניח תפילין כך מצוה ללכת לבחירות אפולא עוד לפני התפילה "איר קענט דאס זאגען אין מיין נאהמען" אחרי כן הוא אמר את זה לכמה יהודים באי ביתו.

הבחירות למועצה הראשונה התקימו 27/8/39 על גמר רשימת הבוחרים שהיו בס"ה 1153 בוחרים ראיתי שיש לנו סיכויים שגם רשימת החרדים תקבל מנדט אחד התחלנו לנהל תעמולה גדולה הנושא המרכזי בתעמולה שלנו שבני ברק צריכה להשאר מושבה חרדית כרצון מיסדיה ומחולליה ותוצאות הבחירות באמת היו ככה נבחרו 1. ר' יצחק גרשטנקורן 2. ראובן אהרונוביץ. 3. יוסף ברק. 4. תנחום הרשמאן. ה. חיים זבירובסקי ו. ר' שמואל טשירצקוט (חרדים) ז. משה לווי (הפוהמ"ז) ח. גרשון לסקי ט. זלמן מילשטין ו. בן ציון פרבשטין יא. ר' חיים פערל בישיבה הראשונה של המועצה נבחר ר' יצחק גרשטנקורן לנשיא המועצה כולנו ראינו בזה החזרת עטרה ליושנה בעבודת המועצה הושרה כבר רוח אחרת רוח של שקט ושלוה ועבודה סדירה אני היתי מאנשים הקרובים ביותר וידיד נאמן לר' יצחק הנשיא היו במשך הקדנציה זמנים קשים קבלנו לידינו מושבה שהיתה מוזנחת מכל הבחינות שבמשך פועלת הועד בלי הוותיקים וגם המועצה הראשונה לא יכלה להתקבל על המכשולים לא להתפאר היתי הכוח הדוחף לכל ענין בין שזה היה ענין חרדי מובהק ובין ענין כללי התפתחות המושבה. בשיחה ארוכה הראשונה עם הנשיא החדש- ישן התוויתי את התכנית שלי על עתיד בני ברק א. למשוך ולעזור יסוד ישיבות במושבה שזה היה דעתו של מרן חזון איש זצ"ל ב. להקציב שטחים לאיזורי תעשיה שזה יתן פרנסה לתושבים ועוד דבר זה גם יבטיח הכנסה למועצה מפני שהתושבים לא כל כך מהר יתרגלו לשלם מסים כל אחד חושב שיגיע בחירות ישלמו כבר עבורם ובנתיים הוצאות הם מרעות והצרכים הם מרובים ודבר שלישי אמנם לא השקפתי אבל יציגו לעשות הכל לקבל מבית ונחלה שטח של כמה דונם ולהקים בנין של המועצה ? לשמה ולקחת בחשבון שבני ברק יגדל מהר מאד בנין מפואר ייר דרך ארץ אצל התושבים והיחס למוסד המוניציפאלי ישתנה לגמרי זה לפי דעתי התכנית מינימום בינתיים עשיתי כל מאמץ לגמור את בית הספר הראשון בית יעקב ברח' רמב"ם היום גם את בנין הת"ת היגדלנו בעוד קומה חלק אספנו אצל אנשים פרטיים וחלק לא מבוטל קבלנו מהמועצה המקומית ראוי לציין שבמושבה היה קיים אז ישיבה אחד ישיבת נוברדוק שנוסדה בשנת תרצ"ב ע"י הרב הגאון רבי מטות טשצגל ז"ל והוא הביא בחורים שלמדו בישיבת נוברדוק בחו"ל ביניהם המפלגי שאני זוכר אותם ר' חיים שטיינמן ר' צבי כגן ור' שרגא שטינברג הרבנים שטינמן ושטינברג הם היום הרמים של ישיבת תפארת ציון שנוסדה על ידם ובעזרת הפעולה של מרן בעל חזון איש כיום תפארת ציון היא אחד הישיבות הגדולות בכמות ובאיכות בבני ברק.

 

פרצה מלחמת עולם השניה

מיד אחרי הבחירות למועצה המקומית כמה ימים לפני ראש השנה פרצה המלחמה האכזרית היטלר ימח שמו וזכרו נכנס לפולין והחריב והשמיד מלונים יהודים וביניהם גדולי תורה וילדים קטנים חורבן שלא היתה כמותו משך מאות בשנים כל הישוב היה מלא דאגות על גורל משפחתם שנשארו בכל מדינות אירופה ממזרח וממערב הגיע שמועות לא מהמנות על מעשה אכזריות אבל לא האמינו שבעת המאה התשע עשרה ימצא בעולם כח שטני כזה בתכנית להשמיד עם שלם אחרי פורים שנת ת"ש הגיע הידעה המשמחת שהאדמו"ר מגור עם חלק ממשפחתו הגיע בדרך לא דרך לטריעסט גל של שמחה היקפה חלק גדול של הישוב בתקוה שגם יגיעו עוד בשורות טובות על נצולים מהשמדה מיד אחרי קבלת הידיעה הזאת יוזמתו לסדר סעודה גדולה בבית הכנסת הגדול לנס הצלה של מנהג ישראל ומשפחתו. על כל הקשור בהצלת האדמו"ר ומשפחתו הוציא ידידי היקר הסופר והחוקר השואה הנודע ר' משה פרגר שהוא בעצמו טיפל בהצלה הזאת בחוברת מיוחד נס הצלה

בשנת 1940 בעצם המלחמה העולמית נפתחו ע"י מחלקת עבודה של הסוכנות היהודית לשכות עבודה כלליות בכל ערי הארץ ובתוכם בניברק הלשכות של המפלגות בטלו במקום זה היפנו כל מחוסרי עבודה וגם חלוקת עבודה וכל הקשור עם חוזה עבודה הכל נכנס ללשכת עבודה הכללית מנהלי לשכות עבודה של המפלגי"ח עברו לעבוד בלשכות הכלליות של הסוכנות היהודית גם עברתי לעבוד בלשכה הכללית עם משכורת הגונה גם נציג הפוהמ"ז מר בגנו נכנס לעבוד בלשכה הכללית כמ"ר נציגי ההסתגרות נבחר מרכ"ז הלשכות שגם אני נבחר כנציג פועלי אגודת ישראל המצב עבודה השתפר בהרבה גם המתח בין המפלגות העוסקות ברכוז עבודה לחבריה ירד לגמרי תפקידי בלשכת עבודה הכללית היתה עבודה משרדית פנימית כגון רשום מחוסרי עבודה ורשום חלוקתה שיחררתי ע"י זה מעול של רכוז עבודה עבור חברינו אמנם פה ושם עוד עסקתי בהשגת משרות שלימות או חלקיות עבור חברים שלא היו מסוגלים לעבוד עבודה שחורה על ידי השנוי הרדיקאלי בעניני עבודה יכולתילהפנות יותר שימת לב לארגון ולחנוך וגם לעניני המועצה המקומית כמעט באותו הזמן נבחריתי לחבר ביועה"פ של פא"י ואחרי זמן מה נבחרתי בתור גזבר הועה"פ. הישוב התארגן לקראת הבאות המלחמה בעיצומה בכל מקום קמה וועד המצב מארגן ע"י הועד הלאומי.

 

הרב הגאון רבי יוסף כהנמן מגיע לבני ברק

הרב הגאון רבי יוסף כהנמן שנקרא בפי כל הרב מפונביז היה בזמן פרוץ המלחמה בטריסט אשר במדינת איטליה במטרה לנסוע ביחד עם הרב מקובנה בשליחות דיפלמטית מטעם ממשלת לוטה אחרי פרוץ המלחמה כבר לא יכול הרב מקובנה לצאת מלוטה אז הוא החליט לא לנסוע לבד בשליחות הדיפלומטית והחליט לנסוע לארץ ישראל שהיגע ארצה בשנת ת"ש כבר פגש פה את בנו בכורו הרב אברהם כהנמאן הוא סיפר שמטיעס דיבר טלפונית עם משפחתו בפעם אחרונה אחרי כמה ימים מנוחה הוא כבר התחיל לחשוב על בנין. ישיבת פונביז על כל מוסדתיו שהיה בפונביז הוא דיבר בלהט על מפעלו שהשקיע עמל של שנים רבות והיגיע להיסג מרשים ועכשיו לפי כל הידיעות שמגיע עליו הכל נתפס ע"י הצבא הרוסית ואחרי כן ע"י הצבא הגרמנית הוא הגיע להחלטה נחושבה לבנות פה בבני ברק מחדש כל מוסדות פונביז שנחרבו בזמנים הראשונים היה גר אצל הרה"ח ר' זעליג שפירא ז"ל חסיד ועניו עוסק בצורכי צבור באמונה פעולתו בענין טהרת המשפחה בראשותו של מרן בעל חזון איש היה ללא גבול הם ממש נסעו או הלכו ממושבת למושב ודאגו להקמת מקוואות טהרות הוא היזמין את האורח הנכבד מאוד לגור אצלו עם אשל ושמה בחדרו המיוחד רקם כל תכניותיו על המפעל הכביר שאנו עדים לזה היום אני מיום בואי לב"ב נבדקתי אליו ראיתי בו איש חזון השקפה רחבה מאד מאמין שלפה לארץ הקודש לא יגיע חו"ש הרע אפילא בימי הקרטיים של רומל שהתקרב ע"י ארצות אפרקה לחופי הארץ היה במצב רוח מרומם ותמיד אמר ובציון תהי' פליטה פה נתקיים והוא לא הזניח אף יום מלחשוב על תכניותיו התחיל לחפש שטח שיכל לקנות עבור הקמת מוסדות התורה של פונביז בנתיים הוא עזר למוסדות התורה שהקומו בשמך הזמן בבני ברק כגון ישיבה תפארת ציון שנבנתה בחסותו של בעל חזון איש גם אני עזרתי בהרבה להקמת הישיבה כפי שאני כתבתי בפרקים הקודמים ידעתי וגם ידעתי שרק רכוז ישיבות בבני ברק מצד אחד ומרכזי תעשיה מצד השני זה יחזק עצמאותו של בני ברק ולא יכלל בשטח רמת גן שזה היה רצונו של מרקרינצים שבני ברק תהי' המאה שערים של רמת אני עמדתי ע"ז גם מאחורי הקלעים של המועצה לכן עזרתי לכל יוזמה של הקמת ישיבה.

הלואה מטעם הסוכנות להגדלת הצינורות מיים

השטח של החזית של פרדס כ"ץ התפתח כשטרח תעשיה רציני מאד שיקחו אצלנו מיים אבל לא היתה לנו אפשרות כספית לספק להם מיים הנחת צינורות בקוטר מתאים וגם להגדיל את תפוקת הבאר היה צריך להעלות אז שמונת אלפים לירות שטרלינג פעם בערב ישבתי כדרכי אצל נשיא המועצה הר' יצחק גרשטנקורן ודברנו על כל הבעיות של המושבה ובעיקר יכולת כספית אני שוב בשלי לפתח את השטח בחזית פרדס כ"ץ לתעשיה אז כבר עומד הביה"ח של זכס בצורה קטנה יותר היצעתי שניסע להנהלת הסוכנות לירושלים ונבקש הלואה בסכום הנ"ל אז היה מר קפלן המנוח גזבר הסוכנות דברנו אתו גלויות מה שר' יצחק לא היה יכול להגיד אני אמרתימדוע מגיע ליהודי הזה שכל כך הרבה שנים עמל להקים מושבה חרדית והכניס התלהבות בין יהודים חרדים את הרעיון של הקמת ישובים כאלה זה הוא תוספת כח דינמי גדול ואם בני ברק תצליח יהי' תוצאות חשובות גם לציונות באם לא נחזיק מעמד הכל יבולע ע"י רמתגן מדוע מגיע הבושה הזאת ליהודי הזה.

אני אמרתי את זה בבטוי של תביעה ולא בתחנונים אמנם בני ברק לא שייכת באופן רשמי וכל מפלגי אבל תושבי בני ברק מורכבים מכל המפלגות והראתי לו התוצאות הבחירותה אחרונות שבמועצה המקומית מיוצגים כל המפלגות בותוכם ההסתדרות הפועל המזרחי שהם מפלגות ציוניות מובהקות אחרי כמה ביכורים אתנו הוא קרא את הגזבר בפועל מר גלעדי וחזר על בקשתנו חן חן לו הוא אמר מצידי אין עכוב לתת להם את ההלואה המתבקשת למועצה יש תקציב המאושר ע"י הממשלה והכסף בטוח הוא שאל לכמה שנים פחדנו להגיד להרבה שנים אמרתי לחמש שנים מר קפלן הבטיח שהערב הוא יביא את הבקשה למליאת הגזברות ומחר נדע תשובה ר' יצחק נסע הביתה ואני נשארתי בירושלים בבוקר טלפנתי למר גילעדי והוא ענה לי שיש החלטה חיובית אני לא נחתי משך שבועיים עד שהביתי את כל המסמכים לקבלת הלוואה הנ"ל כגון החלטת המועצה אישר המושל לקבלת ההלוואה שזה לא היה כל כך קל הם לא היו בענינים לפתח ישובים יהודיים במיוחד הסמוך לת"א אבל פרצנו את החומה וישבתי בירושלים שגם בירושלים לא כל כך קל לקבל את השק הבטחה היה יותר קל אבל נתתי מנוח למר גילעדי הוא ממש מתוך רחמנות עלי באופן אישי עכוב כמה תשלומים אחרים ונתן לי את השק של שמונת אלפים לירות אני משוכנע שמאותו הרגע ראיתי בני ברק חזקה שיכולה לעמוד כמושבה נפרדת עצמאית התחלנו מיד בהגדלת המוטיב והצינורות וסיפקנו מיים לבתי חורשת שצצו בשטח פרדס כ"ץ בחזית לכביש.

 

הרב מפונביז קנה שטח להקמת הישיבה

אחרי מו"מ קצר מאד קנה הרב ז"ל שטח על גבעת זכרון מאיר מאת ר' יעקב הלפרן ז"ל במחיר מוזל אבל בתנאי שיתחיל לבנות תוך שנה זה היה הצעד הראשון להקמת הישיבה בנתיים הוא לאפריקה הדרומית כדי לאפשר לו לשלם עבור הקניה הנ"ל המתיחות בישוב הולך ומחמיר שמועות רדפו שמועות לא ידענו על שום פרטים מה שמתרחש במדינות שנכבשו ע"י גייסות היטלר האויב מתקרב לשערי ארץ צבאות של רומל עומדים כמעט קרוב לחיפה האצל מתארגן ביושב יהודים מתנדבים לצבא הבריטי בכוונה לעזור ע"י זה באיזה שהוא אופן ליהודים הרב הראשי רבי יצחק הלוי הרצוג חוזר דווקא בזמן הקריטי ביותר ארצה מאמריקה להיות ביחד עם הישוב צערו של הרב ז"ל השפיע מאד על הישוב עלו ועדות המצב המקומיות הוטל כל מיני תפקידים של שעת חרום זעיר פה וזעיר שם באו יהודים יהודים שסיפרו על מה שעומד להתרחש עם מילוני יהודים הנמצאים תחת כבוש הנציהם התחילו לעשות בכל מקום מקומות נפרדים ליהודים (גיטאות) לא רוצה להכנס לוויכוח הזה שהתנהל ומתנהל עד עכשיו מה עשה הישוב כדי למנוע כל מיני דברים שקרו לא זה המטרה שלי בכתיבת היומן שלי אבל בכל זאת חושב כמו שחושבים הרבה מאתנו שיכולנו לעשות הרבה יותר ממה שעשינו אחרי כמה שבועות חזר הרב כהנמן זצ"ל מדרום אפרקה והצליח להשיג כסוי לקנית השטח להקמת הישיבה הרב ז"ל היה נואם בחסד עליון לא פעם אחד הופיע לפני קהל גדול בבני ברק ובכל ערי הארץ בדברו נוחם. דבריו היו תמיד כטל תחיה על נפש עייפה הופעותיו עשו חריש עמוק בין הקהל שיביאו לעזרתו בהקמת הישיבה מבלי להתאמץ הרבה קשר קשרי ידידות עם כל החוגים בישוב העממיות שלם קירב אותו לכל סוגי אנשים ועזר לו בשעת דחקו.

 

האדמו"ר זצ"ל מגור ומשפחתו מגיעים לארץ

מיד אחרי פסח תש"א היגיע לנמל חיפה מטריעסט האדמו"ר זצ"ל עם בנו וכל האדמו"ר מגור שליט"א עם הרבנית ובנו הצעיר רבי פנחס מנחם שליט"א בנו הרב רבי בונים עם משפחתו הרי"ם לווין עם משפחתו והרה"ח ר' פיני הכהן לווין כולנו נסענו לחיפה לקבל את פני האדמו"ר זצ"ל ומשפחת ההמונים במושג של אז הצטופפו ע"י הנמל כשראינו את פניו של אדמו"ר זצ"ל פרצה מצד אחד שמחה וששון מצד שני שראינו איך הוא שבור ורצוץ וכל מה שעבר עליו שבערב חג הסוכות נפל פצצה בחדר שהם היו ועל ידו נהרג על המקום חתנו הצדיק רבי יצחק מאיר אלתר בנו של הצדיק הקדוש רבי משה בצלאל אחיו של האדמו"ר זצ"ל אביהם של הרה"ח ר' שמעון אלתר שנפטר לא מזמן בירושלים אחרי מחלה זכותו יגן עלינו והרה"ח ר' בנימין אלתר הגר בתל אביב נח כמה ימים בחיפה אצל הרה"ח ר' מאיר ווידיסלבסקי ה"י ונסע לירושלים ביתו של ר' מאיר הומה כל הזמן מאנשים ? דווקא מחסידי גור שבאו מכל הארץ אלא בתור עומדים פועלים עם כלי עבודה בידיהם ואנשים פשוטים מכל החוגים באו לראות באו עיניהם את נס הצלה של האדמו"ר ומשפחתו. בנתיים התחיל סערה בישוב על אנחנו שותקים בתקימה אסיפות עם גדולות בכמה ערים הרים לווין לא נתן מנוחה אליו הצטרף יהודי פולני מובהק העסקן הדגול ר' בנימין מינץ ז"ל והתחילו להתעניין ביהודים שנשארו בכבוש האויב הרבה ספרים נכתבו על השואה הגדולה שהושמד ששה מיליון יהודים באירופה ביניהם מליון ילדים עוללים יונקים זקנים וזקנות אדמורי"ם ורבנים גדולי תורה וחסידות כל סופר מתוך השקפה משלו על שאומות העולם החופשיים שתקו ונתנו להשמיד עם שלם וגם על התגובה החלשה של הישוב יש בין הסופרים דעות שונות שאין מקום פה להרבות בדברים ע"ז בשנת תשצ"ה התגלה כל הטראגדיה היהודית חלק מאלה שנשלח למחנות לגרמני' ולאוסטריה ועוד מקומות שחררו ע"י הרוסים האנגלים ואערקאר שנצחו במלחמה נגד גרמני' ההיטלראית מיד אחרי המלחמה יצאו שליחים מטעם הסוכנות בדרכים לא דרכים גם היהדות הדתית ובתוכם פועלי אגודת ישראל השתתפו בהרכב השליחים ? ? משה מונק ז"לויוסף נגל… יצאו מיד בהזדמנות הראשונה למחנות להביא נוחם ועדוד וגם תכלית להביא אותם בכל מיני דרכים לארץ ישראל ר' בנימין מינץ ז"ל היה הראשון שיצא למחנות ביחד עם הרב מושקובסק ז"ל ועשה גדולות להביא יהודים דתיים לארץ הקודש.

 

הפגישה הראשונה שלי עם הרי"ם לווין אחרי שבא ארצה

בשיחה בביתו בירושלים אחרי שנח כבר קצת זמן מכל מה שעבר אליו הוא היה מל ? על תקומת היהדות החרדית ואגודת ישראל רוב רובם של יהודים חרדים על רבניה וגדוליה הושמדו הילדים הומתו ואין תקוה חו"ש לתקומה אני לא הסכמתי אתו אמרתי לו שהרב מפנוביז' אמר לי אתמול עכשיו צריכים להתחיל מחדש עם נברא יהלל קה צריכים לבוא עם חדש וכן יש תקוה נשאו עוד מאות אלפי יהודים במנחות הם יתאוששו ויש תקוה שהם במשך הזמן יבאו ארצה ישוב נהי' ונתקומם אמנם במספר יותר קטן ועלינו להחזיר עטרה ליושנה עליך ר' יצחק מאיר הכהן לווין שהצלחת להנצל מידי הנאצים צריך לעמוד לפניך השאלה מדוע רק אני לפי דעת על כבודו להתחיל מחדש ויש מקום לאגודת ישראל בא"י המרכז בירושלים לא מסוגל לארגן את היהודים הללו אין להם גישה יסודית לזה וגם אין להם הרצון על כבודו להרחיב המרכז עד שנסדר וועדה ארצית ונבחור מרכז חדש מיהודים שלנו ועוד דבר על כבודו לחדש את הועד הפועל העולמי פה בארץ ולהתקשר עם מורינו ? ר' יעקב רוזנהים הנמצא בלונדון ושוב להתחיל מחדש הוא היביט בעניי כאילו שאני מדבר לא לענין אבל אמרתי על כב' לחשוב להתיעץ אם האדמו"ר זצ"ל שהוא יסד את אגודת ישראל והמשכתי אחרי שייעשה פה פעולה ארגונית כב' יסע לאמריקה וכמה נמצא יהודים שנצלו מהמחנות ונוכל לשקלם את אגודת ישראל עם הסתדרות פועלי אגודת צריכים לעשות הסכם ולחלק את התפקידים ושיהיה שלום נוכל לעשות גדולות בישוב אני אמרתי לו אז יש לי הרושם שנקבל פה בארץ מה שהוא דבר מיוחד שנוכל לקלוט את שרידי השואה כידוע בא ועדה אנגלית והרי"ם לווין וד"ר ברואר ור' זאב פישר שיין והרב בלוי הופיע ודרשו זכיות היהודים בארץ ישראל הייתי חבר במרכז אג"י בירושלים והשתתפתי בישיבות הראשונות שהשתתפו בהם הרי"ם לווין וד"ר יצחק ברואר אחרי כמה ישיבות הרב ללוי נוכח לדעת שאני צודק בגישתי לענין לאגודת ישראל בא"י.

בין הבחירות הראשונות בשנת 1939 לבחירות שהתקימו בשנת 1943 היו כבר בעלי זכות בחירה 2242 בוחרים השנים בין בחירות לבחירות היו בזמן המלחמה העולמית השניה ושנים של שואה והשמדה התחיל לבוא לבני ברק נצולי המות בכל הדרכים רובם באו מארצות רומניה ואנגריה מארות האלה היו כנראה יותר קל להתחבא מצפורני הנאצים שהיגיע זמן הבחירות התעוררו גם החוג האנגרי אז יסדו את חוג חתם סופר לארגן רשימה נפרדת לבחירות למועצה המקומית לא יכולנו וגם לא רצינו להפריע להם חשבנו באם ילכו לבחירות 80% זה בערך 1700 קולות על 11 נבחרים יקבלו מנדט ע"י עודפים וזה רק יחזק את החזית החרדית אג"י ופא"י חרדים, וחוג חתם סופר, מטעם רשימת אג"י ופא"י העמדתי בראש הרשימה ברשימת החרדים הופיע ר' אליה מונק ע"ה שהוא היה גר מקודם מפ"ת מהמיסדים של הסתדרות עובדים החרדים בחד עם .. רוטנברג בעל הוצאת "נצח" שאחרי זמן מה זה היה סניף פא"י בפ"ת הוא גם היה חבר במועצה המקומית בפ"ת בראשותו של שלמה שטמעפר ע"ה הם חשבו שהוא זקן ורגיל בעניינים מוציצפאלים ותוצאות הבחירות היו כדלהלן

  1. יצחק גרשטנקורן נשיא
  2. זלמן מילשטין סגן נשיא
  3. ראובן אהרונוביץ
  4. יחזקאל ארליך הפוהמ"ז
  5. ד"ר גולדווסר
  6. בני הירש
  7. מקובר יחיאל
  8. אלי' מונק
  9. קרסצוע יהודה
  10. משה קושניר
  11. משה שרייבר

ההרכב היה לגוש שלנו עם גרשטנקורן היה ארבע גרשטנקורן וכן ארנוביץ מונק ושרייבר להסתדרות שלשה לפוהמ"ז 1 ליתר הארגונים אחד לכל ארגון היינו הסיעה הגדולה ביותר מיד אחרי הבחירות שמענו בחוגים החרדים וחוג חתם סופר שצריכים לשנות את פני הדברים שמועצה ולשבור את השלטון של השלישיה גרשטנקורן ארונוביץ מילשטין לכתחילה חשבתי בתמימות שהקו שלנו תמיד ללכת עם אנשי מפא"י אתם היה תמיד יותר קל להסתדר אפילו בענינים דתיים חכינו לפגישה בין נציגי החרדים ולא בא ביום בהיר אחד יום לפני הבחירות של נשיא וסגן ההנהלה ששני החברים מונק ושרייבר עשו יד אחת במקום להוציא את מילשטין להוציא את ארנוביץ ולבחור את מילשטין כסגן נשיא ומונק כחבר הנהלה בהתחלה לא האמנתי שזה יכול לקרא היינו ידידים טובים וביחוד זה לא הולם את השאיפה שלנו להגביר את כח שלנו וסגן נשיא זיהא עמדה חשובה מאד ברגע האחרון נודע שהכל מה שמדברים זה אמת ויציב לישיבה הפתוחה באו עשרות חברים שלנו ודברו וצעקו ור' יצחק שישב בראש השלחן הביט בחומש ולא ענה לאף אחד אחרי חצי שעה התקיימו בחירות יצא ככה גרשטנקורן נשיא מילשטין מפא סגן נשיא ומר מונק חבר בהנהלה יצאתי מהישיבה הזאת מרוצה מאד זו תורה וזו שכרה עמדתי על משמר בני ברק מיום ראשון שבאתי להנה ועכשיו אכזבה כזאת החלטתי לא לשתוק להגיב בחומרה רבה עוד באותו הערב התאספו עשרות חברים בביה"ח דגור שהיה בבית שיננסקי הזעקנו את ראשי מרכז פועלי אגודת ישראל והחלטנו להגיב בחריפות הלכו משלחת להרב מפונביז זצ"ל כשמע הוא יצא מכליו צריכים לסדר תענית צבור אחרי דיון שקט ועניני הוחלט לסדר שבת בראשית הפגנה פומבית ברחובות בני ברק והוא הבטיח ללכת בראש המפגינים ובנתיים להפעיל את מיני השפעות לשנות את פני הדברים אני לא יכולתי לשאת את הצער ויותר מזה את הבושה נסעתי לנוח לשכונת מקור חיים ע"י ירושלים עיר הקודש ופה בבני ברק התחיל מחלוקת גדולה בין הצדדים הודבקו כרוזים ברחובות המושבה מונק ושרייבר צריכים לרדת מהכסאות בנתיים מילשטין שהוא היה חריף מוח ונסיון פרומנטרי ניצל את חולשתם של שני היהודים הללו וקיבל רשיון לפתוח סינימה בבית ההסתדרות ברח' ירושלים ועוד כמה צרות שאי אפשר לפרטם בשבת בראשית התאספו אחרי התפילה מאות אנשים במקום הריכוז ע"י בית הכנסת הגדול מסלול ההפגנה היתה לזכרון מאיר ומשמה חזרה לרחוב ר' עקיבא ע"י ביתו של ר' יצחק גרשטנקורן בזכרון מאיר דיבר בהתלהבות רבה הרב כהנמן זצ"ל דברים גלויים חוצבים להבות אש ועל הבית של גרשטנקורן דיבר כיד הטובה עליו ר' זלמן יענקולוביץ ע"ה

למחרת בבוקר בא אלי בן ידידי היקר גאון חכם ונבון רבי שמואל גרינימן תלמיד שלמד בתלמוד תורה שאני הייתי יו"ר חיימנל גרינימן (היום הוא הרב הגאון רבי חיים גרינמן שקוראים לו הגר"ח) ואמר שדודו הוא מרן בעל חזון איש ביקש ממני לבוא אליו ביום שני בבוקר השכם בשעה 4 – 5 יש לו לשוחח איתי דברים חשובים כמובן שאני הופעתי בזמן והוא ביקש ממני לספר הכל מה שאני יודע בענין המהפכה במועצה אני סיפרתי לו בדיוק הכל וגם הפעולות שנעשה בנתיים במועצה מילשטין ניצל את חולשתם של השניים והוציא רשיון לסינימה אמרתי לו לא ידוע לי עד היום מי שארגון את זה יש לי חששות על שני יהודים אבל כל זמן שאני לא יודע בדיוק אין לא אוכל להגיד לכבוד תורתו אבל אני לא ארפה אחקור עד תום מי הם ואז נעמיד גם אותם לקלון לפני הצבור החרדי בבני ברק אז אמר לי "ר' ראובן איך בעהט אייך טומעלט ניט איך וועל שטולער היט זעהן אז עס יזאל מעכמן אנדרש" כמובן מרגע שהוא אמר את זה לא דברתי יותר הרבה יהודים מה פתאום לא מדברים כבר על זה אני אפילו לא עניתי אחרי שבועיים בערך נתקבל במועצה מכתב התפטרות של מר אלי' מונק ע"ה ואני נבחרתי במקומו להנהלה את הסגנות לא היה שום ? לקבל בחזרה ממר מילשטין אם כן היו שתי אפשרויות או שהוא בעצמו יתפטר שזה הוא לא יעשה או להדיח אותי שזה אני לא אעשה ככה סחבנו את הענינים קאדנציע שלימה לקח קצת זמן עד שאני שוב התקשרתי את היחסים ביני ובינו כמקודם אבל אני לא שכחתי את הכל מה שעבר אלי ידידי הגאון ר' שמואל גרינימן סיפר לי פעם מי שעמד מאחורי השערוריה הזאת והם מאלה שקוראים להם בעצמם תלמיד בעל חזון איש ושומרים מכתבים כדי לשרת מפלגה ידוע פלג של אגודה הם אותם אנשים שיוזמו הוצאת הכרכים אחדים של פאר הדור שאני הייתי היוזם שעריה תשתף בהוצאת כרך הראשון לא כתבתי אפילו הקדמה לספר הזה זה לפי דעתי רחוק מאד מאביקטיביות וזה משרת אינטרסים אישיים של כמה צעירים שרוצים לטפס לדרגת עליונות בצבוריות החרדית כמו שמעיד במכתב למערכת "דאס יודישע ווארט" היוצא מטעם אגודת ישראל באמריקה פירסם בעתון לפי כמה חדשים מכתב מחתנו של הרב הגאון ר' שמואל גרינמן גיסו של מרן בעל חזון איש זצ"ל שבספרי פאר הדור יש הרבה גוזמאות וגם דברים משובשים" אני מתאר לי שזה היה בתיאום עם כל המשפחה של מרן זצ"ל אני גם לפני זה ידעתי שחלק גדול מהמשפחה לא שבעים רצון מכל הפרסומים הללו וכל אלה שקוראים לעצמם תלמידי חזון איש אני שהייתי כל כך מקורב למרן זצ"ל איתי דיבר על הדברים הנעשים במדינה ובעיר דברים גלוים וברורים שהיתי מפרסם את השיחות הללו על אישים ועל מפלגות הייתי יוצר אווירה אחרת ביהדות החרדית המארגנת אבל אני ? מא דולא אלך שולל אחרי בלתי אחראים בכל מערכת הסיפורים על בני ברק לא נמצא שמי שידוע טוב לאלה שעסקו בזה שלפי ההגיון והיושר והאמת הייתי צריך לתפוס מקום חשוב בכרכים הללו אם ידידי מר רוטנברג בעל הוצאת נצח ביקש ממני כמה פעמים לתת לו סיפורים ועובדות לפגישות בידני ובין מרן זצ"ל אמרתי לו באם אלה שמוציאים את הכרכים לא עושים את זה בעצמם אז אני לא אגיש לך שום חומר האמת פעם יתגלה ואם היום מותר לי לגלות שהפגישה של בן גוריון עם מרן זצ"ל היתה רק האינציטיבה שלו ויש כמה אנשים שחלק מהם חיים עוד הים ויודעים זאת אני ישבתי במלון דומם בזמן שנחמירה ? שלישי של בן גוריון נכנס למרן זצ"ל להזמין את הפגישה והוא מסר לי מיד הכל אפילו לר' יצחק גרשטנקורן לא סיפרתי ע"ז הוא קיבל אנפורמציע ממקום אחר שבן גוריון יוצא מהשיחה ונסענו ביחד עם ר' יצחק הוא התחיל לדבר וראיתי שהוא מתחיל לספר על חלק שלי בענין נכנסתי באמצע השיחה כדי לסטות אותו לדבר אחר הייתי כמה פעמים שליח מיוחד לאדמור"ים וביניהם לכ"ק האדמו"ר מגור שליט"א אבל לא הגיע הזמן לספר ע"ז למרות שעברו כבר הרבה שנים אחרי שמר מונק ע"ה התפטר נכנס במקומו ידידי ר' נחום הלפרן עבדנו ביחד לתפארת היהדות החרדית גם ר' משה שרייבר הצטרף עלינו במשך הזמן ועבדותנו במועצה המקומית חזר למסלול הרגיל התחלנו לנצל את כוחנו והמשקל של שלשה חברים ולא נחנו לר' יצחק גרשטנקורן להיות איש טוב לכל הצדדים פעם העמדנו אלטאמטים או אתה לנו או לצרינו הוא כמובן בחר באנו שנעמוד לצידו בנתיים נגמר המלחמה ונתגלה החרבן הגדול והנורא השמדת 6 מליון יהודים עוללים יונקים אדמורי"ם צדיקים וגאוני הדור. והתחיל עבודת קליטה בני ברק סמוך לתל אביב וגם מושבה חרדית משך הרבה עולים וזה הוטל עלינו עול כבד לקליטתם בדירות ובפרנסה

 

בשליחות של פועלי אגודת ישראל למחנות נצולי השואה עם הרב כהנא קלמן כהנא מחפץ חיים

בחנוכה תש"ו יצאנו בנמל חיפה עם אנית "קומנוס" של 1200 טון אניה קטנה מאד על מנת להגיע משך 3 ימים לגעניא אשר באיטלה ומשמה להמשיך לבזל בשוויץ הים היה כל הזמן סוער שכבנו כמעט כל הזמן והחזקנו את הידים בשרשרות כך היא טילטלה אותנו נסענו במקום 3 ימים שתיים עשרה יום האוכל אזל ידענו שהחברים שלנו הר' דוד אייזנברג ז"ל ור' יחזקאל רוטשטין ז"ל נוסעים בחנות קהיר באלחוט הודענו להם שאנו נמצאים באמצע הים ואין לנו מה לאכול הם בקשו את רב החובל של אניה שלהם להתקרב לאניה שלנו שהתרבו זרקנו חבל על אנית קהיר וקבלנו אוכל על כמה ימים באנו אחרי שתים עשרה ימים לגניא שבורים ורצוצים רעבים ללחם שוט מאד שאכלתי את הסעודה הראשונה בגעניא שתיתי גם מיים ? חליתי שכבתי יומים ואחרי כן המשכנו ברכבת בי שמשות לבזל בבזל נחנו יומיים לא יצאתי ממלון כך הלכנו לאכול אצל מר כהן באותו העת התקיימה בבזל הקונגרס הציוני הראשון אחרי המלחמה פגשנו מסעדת כהן אבל צירי המזרחי מארץ ישראל ומאמריקה הם סיפרו לנו שד"ר שלמה ארמאן בירך בפתיחת הקונגרס בשם אגודת ישראל זה התקדמות מרשימה מאד למחרת בא לבזל גם ר' בנימין מינץ וופיע שלשלתנו ביחד לפני האגזקוטיקה החדשה שנבחרה בקונגרס את הישיבה ניהל מאיר גרבובסקי מפתח תקוה הוא קידם אותנו בברכה חמה והזמין את ר' בנימין מינץ ע"ה להגיד את דברי ר' בנימין מיץ ע"ה פרס לפניהם את מצב היהדות אגודאית שלא יכולים להכנס לסוכנות היהודית כל זמן שהסוכנות עוסקת גם בענין חנוך ותרבות אבל עכשיו אחרי השואה נשארו במחנות רבבות יהודים משלנו ואם לא נהי' שווה זכויות בעניני קליטה התישבות ישכון כמו כל הזרמים בארץ לא נוכל לנהל תעמולה במחנות שהיהודים שלנו יעלו לארץ במחנות מסתובבים שליחים מאמריקה ואנצליה בתוכם לצערי גם נציגי אגודת ישראל נגד דעת של נציגי אגודת ישראל בא"י אבל זה הוא עובדה לכן אנו מבקשים לקבל סטאטוס של זכויות בענינים הללו הנאום עשה רושם עז על הנוכחים מימין עד שמאל אנו גם השלמנו את המלאכה בדברים קצרים הרב כהנא ואני הם מצידים בחרו בוועדה לשבת אתנו הא' קפלן שפירא וגבולבסקי עוד באתו הערב ישבנו ביחד באחד המלונות בבזל וסוכם שאנו נוכל להודיע למקומות שאנו באים במחנות שזכותנו לקבל כל עזרה מהסוכנות היהודית בנינו עליה, קליטה ישכון וכו' היינו במצב רוח מרומם אחרי הסיכום הנ"ל בלילה נסענו לפאריז שמה היה המרכז אירופאי של פא"י שכרו מלון לא גדול ושמה גרו העובדים של המרכז ה"א' ר' משה בנימין קליינמן ע"ה ר' חיים גיטלר ר' יחיאל גרינטשטין ר' שמעון צדקה (גר מחוץ למלון) דוד זריצקי אברהם וורדיגר (היום חבר הכנסת) ויאיר פריזנט התקיימה ישיבה ראשונה של המרכז והחלטנו לזמן כנס של כל השליחים של פא"י הנמצאים באירופה כמו כן להזמין את ה"א מרדכי סירוס מנהל עליה ב (כיום ראש עיריית כפר סבא וראש השלטון המקומי) וד"ר משה היה ראש הגנה הנמצא בלונדון ביחד עם הרב פישמן ובן גוריון שברחו מן הארץ מפחד אנגליים שלא יעצרו אותם הוטל עליו לסדר ? במרכז האירופאי על כל מחלקותיו המרכז ניהל פעולה רחבה מאד בכל השטחים של הצלת שרידי השואה ובין יושבי המחנות ע"י שליחים קבועים וביניהם הרב משה מונק ז"ל יוסף נגל (הוא ד"ר מרדכי ברויאר ויוסף פימלפרב וגם ברומניה הקומוניסטית היה שני שליחים שישבתי במרכז כמה ימים להסתכלות בעבודת המרכז ראיתי את ? הוא התפקיד לזמן את הכנס של השליחים ועסקנים ר' חיים גיטלר היה הנציג של המרכז בסוכנות היהודית בפריז ובשוויץ אני התחלתי לעסוק בתפקיד שלני שהוטל עלי שהתחלתי להכנס בעובי הקורה ראיתי שזה לא כל כך קל היה זמן שביקשתי לשחרר אותי מהתפקיד הנ"ל אבל ללא הועיל נמשכתי כמובן שלא יכולתי להשלים את עבודה בתכלית השלימות מפני כמה סיבות א. אישיים ב. הזמן היה קצר היות שרצוני לבקר במחנות בכמה מדינות לנסוע הבית לחג הפסח אבל עשינו עבודה יסודית מאד כדאי לציין שגם עניני המשך של הכפר ? מאחורי פריז ניכנס בתפקיד זה שהוטל עלי בליתי כמה ימים בהעניבול וגם שבת זה היה קבוץ גליות גדול מאד של כמה מאות איש כל אחד דאגות שלו בשבת נאמתי לפני החברים בהתלהבות גדולה על ארץ ישראל שנוכל להגביר את כח היהדות החרדית ע"י שרידי השואה ויש תקוה שכל אחד יוכל למצוא סידור לפרנסה דברתי במפורש נגד שליחי אמריקה ואנגליה עם אפודייווטס שלהם אחרי הנאום שלי ניגש ר' יודל קאמינר ע"ה שהיה גר אחרי כן בירושלים ובירך אותי בקול רם על הדברים הנכונים היוצאים מן הלב בוודאי יכנסו ללב כל הנוכחים, בזמן הקבוע התקיימה בפאריז באחד האולמות של המרכז כנס השליחים שהם היו בערך שלושים עם עסקנים של המחנות בהשתתפות ה"א סירקס וד"ר סנה בדבריו של ד"ר סנה הרגשתי שהוא הפך את עורו ודיבר על העזה של המזרח (רוסיה) אמנם ברמזים קלים אני שלחתי לו פתק ושאלתי על פשר הדבר הוא קרא את הפתק בקול רם שאני חתמתי ע"ז הינו מכירים כראש הגנה פה בארץ נפגשנו כמה פעם כנציג פא"י בכמה ענינים הוא ענה באופן רחב מאד והתמצית היה הוא סיפר שהוא ביחד עם הרב פישמן ובן גוריון בקרו אצלו כיוון שהיה שר החוץ של אנגליה מטעם הליבור בשיחה על פתיחת שערי הארץ לשרידי השואה הנמצאים במחנות הוא התחמק מלתת תשובה ברורה אחרי הלחץ שלנו עליו הוא ענה פשוט מאד "מה אני אוכל לעשות בלפור הבטיח כלב אחד לשני בעלי בתים יהודים וערבים" יצאנו מיואש מהפגישה כל אחד מאתנו חושב על דרכים חדשות אמרתי לבן גוריון אני בעד מרד נגד האנגלים בארץ בן גוריון לא ענה לי תשובה על המקום הרב פישמן צידד בהצעתי אבל הוא לא היה הקובע לכן יקירי אהרונוביץ אני קצת מכיר פוליטיקה נוכל להעזר רק ברוסיה הסוביטית יש להם חשבון משלהם (בלייקס סאקסעס הצביעו הרוסים בעד הקמת המדינה) וסירקיס דיבר על עליה ב. הבטיח לא לקפח את החברים שלנו בעליה לארץ (כידוע התארגנו במחנות מפלגות כדוגמת ארץ ישראל וגם קבוצים כדוגמת ארץ ישראל והם יצגו בועדות עליה את חבר ?) סירקוס קיום באופן יחס את הבטחתו הכנס של השליחה נמשך יומים כל אחד מסר על הבעיות של המקום שלו איפה הוא נמצא קבלתי מושג מה על המתרחש במחנות בעיקר בגרמניה שהיא מחולק לחסות אמריקאית (אמרגאנשע זענה) חסות אנגלית (אנגלישע זינה) השליחים קבלו הוראות איך ליצג את חבריני בועדות העליה במקומות שלהם מסרנו להם את הסיכום שלנו עם הסוכנות היהודית שעשינו בבזל השליחים התפזרו למקומתיהם בתקוה לפעול להרחיב שירותנו אחרי הסיכום עם הסכנות משה שפירא המנוח היה אז מנהל מחלקת עליה של הסוכנות היהודית והוא היה איש ישר דרך מה שהבטיח קיים במלאה בזמן היותי בפאריז נפגשתי עם עסקני אגודת ישראל עו"ד… והרה"ח ר' חיים בליימן מרמך ע"ה על שבת היתי אורח של בן עירי… חותנו של הרה"ח יוסף ליב אלתר מירושלים שבת אחד בליתי בסן זרמן הקבוץ של אגודת ישראל נפגשתי עם מכירים מלפני השואה פגשתי שמה גם משפחת הרב ר' דוד מינצברג מאוסטריה חיפשתי תמיד התקרבות בין כל סוגי אגודה העיקר שוחחתי עם עסקני אגודה לעורר תשומת לב של שרידי השואה היוצאים במחנות שיסעו לארץ הקודש ולא לקבל את דעתם של אחדים ממנהיגי אגודה שמנהלים תעמולה שעליהם לנסוע לא"י ? הצפונית אני בשיחות הסתמכתי בהרבה על כמה קטעים מהמכתב של האדמו"ר מגור זצ"ל מהספינה בנסיעה הראשונה בשנת תרפ"א שכל יהודי חרדי הבא לארץ הקודש מחזק את הישוב החרדי לכן אנו מצווים לפעול בכוון זה. סובבנו גם אסיפה פומבית בפארזי וכולנו יצאנו במחאה פרובות על אלה מנהגי אגודה מחו"ל על שהם מאתים יהודים במחנות לנסוע לכל מיני מקומות מחוץ לארץ הקודש נפגשנו עם מנהגי אגודה באנגליה ר' אהרן גודמן ע"ה השיחה היתה מתמיה מאד לפעמים בלילי צעקות משני הצדדים מי שהיכיר את מר גודמן ידע שהוא היה חם מזג בכל זאת נשארנו ידידים. נפגשנו אחרי כן במרינבד בישיבה של המועצה המרכזית של אג"י אחרי המלחמה וגם שמה לא היה חסר מתיחות בינו ובן מר גודמן אבל גם בינו ובין הרב לימן ז"ל היו לפעמים מצבים שחשבנו שהכנס יתפוצץ הרב הגאון … מאמצים רבים לעשות שלום בין הרב לווין ובין מר גודמן כפי שאמרתי נשארנו ידידם אחרי כמה שנים שהיתי בבית החולים בתל השומר קבלתי מכתב חם עם ברכות מאת ר' אהרן גודמן בפרקים הבאים אדפיס את המכתב אחרי כמה סידורים ארגוניים בפאריז נסעתי ביחד עם הרב כהנא לאנטוורפען אנטוורפען של אחרי המלחמה היה שונה בהרבה מלפני המלחמה חזרו מעט מאד יהודים שנשארו בחום אבל מה העסקנים שנשארו בחיים התחיל ומיד לארגן את החיים של היהודים החרדים בכל היקיפם ר' שלמה קרליסבד ר' יוסף רוטנברג בנו של הרב הגאון של אנטוורפען לפני המלחמה ר' שלום דוד הורוביץ מקראקא אחיו של חתנו של הרה"צ מפבניץ ביקרנו בקיבוץ של פא"י לא רחוק מאנטוורפען קאפטען מצאנו קבוץ מסודר בכל המובנים בתורה ובעבודה סידרנו אסיפה כללית ודברנו על חיים חדשים שצפוי להם בארץ הקודש כמה מהחברים כפי שזכור לי גרים היום בבני ברק משם גם עסקני אגודה ארגנו אסיפה בבית יסודי התורה בהשתתפותי רצינו להקטין את הבדלי השקפות בין פא"י ואגודה כידוע הוועידה הראשונה של פא"י באירופה התקיימה באנטוורפען גם בבריסל הופענו באסיפה פומבית ודברנו על ארץ ישראל ההולך וקרמת חזרנו לפריז ומפאריז נסעתי ביחד עם חברינו הר' דוד איזנברג לפרג שבאנו לפרג הודיע לנו מיד זה היה בערב שבת חצי שעה לפני הדלקת הנרות שכמה קילומטרים אחרי פראג נמצא מחנה של כמה מאות ילדים כפי שמסרו לנו נמצאים שמה עשרות ילדים דתיים עם פיאות ועלינו לעשות כל מאמץ להוציא אותם משמה נפגשתי בשבת עם הרב פורהנג שעסק בעיני הצלה (היום הוא גר באמריקה) ושמעתי ממנו פרטים על המחנה הוא שאל אותי באם נצטרך כסף להוציא את הילדים עניתי לו יש לרשותי כמה כסף שנצטרך עד להביא אותם לפריז ? יתעסק אותם המרכז האירופאי להביא אותם לארץ ישראל ביום ראשון בבוקר יצאנו אני ר' דוד איזנברג והרב פורהנד הוא ידעם המקום איפה שנמצא המחנה ומטרת גישוש חשבנו שיה' לנו קשיים איך להוציא את הילדים בחשאי ע"י כל מיני דרכים היו לנו גם תכנית שהקרבנו אליו הוא הציג את עצמו לפנינו אני מפ"ת שמי פנחס ראשוש אני אמרתי לו שמעתי את השם אבל אישית לא הכרתי אותו הוא אמר שהוא מכיר אותי מיד סיפר לנו שנמצא במחנה לפי הערכתו בערך שלשים ילדים שהם רוצים להיות במחנה דתי אני מוכן מיד להוציא אותם ולמסור לכם את הילדים בתנאי שתחתמו לי בהתחייבות שתשלחו אותם לארץ ישראל כמובן שבמשך חצי שעה שישבנו במשרד של המחנה עשינו את העסקה עוד באותו הערב יצאו באווירון לפריז הקבוצה הראשונה של עשרה ילדים לא היה מקום יותר באווירון במשך כמה ימים העברנו כל הילדים לפריז לרשות המרכז ארופאי של פא"י היחס של ראשוש אלינו עשה עלי רושם טוב מאד.

 

בחנוכה תש"ו יצאנו בנמל חיפה עם אנית "קומנוס" של 1200 טון אניה קטנה מאד על מנת להגיע משך 3 ימים לגעניא אשר באיטלה ומשמה להמשיך לבזל בשוויץ הים היה כל הזמן סוער שכבנו כמעט כל הזמן

אחר שנים במלחמה בפ"ת נגד חבריני הדגול הר' ישראל איידלמן אני כמנהל המחלקה המוניציפאלית של פא"י נסיתי בישיבת גדולי התורה בירושלים להצדיק עמדתינו וגם סיפרתי את הסופר של פראג (דרך אגב זמן קצר מאד זה היה גם באגודה דבר מובן מאליו לעשות קולוציע בירושלים בתל אביב עם מפא"י) ברצוני לא להאריך בזה. מפרג נסענו בטכסי אבל אי אפשר היה להמשיך חששנו שנתגלש ישבנו שעות בטכסי עד הבוקר והגענו לעיר הראשונה בגרמניה ומשם נסענו לפרנקפורט עיר חרבה ? לא היכרתי בכלל את פרנקפורט שהיתי פעם בשנת 1922 ראינו רחובות שלימות כך כבוש הבתים משני הצדדים נחרבה ע"י הפצצות של אומות המאוחדות ראינו אנשים חיוורי פנים עומדים בתור לקבל קצת אוכל ראינו הרבה צעירים נוסעים בעגלות בלי רגליים חרבן שמגיע להם הרשים הארורים הללו שהשמידו כלל ישראל עם רב כלי תקשורת בכלל לא היה מפני שלא היה דלק נכנסנו לסוכנות היהודית וקבלנו תלושים לקבלת דלק זה היה בתענית אסתר חשבנו לנסוע לפורד הסמוכה לקרוא את המגילה אצל הרב שפירא מוור לקחנו אוטו משא עם נהג נתנו לו 2 סיגרים עבור הוא נסע אותנו לפורד בפורד לא יכולנו למצוא איפה שהרב גר הסתובבנו כמה שעות בגשם בשעות הערב המאוחרות חשבתי כבר שלא נוכל לקרוא את המגילה בערב ברגע האחרון שכבר החלטנו לנסוע בחזרה לפראנקפורט פתאום שומעים מרחוק יודען וועמעיין זיכט אוהר בא לקראתינו יהודי שמציג את עצמו שהוא בנו של ר' משה שוב מפביניץ ויש לו גם מגילה ללכת להרב זה היה כבר מאותו עלינו ליהודי הזה וקראנו את המגילה אחרי כן בילינו עוד כמה זמן אכלנו אוכל שלנו ואני משמה נסעתי ישר לרכבת שהוביל אותי לפלדפינג הגעתי בשעה 7 בבוקר לפלדפינג הלכתי ישר למחני שלנו שנכנסתי לביה"כ התחילה להתפלל השמחה היתה גדולה מאד פגשתי שמה הרבה ידידים ומכירים מפולין זה היה מחנה של פ"א עם כמה מאות יהודים בניהם בן ידידי הדגול שגם איתו היכרתי ואהבתי מולדותו יוסף פרידנזין בן של הר' אליעזר גרשון פרידנזין ולודז איה הסופר ואיה השוקל שיכול לתאר את השמחה ואת הבכיות של אנשים הללו שחלק גדול מהם נשאר לבד בלי משפחה ר' אברהם יצחק הכהן מאירוביץ ע"ה שהיה גר אתה כן בבני ברק ור' יוסף פרידנזמן היכוני סעודת פורים כמו בזמנים ההם לפני השואה היה מכול טוב כולנו התישבנו לשלחן ערוך מכל מיני מטעמים שרנו רקדנו בשלש בלילה ניאותו לאם גדול לפני כל יושבי המחנות בהתלהבות יתרה על הנושא "עוד יהי' ימים טובים לישראל" כפי שהכריז האדמו"ר מגור זצ"ל בביה"כ של החובה של ר' יהודה החסיד השמחה עברו על כל גודותיו שהם שמעו שאני בשעה חמש בבוקר נוסע כבר בחזרה לפרנקפורט ומשה לזלדהיים ראיתי איזה מרה שחורה שנפלו על פני העסקנים והמכירים אבל נפרדתי מהם בכאב לב ובברכת להתראות בארץ הקודש במהרה רובם של המחנה באו לארץ חלק קטן נסעו לאמריקה ובניהם יסולי פרידנזון שכל כך אהבתי אותו הוא היום מזכיר כלל של אגודת ישראל באמריקה ומוציא לאור בטאון של אג"י "דאס יודשע ווארט" שהיתי באמריקה לא זז ידי מתוך ידי בעזרת התעמולה בתי חרושת הכי גדולים בגרמניה נחרב כולו ע"י הפצצות כל השטח תל חורבות כמה צריפים שגרו בהם חיילים רוסיים שלא רצו לחזור לרוסיע הם היו תחת משמר אמריקאיים בזלדהיים חיו אלפי יהודים מכל המפלגות היה שם בסוף גדול חפץ חיים

 

בבואנו לאנטוורפען היה לנו הפתעה נעימה הצדיקים האדמורים מוויזניץ ומסרט קבעו משכונם באופן זמני באנטוורפען כמובן שביקור הראשון בביאנו לשמה היה היה אצל האדמורים לבית וויזניץ הם ספרו לנו על מה שעבר היהדות רומניה ועליהם בזמן המלחמה ועל פעולת הצלה והחיית היהדות החרדית אחרי המלחמה נוסדו בתי ספר בתי יתומים ארגנו מחדש את אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל שפועלו באחדות ובאהבה ביחד תודה להתערבותם דיברנו אחרי כן עם כל אחד לחוד ראית בכל אתה מהם שאהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל בוער בליבם על המאבק בישוב נגד על המאבק בישוב נגד האנגלים דברו בגלוי בצדקם של אלה המנהלים אתם מלחמה קיצונית ונגד ההבלגה הכלל ישראל סבל די אמרו האדמור מסרט ומגיע לו בצדק פינה בעולם שיוכל לישון ולחיות במנוחה הוא זרק לי בין יתר הדברים הללו יהי' חלקי אתם הם תכננו עליתם לארץ הקודש אבל הזמן יעשה את שלו גם שרידי השואה התחממו באווירה שלהם באהבה ובהערצה היו מאות תושבי אנטוורפען שהיו נחבאים כל שנות המלחמה אצל גויים והודות לזה נשארו בחסדי השם בחיים התאכסנתי כל הזמן הייתי באנטוורפען אצל הרה"ג רבי מאיר לנדוי שליט"א גם בשבת אחרי סעודת ליל שבת הלכתי לשלחן של אדמורי וויזניץ לא היתי רגיל לניהול שלחנות כאלה שאדמורים בעצמם שרים ורוקדים וכל הקהל רוקד אתם זה היה לא רק מעין עולם הבא אלא עולם הבא ממש יום שכולו שבת הייתי צמוד למקום עד שעה ארבע בבוקר לא הירגשתי שום עייפות שמעתי מהם דברי תורה וגם שיחות על המצב מלא טעם וחן בכל השיחות בולטו בטוים חריפים נגד האנגלים שלא נותנים יהודים שנשארו בחיים להכנס לארצם ולחיות את חייהם עוד הפעם אהבת ישראל וארץ ישראל בלי גבול ? חג ודיבור נוכחותם השפיע להחזיר את החיים של עיר ואם בישראל שאנטוורפען היה לפני המלחמה חן חן להצדיקים לבית וויזניץ זצ"ל.

 

בשם חפץ חיים כדוגמת הקבי"ץ בארץ קבלו לרשותם משק רחבת ידיים כמעט בקצה העיר הייתי במקום כמה ימים וגם שבת על שבת ארגון ראש הקהל ר'…. אסיפת עם גדולה נאמתי על ארץ ישראל כמקלט הצלה היחידה בגשמיות וברוחניות לשרידה השואה במוצש"ק סודר עבורי סעודת מלוה מלכה אצל אברך חסיד נכד האדמו"ר ושמו יוסטמן היום הוא גר באמריקה היתי מכון באותו הלילה לנסוע עם מכונית מיוחד לברגן בלזן אבל ברגע האחרון בא יהודי שהוא גר עכשיו בבני ברק עם בכיות היות שתפסו אותו בדרך לחלק החסות האנגלית עם אוטו משא עם תפוח עץ והפסיד את כל רכושו והיות שבאופן לגלי לא היה ברגע הזו לנסוע לברגן בלזן וחששתי מאד שיעצרו אותו בדרך החלטתי לא לנסוע למחרת נסעתי למינכען שמעתי שאשת ידידי ראש מועצת הקהלה של לודז' הגב' ליברמן נמצאת בחיים ושוכבת בבית החולים רציתי לבקרה במיכנען ראיתי בנינים ארוכים שבמרתפים נמצאים רבבות ספרים וכלי קדש ששדדו מפוילין והביאו אותם למינכען עמדתי ע"י המרתפים הללו בצער ומצוקה על בזיון הקודש ראיתי ספרים עם החותמות של ישיבת חכמי לובלין ועוד בקרתי בבדנוהיים ובפרוואלד באולם ובהרבה מקומות איפה שרק נמצא כמה יהודים דתיים במטרה לנחם אותם ולעודד אותם ולהכניס בליבם תקוה שעם ישראל ח"ו שהולך וקם חיים חדשים בארץ ישראל ואם נרצה זה יהי' חיים של תורה ויראת שמיים זה תלוי איזה כח נוסף נקבל משרידי השואה במקום להשפיע על ניו יורק בלונדון יותר טוב ורצוי להשפיע על ירושלים עיר הקודש ות"א יפו וחיפה ועל כל יתר ערי ארץ אחרי ביקור במחנות משך חדש ימים ולמדתי את ההלך רוח של היהודים ושאיפתן חזרתי לפאריז בלב נשבר ונדכה על מה שקרא לעם ישראל בפאריז שוב עמדתי על העזרה הגדולה שהושיט המרכז האירופאי וביחוד מחובתי להזכיר במיוחד את יקירינו ר' חיים גיטלר שהיה נציג שלנו בסוכנות היהודית חביב על כולם נכונות למסירת נפש עבור כל יהודי חן וחסד משוך על פניו עובד יומם ולילה ממש מבלי להתעייף (הוא כיום בעל בית מסחר ספרים בתל אביב בימים אחרונים קיבל ל"ע שטף דם במוח וזקוק לרחמים גדולים השי"ת ישלח לו רפואה שלימה במהרה בזכות כל המצוות שלו שעשה בעולם הזה) נסענו הבית ביחד עם הח' ר' בנימין הרב כהנא באנית פרבדנס לחיפה איתנו גם נסע הרב רבי אלחנן סורוצקין בנו של הגאון רבי זלמן סורוצקין ז"ל בדקל סיפר לנו מה שעבר עליו ברוסיע הסוביטית עד שהוא לשערי הצלה מיד אחרי פסח התאסף הוועה"פ של פא"י ומסרנו דו"ח מהנסיעה בפריז במנחות וההסכם עם הסוכנות ובעיקר עם מחלקת עליה התלוננו שיש צורך ליצור את הכלים לקליטת עליה ולזה נחוץ 2 דברים ראשיים אדמות בכמה מקומות בארץ שהיהודים שלנו יוכלו לגור ביחד וגם חברה עם כושר ביצוע לבנות דירות לעולים החדשים כמו"כ דיבר והוחלט למנות וועדתקליטה מיוחדת שטטפל בכל הקשור בעניני קליטה נתבקשתי ע"י הוועה"פ לעמוד בראש של חברת בניה למרות שהייתי עסוק בבני ברק פקיד בלשכת עבודה המועצה המקומית כל עניני הסניף נעניעתי לבקשתם אחרי שקבל שטח אדמה בדרום בני ברק שזה היום שכונת נוה אחיעזר יסדנו את חברת "פיתוח" השקעתי הרבה כוחות להביא לדבר כן שנוכל להתחיל בבנית הבתים הראשונים זה היה בכלל דברחדש בארץ פא"י מתחילה לעסוק בדברים קונסטרוקטיביים סידרנו חגיגה מפוארת בזמן הנחת אבן הפינה בהשתתפות ראש המועצה רבני הרב קארליץ זצ"ל הרב הראשי כ"ץ מפ"ת מנהל מחלקת עליה דאז ר' משה שפירא ע"ה למרות כל הקשיים הכספיים וארגוניים הקימונו הבתים הראשונים בנוה אחיעזר דאגנו גם לבית כנסת וגן ילדים אחרי סינון מדוקדק הגיע להתישב במקום העולים הראשוני זו היתה הנקודה הראשונה של פא"י במפת ארץישראל (מחוץ להקבוצים) זכור שבת הראשון שהלכתי להתפלל לנוה אחיעזר לביה"כ הזמנו של שני דורות שהקדשנו לזה והרה"ח ר' נח דווברג מעולים הראשונים במקום שדמעות זולגות כמים מעיניו וכל הקהל פרץ בבכיות אבל אחרי התפילה הכל נהפך לשמחה וקידושה רבה עם רקודים אין סוף

 

באווירה לפני הקמת המדינה

התאספנו מרינבאד בשנת תש"ז שנקרא ע"י הוועה"פ העולמי שנתחדש בירושלים בראשותו של הרי"ם לווין השתתפו נציגים מארצות אירופה מהמחנות ומספר חשוב של נציגים מארץ ישראל ובתוכם משלחת גדולה של פא"י מאירופה ומארץ ישראל גם אני הייתי בין המשתתפים בכל דיון של הכנס בלטו ההבדלי דעות של מנהגי אירופה ובין מנהיגי ארץ ישראל כלפי כל הבעיות של אחרי המלחמה האם הריכוז הגדול של יהודים חרדים צריך להיות בארץ ישראל או לפי דעתם של אנשי חו"ל שטענו שצריכים לפזר את אלה שנשארו לפליטה בכל ארצות העולם על רקע זה הגיע לפעמים הפולמוס לטונים גבוהים מאד ולפעמים למריבות פומביות בין אנשי קבוצת מר גודמן ובין קבוצת פא"י האמת ניתן להגיד שגם בין נציגי אגודת ישראל מא"י ובראשם הרי"ם לווין היו חלוקי דעות חריפים עם מר גודמן הייתי חבר בנשיאות הכנס שהיגע תורי לנהל את הישיבה ביקש רשות הדיבר מר גודמן והתפרץ באופן חריף מאד נגד הרי"ם לווין כולנו מחינו בכל תוקף לא יכולתי בשום פנים ואופן להשתוק אותו הוא היה מטבו רגזן אבל בתחבולות שונות כמובן פרלמנטריות לקחתי ממנו רשות הדיבור בסוף הישיבה התערב הרב הגאון רבי מאיר קארליץ רבה של פא"י וראש ישיבת טלז הגאון רב אליהו מאיר ביין והצליחו לעשות שלום ביניהם אבל ליום אחד בישיבת הנעילה שוב התפרץ מר גודמן ביחוד נגד הרי"ם לווין על השיטה שלו הנקרא בלשון הכנס פרו ישראלית גם הקבוצה הגדולה של פא"י לא במעט השפיע על החלטות הכנס בנוגע לארץ ישראל הכנס עמד בסימן של חלוקת הארץ ובחלק יציע להקים מדינת ישראל גם אני השתתפתי בוויכוח הארצי ישראלי והזכרתי על מה שספרו לי על הוויכוח שהיה עוד בשנת תרצ"ז בישיבת מועצת גדולי התורה בענין ארץ ישראל כן חלוקה לא חלוקה הזכרתי את מה שאמר האדמו"ר מגור זצ"ל בקשר לענין הנידון הוא הביא פסוק מספר וואט קפיטל 3 כתוב וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונפשתו עמם ? אשר פיזרו בגוים ואת ארצו חלקו וזה היה ? לעמתדי סימן שפעם לפני ביאת גואל צדק העמים יחלקו את ארץ ישראל הכנס ארך כמה ימים זה היה זמן קצר לפני ראש השנה נבחרה מועצה מרכזית גם אני נבחרתי למועצה המרכזית נשארתי במרינבד על שבת ביחד עם הרי"ם לווין במוצאי שבת קודש מיד אחרי הבדלה נסענו עם מכונית לפרא נסיעה של כמה שעות אמרנו סליחות בפראג ולמחרת נסענו או אווירון שנסע מאמסטרדאם ללוד שעלינו על המטוס הרים לווין ואני המטוס היה כמעט בכך דומני שהגב' שפיגל מבני ברק ישבה במטוס היגענו לזבנה בזבנה מלאו את הטיסה כל חברי הוועד הפועל הציוני ובראשם דוד בן גוריון שקיימו את הישיבתם בצורך על לנסוע הביתה שכולם היו כבר במטוס חל קילקול והמטוס לא יכול להתרומם לקח שעה שעתים נאצלנו כולנו לרדת מהמטוס מטוס אחר לא היה לנו זה היה בערך שלושים שנה להכנס בחזרה לזנבה אף אחד לא היה יכול חיכינו בשדה התעופה אז עוד צריף קטן עד שבאו שני אוטובוסים גדולים ולקחנו אותנו לכפר הרחק מזנבה שעתיים נסיעה למלון אמנם מלון פארר אבל בשבילנו לא היה מה לאכול היה גם הקבוצה הציונית אנשי מזרחי הרב פישמן יצחק וורפל (היום ד"ר יצחק רפואל שר' הדתות) מר פינקס ע"ה וגם הר' אברהם כהן גזבר המזרחי באמריקה יהודי מפולין שהגר לאמריקה לפני עשרות בשנים חסיד גור מפולין היינו מלא מכירות ימי סליחות כמה ימים לפני ראש השנה ומי יודע כמה זמן נצטרך לחכות על מטוס שנוכל להגיע הביתה היינו מודאגים מאד במיוחד הרי"ם לווין הוא היה חלש אחרי עבודה מאומצת של הכנס במרינבד והדאגה של הבית בירושלים בכלל כל הענין עשה עליו רשם משונה מאד היה מלא יאוש בלילה היה לנו חדר משותף הרים לווין לא יכול לעצום אפילו על רגע כל הלילה ישב ואמר תהילים עם בכיות כאלה שגם אני לא יכולתי לישון פתאום דופקים בדלת חשבנו שבא ידיעה שיש מטוס שאלנו מי זה שמענו את קולו הבכי של ר' בנימין מינץ שהיגיע עם הרכבת מצירך נסיעה של 4 שעות עם מטען אוכל וכלים כשרים הכל בכל מכל כל היה שמחה במעוננו בזה והוא גם סיפר לנו שחיים פוזנר נציג הסוכנות בצירך משתדל להשיג מטוס עבורנו

אחרי ביקור הנשיא מר יצחק בן צבי ורעית בבני ברק הייתי אז ממלא מקום ראש העיר בפועל שר' יצחק גרשטנקורן היה באמריקה לפי הטכס היה הנשיא צריך להזמין אותי לארוחת תודה כמערך אבל בנתיים ר' חזר הביתה לא היה כבר מקום לפי הטכס להזמנה הזאת בכל זאת הוזמנתי אונגוניטה לספר קפה זה היה כמה ימים אחרי שביקרו אצלו משלחת של גדולי התורה במטרה שהוא יתערב למנוע את גיוס בנות כמובן שהיתי מעונין לנצל את השיחה הפרטית גם לענין זה גם הגב' ונאימות ושבח אחיני אבל היא בשלה המחנות שלחן הם לפי דעתה בנות על טהרת הצניעות ואין שום חשש למה שחוששים הדתיים והיא אמרה לי באם אני רוצה לנסוע איתה למחנה היא בטוחה שארה במו עניי את האמת לאמיתה בתחילה כירסם בי ספק האם להסכים לנסוע איתה למחנה חן ובירושלים פחדתי שהיא תנצל את זאת בעד גיוס בנות אבל אני עניתי לה שאני מוכן דומני שאחרי גמר השיחה נסענו לתלפיות שהיגענה למחנה ראיתי שבושה כיסה את פניה זה היה באמצע אימונים סביב הגדר שרצו נערים בכל עגילים והחילות כידוע לא היו מלבושים בצניעות בזמן האימונים אל ההפך מזה חשבתי שהיא תתחיל לחשוב אחרת אחרי הביקור אבל לא מניה ולא מקצתה היא בשלה זה מה שראינו זה נדיר מאד יותר לא נסענו אני ידעתי מה שתחרף בחנות הללו כתבתי מכתב ארוך ומפורט להנשיא אבל תשובה לא קיבלתי בטח היא לא נתנה לו לענות כמו שראיתי בזמן השיחות בענין זה במקום שהוא יענה אז נכנסה בדבריו וענתה במקומו הוא היה הגון מאד ואיש מסרות נפטר בשם טוב שכל שפתיו מילמל שמע ישראל ה' אלוקינו השם אחד נסעתי פעמיים בבוקר לירושלים להתפלל אצלם בימי השבעה האבות התנהלה לפי דיני ישראל הבן והאלמנה קיימו את השבעה כהלכתה ישבו על שרפרפים נמוכים ראיתי סימניי קריעה במלבושיהם

כמובן אחרי שהובטח אוכל כשר לכמה ימים זה הישפיע קצת על המצב רוח אבל בכל זאת כמה ימים לפני ראש השנה בכפר נידח אמנם כאמור מלון פאר אבל זה ? במשלחת היו כל חברי הסוכנות ביניהם גם דב יוסף בן גוריון ביקש ממני שיסע לצירך גאד גם טלפונית שיקבל כניסה זמנית לצירך וחזר ביום רביעי באנו לכפר ביום ראשון אני במקרה עמדתי עד הדלת הכניסה שבן גוריון שאל אותי השגתה מטוס ענה לא אמר לו ביידיש בזעם "די קענסט קיין קאף אין ווינדל נישט ציבינדען" היינו מלא יאוש לפנות ערב ישבנו כולנו על הדשה בגינת המלון ובן גוריון ביקש מהרב פישמן שיגיד תורה חשבנו שהוא באמת יגיד תורה אבל לבסוף סיפר מעשיות של מתנגדים נגד חסידים לכל הקבוצה הדתית היה מזה צער גדול אבל פחדנו להגיב על המקום חששנו שהוא יתפרץ עוד יותר בסיפורים כאלה אפילו יצחק רפואל עיקם את האף על התופעה הזאת אחרי שגמר ונתפזרנו ניגד להרב פישמן ר' אברהם כהן ז"ל והתיח ? להרב פישמן פרק של מוסר איך העזתה לביש אותנו בסיפורים כאלה לפני צבור חילוני כזה חשבנו שבן גוריון ביקש ממך להגיד תורה תגיד ממש תורה שלא חסר לך אבל לעשות צחוק מחסידים בנוכחותם של כמה יהודים חסידים וביחוד הרי"ם לווין שהוא חתנו של האדמו"ר מגור זצ"ל הוא בשלו כך עשיתי ואין זכות לשום בן אדם להכתיב לי מה שהוא יגיד או לא יגיד. סבלתי מאד מחולשתו של הרי"ם לווין הייתי מודאג על בריאותו באמצע הלילה העיר אותי ואמר לי "ראובן יקירי לאמער זין געבען די הענד אז מיר וועלען שטענציג גיטע פריינד אין מען וועט מכבד זיין אינער דעם צוויטען אפילא ווען ווען וועט האקען חלוקי דעות אין דעם וועט אינד השי"ת העלפען מען וועט זוכה צו זעהען בקרוב אינזר משפחה" התנהגותו עשה רושם משונה מאד אני ניחמתי אותו שחיים פוזנר לפי שאני שמעתי עליו הוא מעשי וגם לרשותו הרבה כסף של הסוכנות והוא בטח יחכור מטוס מיוחד שיסיע אותנו ללוד וכך היה ביום חמישי בשעה 10 בבוקר באו שוב שני אוטובוסים ולקחו אותנו לזנבה ועלינו על המטוס והיגענו בשלום בשעות הערב ללוד להם חיכו משלחות גדולות עם צלמים ביחוד לבן גוריון שכבר אז דבר שהוא יהי' ראש הממשלה של המדינה שתקום בקרוב אנחנו שנינו יצאנו ביחד בלי שום פרסום שהוא רואה את משפחתי מרחוק צעק בקולות משונות "מיינע טיירע קינדרליך" כולם חשבו שקיבל חוש התקפה אבל הכל ב"ה עבר בשלום פה בארץ הפיצו שמועות על שמועות על המטוס וכולם באמת דאגו על שלומינו אבל כאמור היגענו ביום חמישי בערב הביתה בנתיים שהינו בכפר אינטיליגענטי מאד רב שיחות בעל ספור ממדרגה ראשונה בקצור היה עם מי לדבר גם ר' צבי פנקס ע"ה היה איש מענין מאד בעל השקפה לאומית דתית מובהקת אמנם היכרתי אותו מעבודתו הרב גוונית מת"א אבל פה בכפר דברנו הרבה על גורל היהדות הדתית במדינה שתקום בקרוב אם לא יתקבלו חוקים נמצא את שביל הזהב להתאחד בדברים שאפשר להתאחד גורלנו לא יהי' כל כך טוב במדינה שתקום יתקבלו חוקים וחוק זה חוק צריכים הרבה לחשוב על אחוד היהדות הדתית אפילו אחוד רופף יותר טוב מאשר פילוג אתה איש צעיר קרוב אני רואה להרים לווין איש פא"י תוכל להשפיע בכיוון זה אני אומר לך את הדברים האלה מתוך נסיון רב שיש לי בעבודה משותפת עם החילוניים ברגע שהינו מאוחדים השגנו הכל אני מתכוון לקונגרסים שלנו אתה חושב שאנחנו מלקקים דבש אצלם הם הרוב אבל דברים שאנחנו עומדים עליהם בכל תוקף במאוחד גם אצלנו יש סיעות אבל במאוחד תמיד נצחנו אותם שגם אצלם יש אנשים שמבינים אותנו הם ברובם בני הורים דתיים יש ? בני רבנים וגם באופן חפשי לגמרי לכן מחובתנו כאחראים לעשות מאמץ עליון לשאוף לאיחוד היהדות הדתית יש לי גם נסיון מעיריית ת"א אם עומדים על בסיס מוצק זוכים לדברים הרבה איתי יהי' במדינה שתקום אי"ה לפי דעתי בקרוב תוך שנה

 

ביקור בן גוריון אצל מרן בעל חזון איש

מסיבות שונות שאין כאן המקום לפרטם זימן בן גוריון ביקור אצל מרן בעל חזון איש כמובן שזה לא בא מעצמו זה היה בזמן שבמדינה דובר על הגזרה של גיוס בנות שגדולי התורה פסקו יהרג ובל יעבור הסברנו לבן גוריון שדעתו של מרן ז"ל מפאת בענין הוא אשיות מיוחד במינו כמו עני רוכב על החמור ומכל פינות העולם פונים אליו בשאלות והוא לא רב רק יהודי שיושב ועוסק בתורה וזה מענין גם בשבילך להכיר האיש ולדבר אתו תקבל מושג על השקפתם עולם אחרת ממה שאתה רגיל הפגישה התקימה בארבע עיניים הם היו סגורים בערך שלשה רבע שעה מרן בעל חזון איש היה מלובש בגד של משי כיפה חדשה על ראשו ר' יצחק גרשטנקורן ואני באנו בדיוק אחרי שהדלת נפתחה ובן גוריון יצא מהחדר נסענו ביחד במכונית שלי לבית העירה שהתישב על מקומו במכונית אמר על מרן זצ"ל והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה באולם הישיבות של העירה נתקבל ע"י ראש העיר סגניו חברי הנהלת העיר וחברי מועצת העירה ברגע שהמזכירה היגישה תה הוא שאל בקול מדוע לכם מותר להחזיק בחירות לתפקידים הללו ולנו ? לצבא אסור ראש העיר היסביר לו את השינוי בין פקידות במשרדי ערוניים ובין משרדי צבא או במחנות צבי אפילו הם לחוד ואחרי פס"ד של גדולי ישראל אין לנו בכל אופן להרהר. הוא בילה בעירה כחצי שעה שאל על התפתחות העיר בני ברק שהיה קיים עוד בימי ר' עקיבא ותלמידיו ונפרד מאתנו בידידות רבה ביום טו טבת תשי"ג הוגדל שטח השיפוט של בני ברק בעוד 2000 דונם תחנת הרכבת צפון תל אביב הוכללה בשטח בני ברק.

 

בית ציטרין בישיבת פונביז

ביום י' שבט תשי"ג הונח אבן הפינה לבית ציטרין המפואר ע"י ישיבת פונביז התספו קהל מגוון בניהם הרבה תיירם מחו"ל וידידים של ר' בנימין ציטרין נתבקשתי ע"י הרב זצ"ל לנהל את החגיגה ולהגיד כמה מילים בשבחו של מר ציטרין במשך שנה מיום חגיגת אבן הפינה בית עמד על תילה וחוגגו את חנוכת הבית ברוב פאר.

 

ראש העיר נוסע לאמריקה

הר' יצחק גרשטנקורן יצא לביקור פרטי לאמריקה הצפונית סידרנו ישיבה ביחד עם מסיבת פרידה ונבחר שלשה מ"מ שכל אחד שמש חדשיים כממלא מקום הראשון אני השני מר משה בגנו השלישי מר יחיא מקובר (דרך אגב אני רוצה להעיר שסוכם בישיבת הנהלה פה אחד בהסכמת הא' בגנו ומקובר לבחור רק אותי למ"מ לכל זמן העדרו מן העיר) ביום י"ד סיון תשי"ג נפלה ילדה בנוה אחיעזר לבור צר והילדה כרמלה משכון מרכז בעלי מלאכה הצילה אותה במסירות נפש ובמעשה גבורה זה היה מפורסם בעיתונות ביום בהיר אחד בא אלי למשרד השליש של הנשיא ומודע לו שהגב' רחל ונאות מחכה למטה במכונית של הנשיא והיא רוצה שאני אסע אתו לבקר הילד שניצלה וגם אצל הילדה כרמלה שהצילה את הילדה ירדתי מיד למטה ונסענו ביחד לשני בקורים הללו על הדרך הקצר יחסית סיפר לי השליש שבקרוב הנשיא חושב להיות בבני ברק קיבל הזמנה מהרב כהנמאן זצ"ל להשתתף בחנוכת היכל הישיבה באם הנשיא יחליט להשתתף כמובן שאודיע לך והעיריה תצטרך לעשות לנשיא קבלת פנים רשמית עניתי מיד בשמחה נעשה את זה אחרי יומיים מצלצל יוסקה שלישו של הנשיא הוא רוצה לקבוע איתי שיחה על בואו של הנשיא לבני ברק ישבנו וסיכמנו על סידרי הקבלת פנים ע"י העריה וגם בהזדמנות זו להעניק לנשיא המדינה אזרחות כבוד של העיר הוא גם אמר לי שבאותו היום בשעה 4 יתקיים מסיבה פנימית בביתו של הרב זצ"ל וישתתף שר הפנים מר שפירא ע"ה וד"ר בורג דומני שהיה כבר אז שר הדואר בהזדמנות זו יפגשו מרן בעל חזון איש עם הנשיא כל הדבר היה לי לפלא הזמנת הנשיא לחגיגה ופגישת הנשיא עם החזון איש אבל ידידי הגאון והחכם רבי שמואל גרינימן סיפר לי כל השתלשלות העניינים אברך ישיבה שלומד בישיבת פ"ת שהיה גר ביפו התקוטט עם שכן יהודי תמני וע"י המריבה בזעם המרובה הם הכו אחד את השני והיהודי התמני נפל למשכב ומת בית המשפט פסק מה שפסק והאברך יושב בבית הסוהר ובעל החזון איש רוצה לדבר עם הנשיא בדבר חנינה לאברך הזה לכן עשו כל הטקס הזה להזמין את הנשיא לחגיגת היכל הישיבה של פונביז' וכו' וכו' אני מרגע שהשליש הודיע לי על הביקור כמ"מ מקום ראש העיר היה מוטל עלי כל המלאכה לקבל את נשיא המדינה בעריה ולהעניק לו אזרחות משך עשרה ימים עבדתי על כל פרט קטן שהקבלת פנים ישא צורה ממלכתית ודווקא מפני שזה בני ברק עיר דתית ביום ד' סיון תשי"ג הוחג ברוב פאר בבית הכנסת חסדא של פועלי אגודת ישראל חגיגת היובל החמישים שלי עד מאה ועשרים שנה בהשתתפות סגן ראש העיר מר בגנו ומקובר חברי הנהלת העריה חברי מועצת העירייה משלחת גדולה של עוברי העירה תושבי בני ברק וותיקים ראשי פא"י בארץ והמוני חברי פא"י מבני ברק סגני ראש העיר ברכו בשם העריה כמ"כ נשמעו עשרות ברכות מנציגי מוסדות וארגונים אחרי גמר הנאומים התקימה סעודה מפוארת שנערכה מטעם העריה בעתונות הופיע ברכות לעשרות ממוסדות שונים בעיר ובמדינה העתון שערים הוציא תוספת מיוחדת עם מאמרי הברכות על בעל היובל.

בסוף 1953 ביקר בבני ברק שר הפנים דאז משה חיים שפירא ע"ה לפי הזמנת ראש העיר המטרה פשוט מאד להראות לו את בני ברק סידרנו לו קבלת פנים רשמית בהשתתפות כל חברי העריה עם כבוד קל ונשאו ברכות ונאמים כל נציגי הסיעות בעריה אחרי הקבלת פנים הרשמית סירנו כמה שעות בעיר ביקרנו במוסדות התורה ובבתי חרושת בכל המקומת נתקבלנו בכבוד מלכים בסוף הסיור קבענו פגישה מצומצמת שהשתתפו ראש העיר וסגניו דברנו על הצרכים של בני ברק קבלת מעניק הלואות לזמנים ארוכים בריבית נמוכה וכו' תיארנו בפניו את הצורך לבנות בתי ספר וגם לעשות כבישים ולהגדיל תפוקת המיים ועל כולם המעברה הגדולה בכל הסביבה קטע כל התקציב שלנו של פיתוח המקום באמצע השיחה בגלויות לב דיבר מר גרשטנקורן שקשה לו כבר לנהל את עיניני העריה והוא היה רוצה לפרוש מעבודה הקשה הזאת אבל בקשה לשר הפנים היות שאין עוד חוק פנסיה במדינה אין לו אפשרות לעזור את העריה ולשאר בלי מקור פרנסה לכן הוא מבקש משר הפנים שידאג לחוק כזה בקשה הזאת נפל עלינו כרעם באמצע היום הוא היה במלא כוחו ואני יודע לנהל את הענינים וגם להסתדר עם חברי העירה פתאום הוא חושב על פרישה אבל ככה זה היה השר ביקש גם ממנו שלא יחשוב על פרישה מבלי שום קשר לזה הוא מוכן להפגש עם שר המשפטים ולהביא הצעה לממשלה בענין הפנסיה בכלל עבור ראשי ערים. אחרי זמן מר גרשטנקורן ביקש ממני שאני עוד פעם אדבר עם השר על ענין הפנסיה אני אמרתי לו אז אני לא מוכן לדבר ע"ז שבסופו של דבר עם אצלי תגיד שאני רוצה לגרש אותך מהעריה כדי שאוכל לרשת אותך כולם חשבו שאני המעומד הפוטנציאלי להיות ראש העיר בזמן שגרשטנקורן יתפטר בנתיים קרא שני דברים הציונים הכללים הצטרפו לממשלה וישראל רוקח המנוח ראש עיריית תל אביב קיבל את תיק הפנים ועד קרא שמת ראש עיריית חולון ד"ר קוגעל האלמנה נשארה בלי פרנסה העריה לא היה יכולה לשלם פנסיה החלטת המוסדיות הממשלתיים שוב ביקש ממני מר גרשטנקורן שאדבר עם מר רוקח המנוח היפציר בי מאד שאשה זאת למענו הוא יזכור אותי תמיד לטובה הוא לא יכול לישון בלילה שלא יודע מה ילד יום למרות שאני לא כל כך תם אבל הוא השפיע עלי מאד שכן אדבר עם רוקח באמת ובתמים עשיתי את הדבר הזה נפגשתי עם מר רוקח בביתו בתל אביב כידוע הוא היה איש קר רוח פורמליס גדול והוא שאל אותי האם הוא מוכן לפרוש עניתי לו אים יתן לו מלא ביתו כסף וזהב אני לא מוכן לשאול אותו את השאלה הזאת אני גם לא רציתי להתערב בכל הענין זה ענין עדין מאד מפחד אני וליבי אומר שבסופו של דבר הוא יגיד שאני גרשתי אותי מהעריה אז הוא וויתר לקבל את התשובה של הפרישה פתאום הוא אומר היות שגם מצד ההסתדרות יש עלי לחץ מאד להביא לממשלה את הענין של אלמנת ד"ר קוגל אני אביא את שני הדברים אחרי כמה חודשים הממשלה החליטה באחד מישיבותיה לפי הצעת שר הפנים מר רוקח לקבע פנסיה לאלמנת ד"ר קוגל ולמר גרשטנקורן כשיפרוש קבלנו את הפרוטיכל של הלטה הנ"ל חשבתי שאקבל לכל הפחות תודה רבה על הטיפול שלי בענין ראיתי על פניו שהוא חושב כמו שאני אמרתי לו בזמן שביקש ממני בפעם הראשונה ואני סירבתי אני לא יכולתי כבר לשנות את הדברים מאותו היום התחלתי להרגיש את הזעם של מר גרשטנקורן אלי גם בעבודת העריה סבלתי מאד מזה גם מר בגנו שהוא גם היה סגן בפועל סבל מזה ואנחנו ביחד התחלנו לחשוב פשוט מאד להפטר ולעזוב את העירה הלשון הרע והרכילות בעירה בין גרשטנקורן והאבנויץ ולפעמים גם בגנו באמצע לא פסקו אף יום לפי שכתבתי למעלה מר רוקח היה פורמליסט גדול וגם תמים הוא באמת חשב שמר גרשטנקורן רוצה לעזוב את העריה אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה החל מיסוד המושבה מגיע ליהודה שישב בשלווה ויהי לו פרנסה מן הצבור שלמענם הוא עבד עשרות בשנים פתאום ביום בהיר אחד הוא מקבל מכתב משר הפנים מר רוקח שאי פרישה של מר גרשטנקורן זה זילזול בהחלטת הממשלה ועליו להתפטר מיד אני ישבתי בחדרו הסמוך ומזמן אותי אליו ואמר לי בזעם ובכעס ובצעקות לא יהי' ככה אני אתפטר אבל אתה לא תהי' ראש העיר אני כבר אדאג לזה אני עניתי בשקט אותם המלים שאני אמרתי לך שבזמן שבקשת ממני לדבר עם שר הפנים ואני לא רצית אמרתי לך שתגיד את הדברים האלה אלא הייתי או תם או טייפש או שניהם ביחד ששמע לקול התחנונים של וקבלתיברצינות את הבטחתך שתזכור אותי תמיד לטובה אמנם גם אני מופתע מצורת המכתב שזה זילזול בהחלטת הממשלה מפני שבפרטיכל כתוב כשיפרוש ואין שמה שעליו לפרוש תיסע למר רוקח ותדבר איתואני כבר לא אדבר בענין זה אפילו לא מילה אחד ומה דא? מאיים ל אמרתי לו בזה הלשון הרופא לא רשם לי שום תרופה שעלי להיות ראש העיר ואל תאיים עלי אני לא יודע עד היום אם הוא דיבר עם מר רוקח על ענין זה או לא אחריחדש ימים קבלתיהעתק ממכתב ששר הפנים שלח למר רשטנקורן שעליו גם להתפטר מחברות במועצה שהוא מפרש את המילה פרישה שפורשים מעסקנות צבורית המכתב הזה עשה את העבודה המשותפת שלנו ללא נשיא ולפי דעתי בצדק לפי השקפיתי הוא התחיל בחוזק יד לנהל בעצמו את עניני העריה והתעלם מהשני סגנים הוא חשב שזאת היא מזימה נגדו היה לכל אחד מאתנו מחלקות וניהלנו אותם הוא התעלם גם מזה עשה מבלי אפילו לשאול אותנו התיעצתי עם ראשי המפלגה ועם עוד ידידים גם סגני עשה ככה והיגענו להחלטה לא להכנע ולדרוש ממנו שבחלקות שלנו הוא לא יתער אחרת אנחנו נפסיק לחתום על שקים פעולות ? העריה ויוצא כל העסק לרחוב ולכל המדינה. הוא המשיך בשלו ? לחוש אחר לא הכרנו אותו כרגיל הוא היה איש של פשרות ופה קיבל עמדה נוקשה שנינו אנו וא"ד בגנו קראנו אז מסיבת עתונאים וגם היבאנו את כל הענין לפני הפלים של מועצת העריה והמצב נסחף עד להתחלת 1954 כשהוא ראה שאין ביכולתי לסדר תקציב השנתי הודיע אל התפטרותו מראשות העיר ומיד התחיל מו"מ והוא לפועל המזרחי שהוא יצביע עבור בגנו כראש אחרי מו"מ ארוך ומיגע היגענו לידי פשרה עם הפועל המזרחי היות שנשארו עוד לבחירות 14 חדשים שנשמש שנינו ברוטאציע כל אחד מאתנו 7 חדשים ומר בגנו נבחר לשבעה חדשים הראשונים והוא הופיע לבחירות במלאת המועצה ואני קידמתי אותו בשלום וחיוך על פני כאילו לא קרא שום דבר מיד אחרי הבחירות של ראש העיר הוא הגיש מכתב התפטורת מחברות במועצת העריה במקומו נכנס הרב יצחק מאיר שעומד ברשימה המאוחד במקום השביעי כשהיגיע הזמן הקבוע לא ראיתי אצל מר בגנו הרבה חשק להתפטר ושאני יבחר כראש העיר ההסכם אמנם לא כתוב סוכם בינינו בסוד שנלך לד"ר זרח וודהפטיג ואני הסכמתי לשבת ? שהוא נזף במר בגנו על המחשבה לא לקיים הסכם אפילו בע"פ למחרת מר בגנו הפטר בסוף 1954 נבחרתי לראש עיריית בני ברק אני בהתחלה לא יכולתי להרגע מהמתח שעבר עלי מיום שפסק הידידות ביני ובין מר גרשטנקורן פעם היה לי בורות אתו בנוכחות של בני משפחתי והם ידעו על המסירות שלי אליו בכל משך עבודתי כיו"ר המועצה והעריה והם אמרו לו בגללי שהוא שהוא לא צדק אבל מה שהיה זה חלף עם הרוח לפעמים ביקרתי אצלו בבית לשיחה גם הוא ביקר אותי פעם אחד בביתי ובזה נגמר הידידות שנמשכה כמעט שישים שנה בזמן כהונתו כראש העיר חל תנופה גדולה בהתפתחות העיר מ- 26000 נפש ל80 אלף שהתפטרתי בשנת 1966 רחובותשלימות נבנו סוללנו כבישים חדשנו מהחל ועד כלה את התאורה בעיר אחד מהתקנות הראשונות שנהגנו כמו שוועדות הרשיונות לא הוציא הכשר לחנות של מצרכי מזון או אטליז בלי לקבל הסכמה מקלד מרבה של העיר הרב רבי יעקב לאנדא שליט"א כך הנהגנו כל רשיון לביח"ר היה צריך בעל ביה"ח לחתום שהוא לא יעבוד בשבת ולא יבקש היתר עבודה מאת הועדה ממשלתית לעבוד בשבת לדוגמא אנימביא פה מכתב ברור עם בי"ר קרגל שתפסנו אותם בקילקולם והגבנו בתוקף על הפרת ההסכם וזה תוכן המכתב

 

מכתב קרגל

ב – 1955 שוב התקימה בחירות למועצת העריה רשימה המאוחד של אגודת ופועלי אגודת ישראל וחרדים בלתי מפלגתיים נתלו נצחון מרשים קבלנו מנדט אחד נוסף במקום ארבע הינו כבר חמשה הר' פיבל גיוס נבחר לחבר העריה ושוב נבחרתי לראש העיר התקציב של העריה היגיע כבר לשנת 5 – 1954 ל – 1/481/300 תקציב רגיל ול – 735000 תקציב פתוח המשכתי בכל ה? מה שהתחלתי עוד בשנים הראשונים של יסוד המועצה המקומית לפני פעולות רחבות מאד קליטת עליה להגדיל את בני ברק עם תושבים חרדים שמושכים לבני ברק לעירינו כח משיכה אדיר וזה קשור עם כל מיני בעיות מיים. בתי חנוך. כבישים. סעד. הגדלת המנגנון. נטיעת גינות, תאורה, שופר נרחב בתחבורה. והגדלת שטחי תעשיה. וכו' לממש את הדברים האלה היה צורך קודם כל מחשבה עמוקה וצוות עובדים בעלי ידע וכסף רב אמנם לא עושים עבודה רבת התנופה בשנת תקציב אחד אבל גם התכנון צריך להיות מותאם לטח של שנים. נפרט את ההגדלות והשיפורים לפי הסדר

מיים. כדי לפתור את שאלת מיים עם גידול האוכלסיה וגם להכין תפוקת המיים לקליטת עליה גדולה שנוכל לספק מיים למאה אלף נפש לפי שקווינו התקשרנו עם מפעל המיים הארצי ע"י חברת מקורות שנוכל לקחת מיים מהמפעל הארצי היה קשור עם השקעה של כמה מליונים לירות החלפת צינורות שישנם כבר ולהרחיב את רשת הצינורות לשטחים החדשים שנבנה עליהם בתים התפתחו רחובות שלימות עשינו מאמצים גדולים הגדלת תשלום המיים, קבלת הלואות ממשלתיות ובמנקים פרטיים שנוכל לבצע את המשימה.

 

חנוך

החינוך שלנו קיבל בימי כהונתי סטאטוס רשמי מטעם העריה וגם אחרי מאמצים רבים ע"י משרד החינוך לפי הנוהג במדינה קבלו כל הזרמים של בתיספר ממלכתי ממלכתי דתי הממשלה שילמה המשכורת למורים וכל היתר החזקת בתי הספר שמשים מזכירים וכל יתר הוצאות הית ובעיקר הבניה היה מוטל על הרשות המקומית החינוך העצמאי לא היה יכול להנות מכל השרותים הנ"ל ? ב"ה שברתי את הקרח בשני הענינים א. היסברתי ולחצתי על מועצת העריה שלא יכול להיות הפלייה בין יל לילד כלל תושבי העיר המשלמים מסים זוכתם להנות מתקציב העריה באחד הישיבות הוחלט להכניס לעריה גם את בתי ספר של חנוך העצמאי עם כל הזכויות עם החלטה הזאת שיחררו ההורים מתשלום שכר לימוד עבור כל השרותים המקומיים כפי שפורט למעלה ב. בניני בתי ספר גם זה הוכרע לטובה אבל זה לא היה כל כך קל פה היה עוד גורם והוא העיקרי משרד החינוך (גם החלטת העריה להכליל בעריה את שרותי החינוך התנגד שר הפנים דאז מר רוקח אבל התגברנו על הקשיים) ואני פה מוצא לחובה להזכיר לטובה את ידידי מר בן ציון לוריא שהוא היה מנהל מחלקת הפיתוח של משרד החינוך הבאתי אותו לבני ברק וסירתי איתו במוסדות חנוך העצמאי וראה במו עיניו שבני ברק איפה הזרם של חנוך עצמאי הוא הגדול ביותר נמצא בבנינים שהם במצב עלוב מאד כמו לפני שלשים שנה הוא הבין לרוחי וכיבד אותי מאד ע"ז יודע לספר ה"ר בצלאל לנדוא הסופר הכשרוני שהוא היה במזכירות של המחלקה אחרי כמה פגישות אתו בירושלים ובתל אביב קבלתי הסכמתו להכניס בתקציב הפיתוח של משרד החינוך גם בנית בניני בתי הספר של חנוך עצמאי שתי החלטות הללו נתנו תנופה גדולה לחנוך שלנו וגם נתן הד בכל ערי הארץ איפה שנמצאים נציגים של היהדות החרדית הם התחילה לדרוש את הכיוון אחרי זמן מה החליטו כבר כמה ערים ללכת בדרכי בני ברק וזה זכותנו אפשר להגיד שזה מפעל חיי בבני ברק התחלתי בשנת תרצ"ד שהיה בת"ת של ארבע כיתות 60 ילדים וכיום ב"ה העיר גדלה באופן לא ישוער כיום מספר בתי ספר הם 14 בנים ובנות מספר התלמידים מגיע ב"ה לחמשת אלפים נוסף לזה עוד כמה תת"ים שהם לא במסגרת החינוך העצמאי יותר מאלף תלמיד וכך היגענו למספק תינוקות של בית רבן לששת אלפים כן ירבו נוסף לזה 35 גנים כולל גם כמה מכינות במספק ילדים בערך אלף ילדים….

 

ישיבות

בהתחלה היתה ישיבה אחד ישיבת בית יוסף מנוברדוק בראשותה של הרב הגאון רבי מתתיהו שציגל זצ"ל עם עשרות בחורים שהוא הביא אותם מפולין ועכשיו נמצאים בבני ברק 22 ישיבות עם בערך אלפיים תלמידים כ"י והם לפי א. ב.

  1. אור תורה
  2. אוהלי יעקב
  3. בית מאיר
  4. ברלסב
  5. בית הילל
  6. אור קדשים
  7. ישיבת ביאלה
  8. ישיבת וויזניץ
  9. ישיבת חסידי גור
  10. ישיבת חוג חתם סופר מחנה אברהם
  11. ישיבת חכמי לובלין
  12. ישיבת סלובודקה
  13. ישיבת פונביז'
  14. ישיבת פונביז' לצעירים
  15. ישיבת נדבורנה
  16. ישיבת ספינקה
  17. ישיבת סטמאר
  18. ישיבת קלז
  19. ישיבה קטנה תשב"ר
  20. ישיבה קטנה חוג חתם סופר
  21. ישיבת קרלין היכל אברהם אלימלך
  22. ישיבת רוזין
  23. ישיבת תפארת ציון

עכשיו 13 כוללים שרובם נוסדו בזמן כהונתי והם

  1. אהבת חסד
  2. כולל אלכסנדר
  3. כולל ברסלב
  4. בית יחיאל ברח' רבי עקיבא
  5. כולל בלז
  6. כולל גור
  7. כולל דעעש
  8. כולל וואלאזין
  9. כולל וויזניץ
  10. כולל חזון איש
  11. כולל סלובודקה
  12. כולל פונביז'
  13. כולל תורת חיים

חלק גדול מהכוללים נמצאים בבניינים נפרדים כמעט לכולם עזרתי ע"י העריה וגם בהשפעתי מחוץ לעריה השקעתי הרבה עמל בעריה להרשות לבנות כמה ישיבות על מגרשים שלפי החוק היה אסור לבנות כמובן שחלק מהם לא יכלו להרשות להם להשקיע הרבה כפסים ברכישת מגרש מתאים לבניה לחמתי עם המהנדס הערוני שלפי דעתי התנגדותו היה מוצדקת והוא התכוון לטובת המוסד שלומדי תורה יהי' להם גם אוויר לנשימה וגם נעזר מכמה חברים שבלב פנימה התנגדו גם מטעמים אחרים… לכמה ישיבת דאגתי בכל מיני צורות שישיגו מגרשים גדולים לדוגמה הישיבות גור, בלז, חכמי לובלין. גור לחצתי על חברת משכנות למכור להם את המגרש הראשון שהישיבה נבנתה עליה וזה לא היה קל מכל מיני סיבות שלא המקום לפרטם אבל רציתי וגם העוסקים בבנין ובראשם הרה"ח ר' מניס זטניצקי רצו מקום מרכזי ועל הגבעה: בלז כל הפינה שנכנסים מרח' ירושלים לרח' ר' יוחנן בן זכאי מצד שמאל היה שיך למר אברהם פלדמן ע"ה והוא מכר את זה למר ישראל אדלר לחצתי על מר אדלר הלכתי אתו בשני כוונים בלחץ ובהסברה שימכור חלק מתאים למוסדות בלז כמובן בכסף מלא חכמי לובלין – ידעתי שהרב הגאון וואזנר צריך לקנות מגרש מתאים למוסדות בלז, כמובן בכסף מלא – חכמי לובלין – ידעתי שהרב הגאון וואזנר צריך לקנות מגרש ורק ע"י הישיבה ואין לו כסף לשלם מיד והוא סיפר לי שמרן בעל החזון איש זצ"ל אמר לו לקנות עוד מגרש באם הוא יחכה יבנו על המגרש בית וזה יהי' כבר מאוחר היתי בחופש בלוגאנו שוויץ היכרתי יהודי שגר ברמת גן יהודי דתי ת"ח ז. ג. והוא סיפר לי שהוא ב"ה עשיר גודל יש לו נכסים בארץ ובחו"ל ביקשתי ממנו שיעזור לנו בבינת הכולל של חסידי גור הוא אמר לי חסידי גור הם עשירים ומספרם הוא כה גדול מאד בכל העולם הוא רוצה לעזור לאלה שאין להם גב כזה אני היצעתי לו שילווה להרב וואזנר כסף לזמן ולאפשר לו לקנות את המגרש שעל יד הישיבה ראיתי שזה ניכנס לאזניו שבאנו הביתה גמרנו את העסקא וגם כל הישיבות יודעים עמלי בהתפתחותם כשהיתי בלונדון בשת תש"ל לנהל מגבית עבור איחוד מוסדות גור סידרו מסיבה גדולה באחד האולמות בגולדרס גרין ייו"ר המסיבה היה הגבור הנדבן ה"ר אפרים סיקומינסקא ע"ה השתתפו במסיבה כמעט כל הרבנים של קהילה החרדית בראשם הרה"ג ר' אלחנן הלפרן שליט"א בברכה שלו הוא הציג אותי כבונה התורה לעיר התורה ואני מרשה לי להגיד אמנם זה קצת מוגזם אבל המרחק הוא לא כל כך הרבה. נתתי כל כוחותי כדי לבנות תורה בעיר הזאת וזה סוד קיומה כעיר היחידה במינה בארצינו הקדושה

במספרים אבסולוטיים אפשר לסכם

בתתים ובבית יעקב        6000

בגני ילדים ערוניים         1000

בגני ילדים פרטיים         200

ישיבות                          2000

כוללים                          500

ביחד מוסדות שלומדים בהם תורה                      9700

חוץ משעורים שמקיימים כל ערב בבתי כנסת ובבתי חסידים ובמועדונים של המפלגות החרדיות אפשר להגיד עיר שכולה תורה.

 

עכשיו פרשת הרחבת השטח של וויזניץ

אחרי כמה שנים קרית וויזניץ התפחתה במהירות כזאת שאף אחד לא חלם ע"ז והיה צורך להתרחבותולקנות שטח רצוף ע"י השטח הקיים שמה היה פרדס ליפסון שטח של שבעים וכמה דונם עוד בחיו של ליפסון עקרו את הפרדס שלא היה כדאי להם להחזיק שהוצאות היו מרובות על הכנסות בנתיים ליפסון מתוהשאיר אחוז הוא היה רווק אני שמתי עין על השטח הזה והתחלתי לדבר עם הגב' ליפסון על קנית השטח ממש היה לי חושך בעיניים על שני המקרים א. וויזניץ ישאר בשטח שלו ויחנך בלי אפשרות של התפתחות בי השטח של שבעים ע"י וויזניץ ייבנה ע"י ההסתדרות זה בערך שבע מאות דיורת זה יציף את בני ברק מצד דרום העיר מצד צפון המעברה הסכנה לשנוי צביון העיר היא מוחשית לא יכולתי לישון בלילה אבל החלטתי לא לספר בנתיים לאף אחד זה יכול להזיק לעצם הפעולה בענין זה בקשתי פגישה דחופה עם המנהל של שכון ההסתדרות מר זליג לבין המנוח הוא היה איש הגון ונבון ושוחחתי אתו גלויות וסיפרתי לי סיפור שבזמן שקופת חולים בנה את נוה הילל על הר שלום נפל פחד על תושבי בני ברק החרדית נפוצו שמועות שההסתדרות החליטה לכבוש את בני ברק וזה רק התחלה אז היה מזכיר ההסתדרות מר שפרינצק המנוח אחרי כן יו"ר הכנסת הלכתי ביחד עם ר' יצחק גרשטנקורן וסיפרנו לו את השמועות שנפוץ בבני ברק שאתם הולכים לכבוש את הפינה היחידה שבנינו עם כל כך עמל וגם לאנשים שלכם יש מקום אצלינו ההסתדרות היא כח בבני ברק יש לנו איתם תמיד קאליציע במוסדות המוניצפאליים אצלנו הם שווי זכויות לכל דבר בנתניה למשל אסור להסתדרות לקנות מגרש להקים משרדים למועצת הפועלים אצלנו אתם מקומיים אפילו מוסדות רפואה הוא ענה לנו ביידיש עסיסית שלו ובכנות "די הסתדרות קען זייך פערגינען צי האבען אין אוהר פאלוורך כחווהן אז אינדך (תרנגול הודו) כמו בני ברק על תאמינו לשום דבר בני ברק ישאר מצינו כמו שהיא באמת עכשיו אתה בא להחרים אותנו אני לא מאמין שתעשה את זה היתי גם איתו בידידות ואמרתי לו בגלוי מילשטין מצידי שהוא רוצה להגדיל את כוחו בבני ברק הוא רוצה להראות אתכם כמזכיר מועצת הפועלים שהוא בעל כשרון גדול וכו' אבל אתה אסור לך לעשות צעד בלתי מוסרי כזה להחריב מה שיהודים בנו בעמל רב בארץ ישראל חסר לכם מקומות בארץ לארכה ולרחבבה ועוד דבר אני מבקש ממך שמילשטין לא ידע בכלל מהפגישה הזאת ואני מבקש ממך שנפגש מחר עם פעם ונזמין גם את ידידי מר מילמן המנוח לשיחה זו וכך היה בפגישה למחרת בהשתתפות מר מלמלן וזליג לבין לא במשרד אלא בביתו הפרטי של ילמן יסוכם שהוא מתחייב כלפי בכתב שלא ינהלו שום מו"מ עם הגב' ליפסון על השטח הזה ועל סמך הסיכום הנ"ל נכתבו המכתבים המצורפים פה, בהזדמנות דברתי גם על השטח שישאר אחרי בנית הבתים לאנשי המעברה גם ע"ז קבלתי הבטחה בכתב סיכמנו שבמשך חודש ימים שאף אחד לא ידבר איתה עם הגב' ליפסון ואתם בנתיים תנהלו את המו"מ בשם וויזניץ ניהל המו"מ הר' שמחה בונים ארנסטר אחרי שהגב' ליפסון ראתה שוויזניץ הם הקונים הפוטנציאליים ביותר היגענו לידי וויזניץ קנה את השטח של ליפסון להרחבה להגדיל תורה ולהאדירה האדמו"ר זצ"ל נשק לי על ראשי ובירך אותי יבורך אותי באריכות ימים טובים.

ישיבת בית מאיר בהנהלתו של הרב רוטברג חתנו של הרה"צ רבנו מאיר קארליץ בא פעם אלי וסיפר לי שהוא מוכרח להרחיב את מטבח הישיבה עם חדר אוכל היום שהתרבו תלמידים והדוחק הוא ללא נשוא באם אוכל לעזור לו בענין זה השי"ת המסובב כל הסיבות בא אלי הביתה יהודי מארצות הברית עם אשתו שהוא מוכר עופות שמה והוא מסביר לי שיש ברצונו לעשות פה איזה דבר טוב ומוכן להקציב לזה סכום הגון בין רגע הזמנתי את הרב רוטברג ונסענו ביחד עם הזוג האמריקאי והם בחכמתו החליטו באופן עקרוני להשקיע את מה שהקציבו לפרויקט הזה היינא הרחבת המבטח וחדר אוכל.

 

ישיבת אור קדושים

על מגרש של פחות מחצי דונם התלבטנו איך אפשר להקים בנין של ארבע קומות עם שרותים הביאנו את התכנית לכמה ישיבות של ועדת בנין ערים אחרי וויכוחים חריפים מאד בין חברי הועדה ביחוד התנגדו אנשי הזרם הכללי שהמגרש של הישיבה נמצא ע"י בית ספרם הועדה המקומית אישרה את התכנית המהנדס העיר היגיש ערעור לוועדה מוזית למי שבקי בפרצופורה בענין תכנון ערים לא היה שום ספק שהוועדה מחוזית תקבל את הערעור של מהנדס העיר בקשתי להופיע בעצמי כדי להגן על החלטה של הועדה מקומית כמעט כל חברי הועדה אחרי ששמעו ההסבר שלי על ענין הישיבות בכלל שאין אף מוסד ממשלתי שיתן תמיכה כספית כל שהיא לישיבות כמו שנותנים לאוניברסיטאות לכן קשה שבעתיים להשקיע בבת אחד עבור קנית מגרש גדול לבנות אפשר משך כמה שנים אבל המגרש צריכים לשלם מיד לשבחו של מר ברודה המנוח ממונה על המחוז ייאמר שהוא עזר לי בהרבה בענין זה והבנין עומד והישיבה מתפתחת יפה מאד.

 

ישיבת סלובודקה

הם בראשותו של הרב הגאון רבי שולמן שליט"א בנוארמון עם מוסד ילדים על הר בגבעת רות ברח' הרב הצדיק רבי אייזיק שר שהוא היה ראש ישיבת סלובודקה אמנם הם לא קבלו תקציב ישר מעריה אלא השקענו בפיתוח המקום אחרת לא יכלו בכל לבנות הנחת צינורות מיים. ? כבוש וחיפרות גדולים לפי המצב הטופוגראפי של השטח עלתה לעריה כסף רב בזמן הבניה.

 

ישיבת פונביז

זאת היתה הישיבה היחידה שלא בנו מעל למותר אבל אהדה של כל חברי העריה למפעל פונביז ובמיוחד להרב זצ"ל אבל גדול כזה היה צריך תמיד את חסות העריה לדברים יותר גדולים כגון הממשלה כלפי העולם הגדול ותמיד הייתי מוכן לכל דבר אפילו שזה היה קשור במאמצים הכי גדולים על פרטים מפני סיבות שונות אין כאן לפורטם.

 

ישיבת נדבורנה

האדמו"ר מנדבורנה קנה מגרש ברח' הראשונים מגרש קטן מאד והשכנים התנגדו בתוקף להרשות לבנות מעל למותר בכוונה תחילה ללא יוכל לבנות שום דבר היו בין המתנגדים גם שכנים שישבו בוועדת משנה ובמוסדות ערוניים והשפעתם היתה גדולה מאד הם לא רק התנכלו לישיבה אלא לעצם הענין שאדמו"ר יגור בשכונות ויפריע את מנוחתם בשבת ובימי חול זה נמשך זמן רב התגברנו על כל המתנגדים בכל מיני תחבולות והגרוע מכל היתה שהוא עוד בנה יותר מאשר קיבל הרשאה הסיכסוך עם השכנים החריף מאד ועלי היה מוטל במשך זמן רב לפשר ולהשתיק את ההתנגדות החריפה של השכנים.

בכלל כל הישיבות קבלו ממני סעד כספי משרדי הן בעריה והן במוסדות הממשלתיים המרכזיים.

 

כוללים

גם כמה כוללים שנמצאים בבתים מיוחדים קבלו כל עזרה הבית של כולל חזון איש קיבל עזרה שאין אח ודוגמה למה שאני עשיתי כדי להקים את הבנין הזה שמסמל את אישיותו ומציח את זכרו של מרן בעל חזון איש זצ"ל הן בעזרה חומרית ממש והן בתכנון וכו'

 

כבישים וביוב

ההתפתחות העירונית שחלה בשטח הבניה בבני ברק ובזרימת עולים חדשים ונדידת תושבים רבים ממקומות אחרים בארץ אל בני ברק החלה לפני שנתיים שלש קצב הגידול בבני ברק חוץ מהילודה המקומית היא חמש מאות נפש לחדש כך מסכם לי הגזר מר ווינברג בתקופה הזאת הוקמו למעלה משלשת אלפים חדר לשנה נתוספו רחובות שלימות מצד אחד זה חשוב מאד לפיתוח בני ברק מצד השני זה מוסיף בעיות מגידול זה בהגשת שירותים האלומנטרים כמו בתי ספר נקיון יותר שטחים בריאות סעד ביוב צרכים ושרותי דת אף פעם לא היינו במצב כספי נח תמיד עסקנו בקבלת הלואות על אחד כמה וכמה בזמנים כאלה שהזרימה של עולים חדשים וגם תושבים מכל ערי ארץ זורמים לעירנו כופים עלינו ברצון ושלא ברצון עבודות ציבוריות בעצמה כזאת שאין להעלם מהם אחד מהם זה כבישים בשטחים החדשים שנבנה בהם בתים וגם ברחובות הקיימים איפה שאין כבישים וזה מסתכם באלפי ? של ראשים שעולה הון רב העמדנו במשימה התקשרנו עם חברת סולל ובונה ובמשך זמן שנה שנתיים כיסינו חלק גדול של העיר בכבישים וגם בביוב יש לציין עובדה מוזרה ברשות מקומית שאנחנו השתמשנו מכספי תקציב הרגיל לתקצב הפיתוח כדי לתת תנופה לגידול והרחבה.

סעד גידול האוכלוסייה הביאה גם הרבה מקרי סעד חוץ מהמעסה הגדולה של המעברה בפ"כ שאכלה את כל התקציב של סעד הינו מוכרחים לדאוג גם לאותם התושבים שבאו מקרוב להתישב בעירנו ככה שתמיד העול והצורך של הכלל והפרט הדאיג גם אותי והפריע את מנחותי רציתי שהכל יהי' מושלם וכולם יהיו שבע רצון.

 

גם יתר הסעיפים נטיעות גינות ירק, תאורה. ושיפור בתחבורה

היטריד את מנוחתי הצטרכנו לחפש מקום פה שם לכסות עם קצת ירק אחרי שהשקענו מאמצים רבים לפתח את גן העירוני הגדול על יד בנין העריה עם שטח ירק נרחב על למעלה להר שלום חיפשנו כל פינה בעיר שנוכל לסדר שלתושב יהי' מקום אפילו הקטן ביותר לשבת בצל כנאה ויאה לעיר ואם בישראל לא היה לרשותינו הרבה אפשרויות חוסר אדמה צבורית היה בעוכרינו בפיתוח השטחים החדשים דאגנו איך שהוא ליצור פינות כאלה ע"י הפקעות וקומבינציות עם קבלנים וכו' חל שיפור ניכר גם בשטח הזה גם בעית התאורה הועלתה במלוא החריפות להוסיף תאורה ברחובות החדשים ולהחליף תאורה איפה שכבר נמצא להתאים את צורת התאורה לצורה מודרנית יותר גם זה היה קשור בתכנון ובהוצאות רבות אבל גם על זה התגברנו שאלת התחבורה היתה החריפה ביותר עם כל הכבוד לחברת דן הרגשתי שהם מפלים את בני ברק מיתר המקומות בגוש דן אמנם בשיחות ובסטטיסטיקה הם תמיד הוכיחו שהם לא מפלים אותנו לרע אבל סטיסטיקה לחוד ותחבורה בזמן לחוד שבאתי לתחנה המרכזית בת"א ראיתי תמיד על יד מספר 4 תור ארוך לאין סוף וליתר ערי גוש דן ובמיוחד לרמ"ג עמדו אוטובוסים בלי אנשים וחוץ מזה גם אוטובוס מספר 4 קיבל רוב נוסעים של רמ"ג על המסלול בין ת"א לב"ב התביישתי לפני התושבים שלנו שלא נוכל לשנות את פני הדברים פגישות על פגישות עם אנשי דן והבטחות לא קיימו העיר גדל היה צורך דחוף להאריך את הקו להגיע למקומות החדשים וגם התקבל הצורך לקווים פניציים וכל זה לחץ עלי והטריד את מנוחתי שראיתי שאנחנו נמצאים בידי צוות אנשים שאחרי כל הדיבורים היפים הם מפלים לרע את העיר שלנו וזה כאב לי יותר מכל דבר אי אפשר להגיד של הישגנו שפורים בתחבורה אבל לכלל מצב תקין לפי הצורך אף פעם לא הגענו מענין לספר מה שהיה לנו בהרחבת הכביש הראשי שזה לפי הנוהל משתתף הרשות איפה שהכביש עובר בן 25 והממשלה ב – 75% מעץ התחילה לעבוד ? בהרחבת הכביש לכל הרוחה מצד שני התחילה לעבוד ברחוב זבוטינסקי של החלק הרמת גני אני הייתי מלא תקוה שהם ישלימו בלי בעיותג ם השטח שעובר את בני ברק פתאום נודע לי שאצלנו מפסיקים ז. א. שמשאירים בור באמצע הירהרתי בושה תכסה את פנינו טלגרפתי לשר עבודה מר יגאל אלון שהוא שר החוץ שיקבע לי פגישה קבלתי תשובה באם זה דחוף הוא מוכן לקבל אותי בכנסת ביום חגה השנתית שממלא אני בטח ישתתף אני נסעתי לירושלים במזג אוויר חורפי שלולי הפגישה שנועד עם שר עבודה לא חלמתי אפילו לנסוע שבאתי לירושלים היה קור גדול הייתי אז כבר לא צעיר כל כך שבאתי לכנסת היתה הצפיפות כל כך גדולה שלא אפילו מקום להדברות אני נגשתי לשר עבודה ואמרתי לו אני לא מסכים בשום פנים ואופן שפה נדבר זה בלתי אפשרי הוא קבע לי פגישה למחרת בבוקר במשרדו בירושלים שהגעתי לפגישה ישבו צוות אנשים במספר לא מעט חשבתי שפה ישיבה אחרת ואני אצטרך לחקות עד שהם יגמרו פתאום אמר לי שר עבודה שב בבקשה הם כולם אנשי מעש ומציג לפני את מנהל הכללי איש צעיר מאד עודד מסר שמו ואני מתחיל לתאר לפני השר מה שפה קורא מבישים עיר ואם בישראל כל מי שעובר את הכביש רואה מה שפה מתחרש אני לא מוכן לשתוק עוד היום אכנס מסיבת עתונאים ואני אספר מה עולל לנו משרד עבודה ואני אפנה לכנסת ע"י חברי הכנסת של כל המפלגות ואחת לתמיד יתגלה מי מתכנן דברים כאלה של השר אלון ייאמר אחרי ששמע אותי קם מכסאו ושאל קצת בזעם שהוא רוצה לשמוע הסבר המתקבל על הדעת הוא כמעט נזף בהצוות שיושבו הוא ביקש ממר עודד מסר המנהל הכללי אז התחיל להסביר היות והיה להם צרות בגביעת ההשתתפות מרמת גן גם מפת שהם עוד היום חייבים להם כסף לכן הפסיקו את עבודה על יד בני ברק השר רתח ממש ושאל האם הודעתם לראש עיריית בני ברק על המצב לפני שהפסקתם את המשך העבודה הוא לא השר פנה להצוות ואמר להם דברים חריפים מאד ובעיקר שאל מדוע לא התיעצו אתו טרם שהולכים לבזות עיר בישראל כמובן שלא היה מה לענות אני ביקשתימהשר שנדבר על תכלית מתימתחילים לעבוד מפני שגם התכנון של התאורה של הכביש הראשי משולב בעבודת הכביש וגם זה יעלה הרבה כסף קבענו על המקום מועד הפגישה עם הצוות ושהם יכינו חישוב בערך כמה הסכים שעלינו להשתתף שבאתי לפגישה המיועדת ושמעתי שזה מתסכם בשש מאות אלף נחרדתי מאיפה ניקח סכום כזה והגזבר עומד ע"ז שצריכים מיד לשלם מפני שאין לו תקציב על ההשתתפות שלנו שתי העריות עוד חייבם מליון לירות באתי הביתה שבור ורצוץ מה שעבר עלי במשך יומיים והדאגה מאיפה לוקחים כסף אני חייב תודה לידידי הר' שמואל שהיה אז גזבר העריה שהוא עשה כל המאמצים האפשריים והבלתי אפשריים שמיד יתחיל לעבוד ולהסיר מאתנו את החרפה הזאת זה גם השפיע על בריאותי וב"ה שהכביש נגמר וגם תאורה מפוארת נגמרה וקבלנו אז הרבה שבחים על הסידורים שאנחנו חידשנו על הכביש הראשי.

 

הגדלת שטחי תעשיה

לא הפסקנו לאף רגע לדאוג להרחבה של שיטחי אדמה לתעשיה וב"ה הצלחנו לתכנן אזור תעשיה גדול בצפון בני ברק עד לרכבת וגם בתוך שטח הרכבת מפעלים הכי גדולים התחילו לזרום לבני ברק בינהם מהגדולים בצפון מצפון מיטוס ובדרום ברח' השומר קוקא קאלה – יותר מאוחר המפעל הגדול של פיזא מכוניות כיום בני ברק מהווה אזור תעשיה הכי גדול בגוש דן ועכשיו לתפקיד העקרי מה שהיה צריך לעשות הגדלת המנגנון שינו את התפתחות העיר כולל אנשי תכנון בעלי ידע עובדי פנים וחלק עובדי חוץ פה נתקלתי בהופעה חמורה מאד חוץ מזה שהיה כבר אז קשה להשיג עובד מוכשר מי שמוכשר יש לומקום עבודה ואין צורך להחליף מקום זה במקום אחר אם לא להטיב את מצבו גם חברי העריה לא התיחסו ברצינות שעלינו ליצור צוות אנשים בעלי יכולות לצבע עבודות נרחבות בהתאם להתפתחות העיר אלא היו מעוניינים לסדר בעריה כל המיקרים שלא יוכלו להתקבל לשום מקום עבודה או שהוא עבר את הגיל אוש הוא לקוי בבריאות שראיתי את התופעה הזאת היה לי חושך בעיניים ניהלתי מלחמה בהסברה ובתקיפות אבל ללא הועיל כל אחד היה מענין להתפטר מהלחץ של המפלגות ואניהייתי היחיד על החזית חשבתי בלבי איך אוכל לשבת ולנהל עירייה שאני יודע למפרע שקבלת עשרות אנשים לא מוכשרים ומעל לגיל המקובל יקבלו משכורת ללא תועלת לעיר וגם אחרי כמה שנים יצטרך לצאת לפנסיה והעריה יקבל משך כמה שנים מאות פנסיונרים אני לא יכולתי ללחום נגד ארבע עשרה חברי העריה ואני לבד על החזית מצבי היה קשה מאד לא פעם חשבתי לא שווה הכבוד הזה כדי לבזבז כספי צבור ללא קבלת תמיכה הוגנת המתקבל על הדעת בלית ברירה נכנעתי נוסף לכל זה לא היה עם מי לבצע דברים רציניים.

 

היחס שלנו לסיעת הפועלים

מיום הווסדה של המועצה המקומית הראשונה שהלכנו ביחד עם נציגי – הפועלים וקבלנו במנוי ביחד 5 נציגים ההסתדרות שלשה פא"י ואגודה אחד והמפוה"מ אחד נקטנו בשיטה ללכת לכל האורך במוסדות המוניציפאליים אתם בקאליציע בשיחות הרבות שהיה לי בעניני בני ברק עם מרן בעל חזון איש זצ"ל חשתי שהוא בעד השיטה הנ"ל ובדרך זה נקטנו כל הזמן עשרות בשנים עבדנו במשותף והיו עשרות ענינים שהם לא מתנגדים לדת שהם קבלו מהעריה והם ידעו והכירו שבבני ברק צריכים להתנהג אחרת הם אף פעם לא חלמו שיגיע למצב שהם יכבשו את העיר הם ידעו טוב מאד שהיהדות הדתית על כל גוונה הם מושרשים בעיר ולהם יש רק דרך אחד ללכת אתנו וע"י זה יוכלו להגיע להשגים חשובים בשטח שלהם עצם הענין שהם נמצאים בקוליציע ערונית עזר לכם בהרבה ליצור אווירה של עבודה מארגנת בבתי חורשת הנמצאים בבני ברק ומועסיקים בהם אלפי פועלים מבני ברק ומחוצה לה ע"י שיתוף פעולה מתמדת אותם לא התנגדו לסגור הרבה רחובות בבני ברק שבשבתות וחגים שלא יוכלו להכנס עם כ? למרות שזה היה נגד השקפתם זה עוד היה ביצי המנדאט והמטרה שעסקה בסידור הזה התחיבה בזה שאין כמעט התנגדות לענין סגירת רחובות בשבת לטווח רחוק זה קיבל גושפנקה ע"י שאילתא בכנסת שהגיש חבר מפ"ם לשר המשטרה מר בכיר שיטריט המנוח "מדוע נותנים לסגור בשבת רחובות בבני ברק שבשבתות וחגים" מר שיטריט ענה מעל במת הכנסת אני לא חידשתי שום דבר בבני ברק זה היה נהוג עד מימי המנדאט וזה הסטאטוס קווא בבני ברק וזה אחד התוצאות האפקטיביות של שיתוף פעולה אתם אני זוכר שסייעת הפועל המזרחי וגם סיעת הפועלים ודרשו שנקציב סכומים חשובים לפעולות תרבות ע"י העריה ואני היתי נגד זה זוא לא נגד הקצאת סכומים לפעולות תרבות ע"י העריה ואני היתי נגד עמדתי ובעזרתם זה נתקבל נניח שנחליט לעשות פעולות תרבותיות אתם תגידו פעולות בכיוון שלכם שאנחנו נתנגד בכל תוקף אני לא ? שיתף לזה הפועל המזרחי יגיד פעילות תרבותיות דתיות בכיוון שזה כבר יספק אותנו כן הם חושבים אז מה אתם תרוויחו יותר טוב מכל הבחינות להקציב סכומים לפעולות תרבות בעריה באותה הכוון הלכתי שהעולתה הדרשה לבנות בית עם בבני ברק היתכן שלא יהי' בעיר כברני ברק אולם לאסיפות ולפעולת תרבותיות גם פה הולכי ביחד הפוה"מ עם נציגי הפועלים אני הסברתי לנציגי הפועלים שרק אתם תפסידי מזה לכם יש בית ההסתדרות בתוך נמצא אולם גדול לאסיפת בבית עם שיבנה ע"י העריה יתרכזו רק חוגים ומנים לאומיים שעד עכשיו אין להם שום כוח בעיר הם יתפתחו ע"י הפועלי שלכם שנבנה עבורם בית גדול וזה נתקבל על דעתם אני לא מתביש לגלות שבוויכוח בענין להוציא רשיון לבנות סינימה בבני ברק מצאנו אוזן קשבת אצל נציגי הפועלים יותר מאשר אצל נציגי הפוה"מ כמובן שבפומבי הם דברי בעד אבל לא יותר ועוד דברים שונים ששמרנו עליהם בבני ברק המיוחדת ע"י המשך השותפות גם אתם וגם עם נציגי הפועל המזרחי כמובן תמיד העמדנו לרשות הפוהמ"י את מ"מ של ראש אפילו שגם נציגי הפועלי היה מספר שווה של נציגים כמו להפמה"ז הם ידעו שב"ב אי אפשר שהם יקבלו מ"מ ראש העיר והסתפקו בגן בתואר אמנם בזמן האחרון הם כבר קבלו סגן בפועל במשך שנים היבנתי את השיתות בעני זה עם מרן בעל חזון איש זצ"ל

 

עבודתי במרכז השלטון המקומי

עוד בשנת השלושים יסדו ההסתדרות האכרים מוסד מרכזי עבור המוסדות המוניציפאלי בשם חבר המועצות בראש מזכיר כללי.

 

מרכז השלטון המקומי

עוד בשנת השלושים נוסדו ע"י הסתדרות האכרים מוסד מרכזי לענינים מונציפיאלים בשם חבר המועצת הם העמוד בראש המוסד איש מוכשר מאד בתור מזכיר כלל מר חיים אריאב המנוח בזמן היסוד חברים בחר היו ברובם מקום קטנים ובתוכם כמה ערים מגוש דן הערים הגדולים לא השתתפו בחבר ? המזכיר הכללי יצג את הרשויות המקומיות כלפי ממשלת המנדט שהם בדרך כלל לא ראו בעין יפה את התפתחות שטחים עם מוסדות מונוצפאליים ? גם שהיתי חבר הנהלת המועצה. סגן נשיא. וסגן בפועל. השתתפתי ביחד עם ראש הרשות בכל הישיבות של החבר היה לחבר משרד קטן ברח' יבנה עם פקוד אחד אמנם מוכשר מאד מר הוכשטיין המנוח הם עסקו בעיקר בעניני ארגון וחוקים לא היה להם שום אפשרות להתעסק בענין כספים הינא לספק ? כל שהוא הלוואות או להשתדל אצל ממשלת המנדט לתת לרשויות מעניקים למנוח שהם קבלו מיסים מבעלי רכוש כגון בעלי פרדסים ובעלי מגרשים ובחנם אבל גם החבר בצורתה אז לעזר ולסעד בעבודת הרשויות המקומיות עצם ההכנסות לברר וללבן ענינים היו בהם תועלת רבה לכיוון דרך לפעולה ולתנופה שד"ר קוגל המנוח נבחר לראש עיריית חולון הוא נבחר גם להיות ראש חבר המועצת גם אז התחרה אתי על הראשות של החבר מר יוסף ספור ראש עיריית פ"ת וד"ר קוגל נבחר ברוב קולות גם אז כבר היו לראשי רשויות ? מפא"י רוב בחבר המועצת מיום קום המדינה והרבה מקומות קבלו סטאטוס של ערים בישראל ומר מרדכי סירקיס נבחר ראש כפר סבא וראשיש נבחר כראש עיריית פ"ת קיבל כל הענין תנופה אחרת לגמרי הכינו תקנות חדשות וגם שם יותר מרכזי במקום חבר המועצות היה השם מרכז השלטון המקומי וגם המשכינו להשתתף במרכז השלטון את ראשי ערים של ירושלים. תל אביבי, וחיפה השתתפו ב – 10% לבנית הבנין של מפעל הפייס רח' הפטמן 3 בתל אביב נוסף לזה בנין קטן לחוד צמוד לבנין של מפעל הפייס לאוצר השלטון המקומי. פתחו משרדים עם ? מתאימה עם מנהל כללי שהועמד בראש בתקפיד שהמרכז השלטון המקומי יופיע לפני השלטון הישראלי כמיצג היחידי קבלתי מנוי לחבר המועצה לשלטון המקומי ליד שר הפנים של עם ישראל מכל הבחינות בד בבד יצרו מוסד פיננסי מרכזי משותף של הממשלה, בנק כלל, בנק דיסקונט ומרכז השלטון המקומי נבחרו כל פעם בהנהלה המצומצמת של המרכז השלטון התקיימו גם בזמנים הראשונים הייתי בהנהלת האוצר השלטון המקומי גם במחינה פוליטית הממשלה היתה מענינת בהתפתחות השלטון המקומי החלטנו להיות חבר במרכז העולמי של ראשי ערים שנקרא "יולא" ומקיימים כל שנה או שנתיים ועידות עולמית ללבן בעיות של רשויות מקומיות גם מבחינה פוליטית היתה הופעה בווידות האלה של נציגי ערי ישראל השפעה לא קטנה על היחסים של המדינים עם מדינת ישראל אני אישית השתתפתי בשלשה קונגרסים כאלה נבחרתי להשתתף בעוד קונגרס שהתקיים בברלין דחיתי את השתתפותי זה היה בשנת 1950 אז נסע לברלין מר ראשיש מבלי להשאיר מ"מ ראש העיר מפני שהיה לו קשיים מפלגתיים לבחור מועמד מוסכם שיקבל לכל הפחות רב במועצת העריה בלית ברירה נסע מבלי לבחור מ"מ השר הפנים דאז מר בר יהודה המנוח דרש בכל תוקף שראשית מיד יחזור לפ"ת ? התור אסור לעיר להיות אפילו רגע אחד בלי ראש העיר או מ"מ ראשיש חזר לפ"ת היתי במשלחת של מרכז השלטון המקומי לפי הנוהג מעבירים הדגל של "יולא" ממקום הכנס הקודם לכנס הבא לת"א הופיע עם דגל "יולא" שהביא מברלין ווילי בראנד שהיה אז ראש עיריית ברלין ומסר את הדגל לראש עיריית תל אביב מר מרדכי נמיר המנוח הופעתו של ווילי ברנד התעורר גם התנגדות בחוגים ידועים אבל לא היה מנוס סדר ונוהג לא יכולנו לשנות שנתיים אחרי זה התקיים הוועידה של "יולא" בוושינגטון וגם אני נבחרתי בין חברי המשלחת הוויעדה התקיימה בסטווט דיפרטמנט משרד החוץ באחד האולמות הגדולות "אולם הכחול" איפה שהנשיא ארצות הברית מסדר את המסיבת עיתונאים השנתית שלו לפי הסדר היה צריך לנאום בישיבת הפתיחה מר גון קנדי אבל ביום לפני זה הרופא צווה עליו ללכת על קביים הוא סבל על חוט השדרה ויצא אותו לונדון דזיסיון הוא גם קיבל כל צירי הוועידה בבית הלבן נאם גם בווידה יוברט אמפרי ראש סיעת הדמוקרטיים בסנט בישיבה אחרונה דיבר גם מר דווי' אייזנהגר מי שהיה נשיא ארצות הברית מקודם מענין לספר לפי הנוהג שכתבת לעיל היה צריך לנסוע ולמסור הדגל לראש עיריית וושינגטון מר נמיר והיות שבוושינגטון לא היה קיים משרה כזאת אלא חבר מנהלים של ארבע מדינות שהם מהווים את וושינגטון ווירגנה, מרילנלנד, פסילווניה, קולמביע, אז נמיר לא נסע שלח את מ"מ מר אליעזר שכטר המנוח ראש המשלחת היה ה? (מרדכי פרידמן) איש שלום ראש ערית ירושלים בישיבה הראשונה של המשלחת שהיינו 11 ראשי ערים הוחלט שארבע חברים יגישו את הדגל לארבע חברים של וושינגטון ואני היתי בין ארבע שעשינו על הבמה ועמדנו מול ארבע והתקרבנו עם הדגל לארבע של וושינגטון לחש לי אחד מהם שעומד מולי קרוב או אזי איך בין איוד נבחרתי לאחד הוועדות החשובות ביותר ושמה ניאמתי בגרמנית על התפקידים של הרשות המוניציפאלית בהיות בוושינגטון הבינותי את החלק הפוליטי של הענין הזה נפגשנו עם משלחות מכל ארצות תבל הנציגיות של ארצות שונות שגרירים עשו מסיבות מפוארות עבורינו וזה יוצר מגע הדוק בין ישראל ובין נציגי אומות העולם קבלנו גם תדריך משוגר שלנו דאז מר אברהם הארימן על זה גם בשגרירות שלנו התקימה מסיבה לכבוד המשלחת הישראלית לכבודינו הגב' של השגריר הגב' זינה הרימאן שהיתה חברת הכנסת אחרי כן רצתה שאני אוכל לאכול בלי שום ספיקות היביא אוכל עם כלים חדשים מניו יורק ממסעדה חרדית מיוחד עבור כולם עוד מענין של הילדות של הרומן הולכי לבית ספר דתי בית יהודי ביקרתי במיוחד את ? הספר הנ"ל ונפגשתי עם המנהל הרב גיקיגסון שהתחלנו לדבר גילו לי שהוא אחיו של מר יהודה יענקלביץ עובר בערית בני ברק וגר בשכון ד' הייתי נוכח בהצגה של הילדים וגם הגב' של השגריר היתה נוכחת בהצגה. בפתיח הועדה פנה אלי כתב של הוושינגטון פאסט ודבר איתי על מדינת ישראל כמובן שדברנו עברית וגם דיבר עברית רהוטה למחרת הופיע בושינגטון פוסט התמונה שלי ובחוגים היהודים התחילה להכיר אותי ע"י התמונה וע"י הפירסום הזה רכשתי לי כבוד כמנהג אמריקה בשבת קודש הייתי מוזמן לאופיריפיין אצל אביו של ד"ר וואנר סילבסטון שהיה מנהל הכללי של משרד הפנים

בבית הכנס נוה שלום בשדרות פנסלווניה אנשי בית הכנס הנ"ל יוסדי את הכבר גבעת וושינגטון אצל כפי יבנה בזמן הקדוש הרב כיבד אותי בנאום לכבוד המעמד השתתפו עוד כמה ראשי העריות בשמחה זו בשני את השבת בוושינגטון בסביבה דתית טהורה וזה היה ממש משיב נפש טרם שנסענו קיימנו ישיבה במרכז השלטון בין יתר הדברים סוכם לא לספח למשלח ראשי ערים הנמצאים בוושינגטון שלא נבחרו ע"י המרכז שהיגענו לוושינגטון פנו אלינו 3 ראשי רשויות בן עמי מנתניה יעקב כהן מקרית אונו ויצחק גרוס ראש המועצה אזורית נחל שורק קיימנו ישיבה בשגרירות שמה קבלנו אולם מיוחד לקיום ישיבות והיה וויכוח רעשני בענין זה והוחלט ברוב דעות לא לקבל אף אחד למשלח אפילו לא את בן עמי שהיתה בקשה מיוחד של ארגון בני ברית לקבל אותו אמנם במסיבה שערכו המיסדי בני ברית לכבודנו הוזמן גם בן עמי שהיה כל הזמן בוושינגטון היתר היו בניו יורק מענין לספר עוד דבר חשוב מאד בפרקים הראשונים ספרתי על הרצון של מר קריניצי המנוח לספח את בני ברק לרמת גן הוא זה כמעט עיר אחד עם רחובות מעורבות אני ביקשתי ממנו שיסע איתי לסיור בעיר וושינגטון ולראות במי עיניו שרחובות מצד אחד הם שיכים למדינת פנסולוניה עם החוקים של פנסלוניה וצד השני של הרחוב מדינת מרנלמד עם חוקים אחרים הרשיון מצד זה אין לו ערך לצד השני מאז נוחה דעתי ועשינו בינינו שלום אמת וגם בהזדמנות הראשונה שישבנו בישיבת המשלחת שהשתתף מר מרדכי גזית שהיה אז הציר בושינגטון והיום במשרד החוץ מר קריניצי סיפר הכל מה שעבר עליו משך שנים ועכשיו אחרי הסיור לרגע לאות זה הוא מעמיד לשלחן משקה וכבוד קל לכבוד ההתפיסות בינינו באותה מעמד הענקתי למר מרדכי גזית את המדליה של ערית בני ברק בגור הוועדה בושינגטון היה גם תכנית לצירי הועידה בניו יורק. סיור באו"ם ומוסדותיה וקבלת פנים אצל ראש העיר של ניו יורק מר ווגנר במלון וואלצכף אוסטורי הסיור התקיים ביום שישי השתתפתי אבל הקבלת פנים התקיים בליל שבת כתבתי מכתב לראש העיר שאני לא אוכל להשתתף מטעם זה בקבלת הפנים שהוא מזמין אותי למחרת קבלתי מכתב הזמנה שהוא מזמין אותי למרדשו בסיטי הול בית העריה ואני נסעתי לשעה הקבוע בלווי עם כמה ידידים ווגנר היכן לי כבוד גדול פרשים יצאו לקבל את פני ואני היענקתי את ספר חנוך מוכסף ומדליה של ערית בני ברק אחרי שיח של רבע שעה והוא הזמין צלם להנציח את הביקור בניו יורק השתתפתי בהזכרה במלאית שלשים לפטירתו של רבי בנימין מינץ ז"ל בבית הכנסת של הרב ד"ר אליהו יונג הנקרא דזואוז סנטר בית הכנסת היה מלא מפה אל פה בראש השלחן ישבו הועד הפועל של פא"י גם נציגי הסתדרות הרבנים לפלא של כולם היתה הופעותו של הגאון הגדול הרב רבי משה פינשטין שליט"א ראש ישיבת תפארת ירושלים גם אני הייתי בין המספידים היה למחרת כתבה ע"ז של ר' ניסן גורדון בעתון הידיש שלו משם נסעתי לנוח לגרינדלוולד התעכבתי שמה כמה שבועות במיוחד שלא להיות נוכח בארץ בזמן קיום הבחירות לכנסת אחרי פילוג החמור ביותר בן אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל למחרת הבחירות נסעתי הביתה. בפעם השלישית השתתפתי במשלחת ליולא שהתקיים בשנת 1964 בבריסל עיר הבירה של בלגיה אמנם זה לא היה כל כך מפואר כמו בוושינגטון אבל גם הוועידה היתה חשובה גם מבחינה פוליטית השגריר נגר ריכז את הפגישות שלנו נציגויות של מדינות שונות וזה היה גם לתועלת רבה הסברנו את היחסים בין תושבי ישראל לתושבים ערבים שהם רק שיפרו את מצבם ע"י הקמת מדינת ישראל לפעמים ראיתי אצל שגרירים ממדיניות אפרקאיות שהם בולעים את ההסברים שלנו מבלי לדעת מקודם על המתרחש במזרח התיכון בבריסל הרב הראשי דאז… הזמין אותנו עליו לארוחת מהרים כולנו כל המשלח הופיע אחרי ארוחה הזמין אותנו לבוא לבית הכנסת בשבת בבוקר כולנו באני למרות שהמהלך ממלון שלנו ליבה"כ היה מהלך רב אבל כולנו באנו הרב כיבד אותי ואת משה צהר ראש ערית טבריה לדבר בשם המשלחת אחרי התפילה התקיים קדוש רבה והרב דיבר וראש המשלחת מר סירקיס ענה על הברותוגם בבריסל היה תקרית בענין המ? ששמה השגריר זמן המסיבה נקבע לשעה שמונה ויציאת שהשבת אז היה בשעה 9.45 אני הכינותי לי אברך אחד שיש לו מכונית והוא אמר שיודע את הכתב של השגריר במעונו הפרטי שמיד אחרי הבדלה יקח אותי למר נגר השגריר אני באתי לבית הכנסת לשלש סעודות בלבוש רשמי כדי שאוכל ישר מבית הכנסת לנסוע ישר לשגריר אבל לאברך הזה לא היה כנראה ידוע שיש בבריסל רחוב פרו וגם שצרת פרו ולא ידענו כבר איפה לנסוע נסענו כמה שעות ולא אפילו מי לשאול שהיגעתי בחזרה למלון שלנו הם יתר חברי המשלחת כבר הגיע בחזרה למלון ביום שישי לפני הצהריים נתקבלנו כל צירי הוועדה שהיגיע למספר של 1200 ביחד עם חברי הפרלמנט וסנט ועוד אורחים נכבדים לאלפים ע"י המלך והמלכה במעון שלווגם פה הזמנתי לי מכונית שיחכה לי מיד אחרי שהמל והמלך והמלכה תעבור בין המשלחות שאוכל מיד לברוח הביתה מפני שהשטח היה כל כך גדול שנסיעה בפנים עד השער לוקח שלשת רבע שעה ב"ה הספקתי להגיע הביתה ולבית הכנסת לפני שבת גם מפה נסעתי להבאה ללוגענו היתי שמה יומיים הגיע האדמו"ר מוויזניץ זצ"ל והאנ"ש שכרו לי מקום לבלות במנחה בכפר הנקרא נובדריה שש קילומטר מלוגענו האדמור זצ"ל הזמין אותי לגור גם באחד החדרים של הבית זה היה ארמון גדול של נסיך רחבת ידיים בלתי כמה שבועות ביחד החוויה או אפשר לתאר התיולים כל יום ביחד עם חבורה חסידים והאדמו"ר זצ"ל בראש גם היה אצלנו האדמו"ר הצעיר ר' חיים האגר בנו של אחיו של האדמו"ר זצ"ל אתו בלתי שעות ביום ושוחחנו על כל מה שמתרחש בעולם כולו מהעולם היהודי הוא נפטר אחרי מחלה ממארת בדמי ימיו לעולם לא אשכח את הבלוי הזה עם החכם ונבון הזה האדמור מויזניץ זצ"ל שנפטר ביום ט' ניסן תשל"ג שאני פעם סיפרתי לו את הבדיחה שאומרים על בני ברק באגדה של פסח שמספרים על המעשה שיושבו רבותינו בני ברק עד שאמרו התלמידים רבותינו הגיע כבר קריאת שמע של שחרית זו או שהתלמידים התערבו מה ש? עושים והספרן הוסיף בבני ברק ככל רק לקרוא דברים כאלה שהתלמידים יגידו מוסר לרבותיהם הוא כל כך נהנה מהבדיחה הזאת שכמה פעמים סיפר לא נשנו שבאו במשך הזמן במגע אתו את הסיפור הזה ובשם אמרו ביחוד נהנתי מהשבתות שהוא נוהג גם שמה שלחנות באו לכל שבת כמה יהודים מארצות אירופה והיה שמח מאד מאד חבל על דאבדין ולא משתכחין צדיק וחכם שהלך לגינזי מרומים צדקתו תגין עלינו ועל כל בית ישראל.

הייתי בין ראשי ערים הכי פעילים במרכז השלטון המקומי אם בפגישות עם שרים ואם בועדות חשובות ובכל שטחי הפעולות של המרכז המרכז השלטון המקומי התפתח למוסד שמשרד הפנים לא עושה שום דבר הנוגע לעריות ולמועצות מקומיות מבלי להתיעץ עם הנהלת המרכז גם אוצר השלטון המקומי מרכז כמעט כל הלואות או מענקים ממשלתיים עוברים דרך האוצר השלטון המקומי היום עומד בראש מועצת המנהלה ידידי מר יוסקה שיין נציג מועצות האזוריות.

 

פטירתו של ה"ר יצחק גרשטנקורן מיסד בני ברק

בסוף הקיץ שחזרתי מאמריקה מוועידת יולא שמעתי שהוא חולה ושוכב בבית החולים תל השומר מיד ביקרתי אצלו הוא כבר היה חלש מאד אמנם לא שבע ימים בן שבעים ואחד שנה אחרי כמה ימים שקיימנו ישיבת הנהלה הראשונה בשובי מחו"ל זה דווקא היתה ישיבה קשה מאד באמצע בא הבשורה לא טובה שמייסד העיר נפטר מיד הפסקנו את הישיבה ונסענו לביה"ח להביא אותו הביתה בבית חיפשנו האם יש איזה שהיא צוואה חתנו מר מקובר מסר לנו הצוואה שכתוב לא להספיד אותו כך שהלוויה תתחיל מכניסה הראשית של בני ברק אלפים תושבי בני ברק וגם ראשי השלטון המקומי ליוו את המייסד של בני ברק למנוחת עולמו בבית החיים בזכרון מאיר אחרי השבעה הזמנתי ישיבת אבל של מועצת העריה ההשתתפות ? המתיישבים הנמצאים בחום ביחד עם המשפחה וגם ראשי ערים של הסביבה נאמרו הערכות על האיש שמסר כמעט כל שנות חייו על עיר בני ברק החלטנו כמה החלטות להנציח את ראש העיר הראשון לפי הסדר דלהלן: א. העריה תקציב שנה שנה סכום חשוב לתת פרסים ביום השנה למחברים ספרים תורניים לעילוי נשמתו.

ב. באולם הישיבות של המועצה יהי' תמיד על תמונתו.

ג. כל שנה בשבת לפני היארצייט ייעשה אל מלא רחמים בכל בתי כנסת של בני ברק.

ד. אחרון אחרון להקים בית גרשטנקורן שזה יהי' בית הראשונים עם ספריה ואולם ישיבות וחדרי עזר הבית ישמש לארכיון ולכנסים וכו' במשך זמן קצר העדנו מגרש מתאים ברח' גוטליב כדי שנוכל לבנות את הבית משום מה עד היום הענין לא התקדם אני מניח שאבות ערים לענין הזה אבל יכול מאד להיות שמצב הכספי לא מאפשר לבצע את ההנצחה הזאת אבל לדעתי צריכים לעשות כל מאמץ שבית גרשטנקורן תקום על תילה כפי שהוחלט אז מיד לאחר פטירתו.

 

מחשבה על פרישה לפני הזמן

למרות שהשנים שכהנתי כראש העיר היו שנים של בנין ויצירה בכל המובנים וגם עזרתי לכלל ולפרט ביתי היתה פתוחה לרווחה לכל מי שרצה לדבר אתי אחרי שעות עבודה בעריה. הרגשתי עייפות מעבודה הזאת כמה גורמים השפיעו על המחשבה הזאת נציגי המפלגות שענין המפלגה עמדה בראש כל השיקולים אם זה בקבלת עובדים ואם זה בעבודות ציבוריות ואם זה בוועדה לבנין ערים הרגשתי את זה טוב מאד לאינטרסים הכלליים נשארתי אני לבדי על החזית וזה כאב לי מאד.

גם הפילוג בין אגודה ופא"י השפיע מאד אמנם מעל לשלחן לא הרגשתי אבל בפנים הסיעה ראיתי קשיים שמקשים על עבודה סדירה אני כבר לא רציתי ללכת לבחירות שהתקיימו בשנת 1956 אבל הלחץ היהדות החרדית ובתוכם נציגי אגודת ישראל בראש ובראשונה רבני העיר לחצו עלי שאמשיך ליציג את מועמדתי לרשות העיר לא יכולתי להתגבר על חולשתי כלפי הגירויים הללו והמשכתי ללכת לבחירות ודווקא יצאנו עם נצחון גדול והפועל המזרחי קיבל מנדט אחד פחות במו"מ שניהלנו איתם שיצטרפו לקוליציע הם הציגו תנאים קשים החלטנו לעשות בנתיים הסכם עם מפא"י כמו תמיד והשארנו להפועל המזרחי את מ"מ ראש העיר למרות שמפא"י טענו שגם להם יש שלש מנדטים כמו להפועל המזרחי אבל אנחנו עמדנו על שלנו שהנשיאות ז"א הראש והמ"מ בבני ברק מגיע לנציגים הדתיים אחרי שהם שמעו שאנחנו כבר עשינו הסכם עם מפא"י ויש לנו כבר רוב בלעדם החליטה להקשות כל כניסתם לקוליציע והעמידו דרישה לבנות עבורם ישיבה תיכונית לא יכולנו בשום פנים ואופן להסכים שהעייריה של בנה שום ישיבה בבני ברק עיר הישיבות תבנה דווקא ישיבה עבורם היתה הצעה שגם אנחנו נאמץ ישיבה קטנה אחד ולהחזיק אותה אבל לבחור ישיבה מבן כמה ישיבות גם בזה היה קושי בנתיים שהינו ביחד עם מפא"י שמונה חברי הסיע שלנו גם הרגישו שהזמן מתאים לכל מיני דרישות פרסינליות מופרזות היה לי קשיים מכל הצדדים כל ישיבת המועצה היתה כעין סיוט חיכיתי לשמונה החברים של הקולוציע עד שהם הופיעו חשבתי שאני אשאר במיעוט בישיבה גם היו לפעמים שאילתות פרוביקטיביות מאת חברי הסיעה שזה היתה בלתי פרלמנטרית וגם בלתי חברית חבר הסיעה יכול לשאול שאלות או בישיבת הנהלה או בין בארבע עיניים שאילתא פומבית יש לה רק מטרה אחד לצער ולבזות את ראש העיר גם הדרישות האולטימטיות מחברי הגוש החרדי שהם חברי אגודת ישראל העמוד אותי במצב קשה פעם היבאתי דרישה אחד לישיבת הפלנים של מועצת העריה ורוב מבין חברי הקולוציע דחו את זה, גם האופוזיציע הלוחמת של חברי הפוהמ"ז בעריה כולם שחברו ביחד השפיע אלי מאד לחשוב על פרישה מבלי להודיע על צעד לאף אחד אפילו לא למשפחה חוץ מזג' תחי' לא ידע אף אחד ע"ז לרגלי ההיסוס שלא לרוץ לבחירות הותנה וסוכם בהסכם הגוש החרדי וביחוד עם המעומד במקום השישי הרב רבי שלמה כהן ז"ל שהוא תלמיד חכם מנכבדי העיר איש ישר דרך ועסקן צבורי בלי רבב חו"ש במקרה שאני אתפטר לפני גמר הקדנציע עליו להתפטר כדי שהמעומד השביעי ברשימה ר' שמואל יכנס במקומי למועצת העריה וזה סוכם בניהם בנוכחותי ולא היתה שום ספק שהרב הנ"ל יקיים הבטחתו אני תכננתי את הפרישה כדי למעט מה שאפשר את הלחץ עלי מכל מיני צדדים שכרי דירה בקרית אונו לכמה חדשים זה היה בימי קיץ קרוב לבני ברק לפני הצהרים באתי כל יום למשרדי העריה ישיבות הנהלה התקימה אצלי בקרית אונו הייתי מעונין לנקות את השלחן ולקיים כמה הבטחות להכלל ולהפרט אחרי שנגמרו כמה ישיבות הנהלה והוחלט על כל הדברים היזמנתי ישיבת המועצה כדי להעביר את כל החלטות של הנהלה והכינותי לי מכתב התפטרות בסוף הישיבה שגמרנו כל החלטות קמתי וקראתי לפני הוועדה את מכתב התפטרותי זה היכה את כולם בתדהמה התחילה לצעוק לא לא לא מקבלים את ההתפטרות אני קמתי וביקשתי את הנהג של העריה להזמין לי מונית פרטית שאוכל לנסוע לקרית אונו לא רצית כבר לנסוע עם המכונית של ראש העיר. באתי הביתה וכתבתי מכתב ארוך (פתק) לכ"ק מרן האדמו"ר מגור שליט"א ושלחתי עם שליח מיוחד נסע עוד בלילה לחיפה כדי שיוכל להכנס לאדמו"ר שליט"א בבוקר השכם ולמסור את המכתב הרבי ענה חבל חבל שהוא לא אמר לי יכולתי להקל עליו בהרבה ובזה נגמרה בכל אופן אצלי פרשת ההתפטרות מראשות העיר

אבל בזה עוד נסתיימה הפרשה התחילה להופיע משלחות מכל חוגי העיר. חברי העריה רבני העיר הנהלת מרכז השלטון המקומי בתל אביב ואדמו"רים מבני ברק במטרה להפציר בי שאחזור מהצעד שעשיתי הבית איפה שאני הייתי גר בקרית אונו הומה במשך שבועיים ימים מאנשים שבא לנסות לשכנע אותי שאחזור אני קבלתי עלי שלא אזוז יותר מזה מה שעשיתי אפילו שאשאר מבודד בשכון ה' ולא יבואו אלי אף אחד בכל זאת לא אשנה את דעתי בא שליח חשוב מאדמו"ר גדול ושאל אותי מתי הוא הוא יכול לבוא אלי עניתי לו חו"ש שלא יבוא שאני לא אשנה את דעתי וזה יהי' בזיון גדול וסקנדל וקיבל את ההסבר שלי גם נציגי עיתונות באו מכל הצדדים ורצו לדבר איתי על מה שקרה אני עניתי לכולם על הכל אפשר לדבר מחוץ מענין הזה רק למר אבינוים ממעריב שהוא בן מוותיקי בני ברק הרשיתי לשוחח איתי על הענין הזה אמנם הוא הבטיח לי שלא יכתוב שום דבר אבל לא קיים וכתב ביום שישי מאמר גדול במעריב תחת השם "איזה טשולנט אני מכין לבני ברק" גם את זה הבלגתי אחרי שבועיים שכולם כבר היו בטוחים שאני לא אשנה את דעתי התחילה המאבק על ראשות העיר בין חברי הגיש החרדי ווינברג – סירוקה אמנם בהתחלה סירב הרב כהן ז"ל להתפטר שר' שמואל וינברג להיכנס בחבר העריה שיוכל להבחר כראש העיר שהוא היה לפי דעתי הכי מוכשר למשרה הנ"ל אבל כאמור אי רצון של הרב כהן ז"ל להתפטר יוצר לחץ חזק באין מוצא אני היצעתי ששני חברי הגוש וינברג – סירוקה יתחלקו ביניהם את הזמן שנשאר עוד עד לבחירות הבאות כמובן שבהתחלה שניהם לא קבלו הצעתי אחרי מאבק של כמעט חדש וחצי הם קבלו הצעתי אני התפטרתי גם מלהיות חבר המועצה וגם הרב כהן ז"ל התפטר במקומנו נכנס ר' שמואל וינברג לראש העייריה אני היתי נוכח בתור אורח כבוד בישיבה הזאת ברכתי את ראש העיר החדש וגם כל חברי העריה הוצאתי מליבם שיש איזה שהוא טינה בלב על מי שהוא הייתי במצב רוח מרומם ודווקא קרא להיפך מה שאני חשבתי כולם בעיר ובמדינה התחילו לשבח אותי על העוז שהיה לי אין דבר כזה במדינה שבן יתפטר מרצונו הטוב בזמן שכולם רוצים בו וגם בבית לא הייתי מבודד באו ידידים עסקנים לבקר אותי לא הירגשתי שום בדידות חשבתי שאני עוד ראש העיר אבל בלי הצרות השוני שהיה לי עוד החלטה אחד קבלתי שלא להשאר בבית אלא להקדיש את כוחי ומרצי לכולל אברכים של חסידי גור שאני הייתי בין המייסדים היה לנו בבנק חשבון סגור בערך ששת אלפים לי' שהקדשנו את זה לקנות מגרש לבנות בנין מיוחד עבור הכולל בנתיים בא ידידינו אהוב לנו הסופר הידוע ר' משה פרגר חוקר השואה ומציע לנו תכנית גרנדיוזי והוא יש לו מגרש של דונם ע"י מלון וגשל הוא מוכן להעמיד לרשות הכולל ושניבנה עליו בנין גדול לזכר קדושי השואה הכולל ביחד עם ארכיון השואה שפה יתרכז בכתב ובתמונות כל החורבן הגדול של השנים ת"ש – תש"ה שנשמדו 6 מליון יהודים וביניהם מליון ילדים יונקי שדיים שלא חטאו היינו שלשה ביחדם עם מנהל הכולל הרב נחום קורנפלד איש מוכשר נבון יודע לבצע משימות קיימנו כמה ישיבות והחלטנו על תכנית בניה וביחד תכנית על אוסף כספים ראיתי כבר שיחסר לי עוד שעות ביום כדי להשלים את מה שרוצים להתחיל אבל הלכתי לזה בשמחה צוות של ידידים באמת. לחזק תורה בעיר התורה. להגדיל ולהאדיר את חסידות גור שמתרבה בלי ע"ה בבני ברק. שאני גם שייך לעדה קדושה הזאת וכך התחילו הדברים להתגלגל התקשרנו עם אדריכאל צעיר אברך דתי מתל אביב…. שישמע קודם כל מאתנו את הרעיון ולפי זה יכין תכנית.

לפי זה גם נקבל מושג כמה זה יעלה נפגשנו כמה פעמים עם האדריכאל ופיתחנו רעיונות איך לקשר את כל הדברים ביחד בית תלמוד להוראה עם הנצחת קדושי השואה הערכנו באופן גלובלי שזה יעלה בערך מאה וחמישים אלף דולר כמו"כ סוכם להתחיל בפעולה לרכוש למפעל הזה מייסדים שכל מי שנותן אלף דולר הוא נקרא מיסד עם זכויות שונות של מוסד במוסד הזה בנתיים החליטה מועצת העריה ביוזמתו של ראש העיר ר' שמואל וינברג לכבד אותי באזרחות כבוד של העיר וביום ה' כסלו תשכ"ז סידרה העירה התכנסות גדולה במלון וגשל שהוזמנה רבני העיר חברי העירה מרכז השלטון המקומי וראשי ערים מכל הארץ ונכבדי העיר והמשפחה המסיבה שהתקיימה בהשתתפות כל המוזמנים היתה שיא של כבוד מה שעריה נתנה לאזרח הכבוד שלה שפרש מעריה למרות שכולם רצו בו שישאר ברכות ושבחים נשאו ע"י רבני העיר ובראשם הרב הראשי של בני ברק הרה"ג רבי יעקב לנדו שליט"א ראשי ערים נציגי שר הפנים וראש העיר נתן לידי את מגילת האזרחות הכתוב בה בזה הלשון.

 

הועדה הבין משרדית לסיווג רבנים

אחרי התפטרותי מראשות העירה נבחרתי לשמש יו"ר לוועדה בין משרדית לסיווג הרבנים שהשתתפו. מרכז השלטון המקומי אהרונוביץ. ראשית ראש ערית פ"ת צחר ראש ערית טבריה הרב גור גרוזובסקי מטעם משרד הדתות. מר לווי מטעם אגוד המקצועי של הסתדרות העובדים. מר לרר סגן מנהל משרדי התחבורה מטעם נציבות שורות המדינה. מטעם הרבנים הרב יצחק ידידי פרנקל היום הרב הראשי לת"א הרב י' בארי ז"ל נס ציונה הרב לווי ז"ל מבת ים בישיבה הראשונה של הוועד נבחרתי ליו"ר הועדה בהתחלה שימש בתור יו"ר הוועדה מר ליב בילר מטעם משרד הדתות זה היתה עבודה רבה בידי הוועדה נמסרו להחליט באופן סוברני א. על קביעת משרות רבניות למקומות. ב. להעניק לפי ראות עיני הועדה דרגה אישית לרב זה או אחר היות שאני השקעתי בעבודת הוועדה הרבה זמן וכוחות שמיעת רבנים מהרבה מקומות שמועד דעת ראש הרשות וגם ראש המועד הדתות במקום ערעורים על החלטות שלנו וכך נחרבה עבודה הוועדה והיא נמשכה שנתיים בערך וכל זה היה בנוי על סמך הסכם קיבוצי מיוחד שנערך בין משרד הדתות. מרכז השלטון המקומי מרכז הסתדרות בפקידים שליד הסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י בדבר שכרם של הרבנים במועצות הדתיות היות וזה לפי דעתי דבר חשוב מאד אני מרשה לי להדפיס ביומן שלי את ההסכם ממקור שנערך עוד בזמן שמר בילר שימש כיו"ר הועדה הפרלטית וזה ההסכם.

בנתיים המשכנו ברכישת מייסדים לבניית בית תלמוד להוראה לזכר קדושי השואה שלשתנו ידידי ר' משה פרגר היו"ר ור' נחום קורנפלד ואני ביקרנו את נדיבי עם וב"ה הצלחנו מאד במשך חודשיים היו לנו כבר יסוד מספיק להתחיל בבניה ומסרנו את עבודת הבניה לר' דוד הלר הי"ו יש לציין שהוא עבד בנאמנות ובמסירות אחיו ר' יהושע הלר הי"ו עזר לנו ביעוץ וגם לאחיו עזר בכל מיני דברים ואני מיום שהתפטרתי מעייריה ישבתי כל יום לפני הצהרים במשרד הכולל אברכים חסידי גור שהיה עוד ברח' ר' עקיבא 56 ועלה בקומה ב' היו המשרדים ולמטה בבית החסידים דגור למדו אברכי הכולל מיד אחרי חנוכה תשכ"ז יוזם הרה"ח בנש"ק רבי בונם אלתר אחיו של מרן האדמו"ר מגור שאחיו ראש ישיבת שפת אמת הרב הגאון רבי פנחס מנחם אלתר שליט"א ואני ניסע לאירופה לארגן מגבית מיוחד לקרן הבנין של מוסדות גור בזמן הנ"ל בנו כמה מוסדות התורה של חסידי גור חלק בנו בנינים חדשים וחלק הוסיפו אגפים לבנינים הישנים והמצב היה דחוף והיה צורך דחוף להזעיק עזרה מהחוץ שנוכל לברך על המוגמר אחרי שמרן האדמו"ר שליט"א היסכים להצעה הזאת נסענו מפה לאנטוורפען ושם התקיים כנס של נציגי חסידי גור מכל מדינות אירופה בלגיה, שוויץ, אנגליה, גרמניה, הולנד, דנמרק, נורבגי', ועוד באנו לשדה התעופה ביום חמישי י"ג שבט בשעות אחרי הצהרים לבריסל באו לקבל את פנינו כמה אוטובוסים מאנטוורפען של אנ"ש כמובן שזה סודר בעיקר לאחיו של מרן האדמו"ר שליט"א נסענו עם האוטובוסים לאנטוורפען הראש ישיבה היה גר אצל קרובו הרה"ח ר' חיים מנדל ואני הייתי האורח של ידידי הוותיק ר' שלום דוד הורוביץ אחד מראשי העסקנים של אגודת ישראל באנטוורפען השבת היה שבת של מי בית החסידים דגור שיש לכם בית מיוחד ב? הומה כל השבת לתפילות לשלחנות שהתקימו בליל שבת ובשלש סעודות הראש ישיבה אמר דברי תורה וגם ישבתי ע"י בראש השלחן הנציגים באו כבר לאנטוורפען על שבת למרות שהכנס התקיים רק ביום ראשון כולם רצו להיות במחיצתו של ראש הישיבה בן לאדמו"ר הזקן זצ"ל מאנגלי' באו משלחת גדולה בראשם העסקן הדגול ובייחוד למוסדות גור הרה"ח ר' ברוך משה צימרמאן והר' הערשל רוז – רוזנברג. מפרנקפורט באו הרב רבי שלמה זאלדום רב ושו"ב בפרנקפורט אתו ביחד בא… פלוק ממינכען בא הנדיב ר' ישראל צוויג ז"ל משוויץ הרב ליבל בורנשטין ור' יוסף פפר ועוד מפאריס גם באו משלחת של כמה אנשי שלומנו האחרים שרייבער וכ' יוסף מיטלמאן מאנ"ש שהכרתי עוד מלודז וכל יתר המדינות באו אחד מכל מדינה במוצש"ק סודר עבורינו ע"י הקהילה קבלת פנים מפוארת באולם הגדול של הקהלה התאספו כל המי והמי באנטרוופען בראשם הרב העיר והרב קרייזווירטה שליט"א הרה"ח ליבל פינקוסוביץ פתח את המסיבה בדברים חמים ומסר את רשות הדיבור להרב שליט"א הרב קרייזוויטה נשא נאום גדול לכבוד התורה והיציג אם הראש ישיבה הרה"ג רבי פנחס מנחם שליט"א ותיאר אותו כאחד הגאונים הצעירים שבדורינו לבסוף גם היציג אותי ואמר שלפי דעתו יהי' חלוקה צודקת בינו ובין הר' גרשטנקורן המנוח בזה שהוא היה מי יעלה בהר ה' ור' ראובן שלנו הוא מהמי יקום במקום קודשו והרבה שבחים מה שהוא שמע בבני ברק שהוא אורח לא נדיר שמה על עבודתי ועזרתי לבנית תורה בבני ברק דברו עוד ראש הקהלה הר' שלמה גלקסבלד הי"ו ופה לציבור לעזור לנו במשימה שקבלנו אלינו במיוחד בעיר אנטוורפען למחרת התקימה הכנס של נציגי גור באירופה הגיע ברכה מכ"ק מרן האדמו"ר שליט"א מגור להכנס וזה הכניס שמחה ועידוד הראש ישיבה הגאון רבי פנחס מנחם תיאר בכשרון רב את חורבן אירופה באבדן ששת מליונים היהודים ובארץ הקודש קם שוב לתחיה תורה שלמדו מליונים לומדים כיום מאות או אלפים בתוך זה קם תחילה בית גור המפואר נאומי עשה רושם עז על הנוכחים גם אני כבעל בית דיברתי על מספרים מספר תלמידים שישנם וכמה אנחנו חושבים שיהי' בעתיד וצריכים להכין עבורם בנינים זה מחובת הציבור שלנו בכל מדינה ומדינה להשתתף בסכומים חשובים וניכרים והיצעתי לבחור בוועדה מיוחד שעליה תהי' הסמכות להטיל על כל מדינה אירופאית סכום מוגדר מראש שעליכם לאסוף למטרה זו אחרי וויכוחים והערות מכל המשתתפים נעלו את הישיבה הראשונה לפני הצהריים ובנתיים הועדה המיוחדת קימה ישיבה וסידרה רשימה מה שעל כל מדינה ומדינה לאסוף והביאנו את הרשימה להחלטה לישיבה השניה שהתקיימה אחרי הצהרים אחר שכל אחד המיצג מדינה אמר את הערכה והערות שלו על החלטת הועדה המיוחדת ננעל הכנס בהתרוממות הנפש ובידידות יוצאת מהכלל שזה בפעם הראשונה אחרי המלחמה נפגשים נציגי חסידי גור בפונדק אחד מהרבה מדינות אירופה. וביחוד עם נציגי ארץ הקודש אחרי הכנס סודרו אנ"ש באנטוורפען סעודה גדולה לכבוד כל האורחים מלא חן הראש ישיבה הנעים את המסיבה בדברי תורה.

גם אני אמרתי כמה דברי פרידה להנוכחים וגם הודענו להם באותו הזדמנות שראש הישיבה נסע בעוד ימים חזרה לירושלים ואני נשאר לנהל את המגבית במקום נקבע את לוח הזמנים של כל ביקור כמובן שההתכנסות שימש תעמולה גדולה באנטוורפן וגם ליתר המדינות איפה שהצירים חזרו ומסרו את רשמיהם והכנס החשוב הזה התחלנו לנהל את המגבית באנטוורפען מיד אחרי הכנס הזמנו אנשים נכבדים עוד בזמן היותו של ראש הישיבה במקום והצלחנו מאד אחרי שהוא נסע חזרה לירושלים עשינו בקורי בית אצל עשרות תושבי אנטוורפען בלווי של הר' ליבל פינקסביץ ור' שלום דוד הורוביץ והר' חיים מנדל חסידי גור הביאו בעצמם תרומתם למפעל מענין לספר במוצש"ק הודיע הר' ר' ישראל צוויג שהוא קיבל טלפון מהבית שעליו לנסוע מיד עוד הערב בטיסה להמבורג בעניני מסחר והוא מוכן עכשיו לפני נסיעתו לגמור אתנו את סכום השתתפות במגבית הראש ישיבה שתק (דרך אגב כך הוא התנהג כל הזמן) ואני אמרתי לו שהוא צריך לתת לכל הפחות חמש עשרה אלף דולר ולשלם את זה משך שלש שנים אבל הוסיף את המילים "אויב איך וועל קענען" אחרי זמן קצר הוא נפטר והובא לקבורה בעיר הקודש ירושלים המובן של הדברים כפי שאנחנו הבינונו היא חשב באם יהי' פרנסה בריווח ולא יכולת פיזית אבל זה היה כשגגה היוצא מפי השליט לפי דעתינו חובה מוטלת על אשתו הגב' צוויג שהיא גרה במינכען והיא אחותה של הנגיד והנדיב הר' דוד בטשי כהן לשלם לטובת הבנינים של מוסדות גור את היתר הוא הספיק לשלם עוד בחיו שלושת אלפים דולר אמנם הגב' צווייג מתרימה כל שנה למגבית האחוד סכום הגון באופן יחסי אבל בזה לפי דעתינו לא מכסה את הבטחת בעלה הנדיב המנוח הר' ישראל צוויג לתשומת ליבה של הגב' צווייג כתבתי את זה ואיתה הסליחה שגמרתי את המגבית באנטוורפען נסעתי עם הרכבת לפאריס הייתי האורח של ידידי עוד מלודז' הר' יוסף מיטלמאן הוא כיבד אותי מאד ועזר לי כוועד היחוד לניהול המגבת בשבת הוא ערך קדושה רבה בבית והיזמין עליו את אנ"ש בפריז הוא לפני כמה שנים נהרג בתאונת דרכים ל"ע תהי' נשמתו הטהורה צרורה בצרור החיים לנצח מפאריז נסעת ברכבת ישר להולנד – אמסטרדם אמנם עשינו באופן יחסי פחות ביקורים מאשר במקום אחר אבל המגבית באופן יחסי טוב מאד משמה נסעתי ? לפרנקפורט התאכסנתי אצל ידידי הרב לשמה דזלדוב שליט"א בית פתוח לרווחה בית חסידי במובן המילה והוא הזמין אליו את.. פאלוך עשיר גדול בה מחסידי גור עשינו תכנית איך לסדר את המגבית בפרנקפורט אודה ולא אבוש עסקנו פרנקפורט הכזיבו אותי קצת אבל הייתי כבר רגיל לדברים כאלה במצין ערך מר פאלוך מסיבת מלוה מלכה בבית הכנת איפה שהוא מתפלל גם אשתו טיפה בהכנות בקרתי גם אצלו בבית ביחד עם הרב ר' שלמה דזלדוב בכל זאת נסעתי מפרנקפורט כפי שאמרתי קצת מאוכזב משמה נסעתי ללונדון שהיגעתי לשמה חכו לי ע"י שדה התעופה היתרו כמה עסקנים מאנ"ש בראשם העסקן הדגול הרה"ח ר' ברוך משה צימרמאן הי"ו הוא רוח החיים של כל דבר טוב ומועיל לחסידות גור כמו"כ מתמסר לעבודת אגודת ישראל וגם לקהלה החרדית בלונדון הודעתי לו מיד היות שחתנו ה"ר ישראל כץ עם בתו והנכדים נמצאים בבודפסט הוא נשלח מטעם הממשלה הישראלית לשחות עבור המדינה הבטחתי להם שאבקר אצלם בפורים לכן נשאר לי להיות פה עם יום חמשי מפני שאז חל קריאת המגילה במוצש"ק הצטרכתי לנסוע מלונדון ועד ביום חמישי לווינה ומשמה עם הרכבת לבודפסט הצלחת המגבית בלונדון היתה הכי הגדולה בין כל המדינות אפילו יותר מאשר באנטוורפען הוא העמיד בראש המגבית את הנגיד ר' אפרים סוקמיינסקי וזה השפיע גם על כמה נדבים גדולים סידרו לי מסיבה גדולה באולם בית הכנסת בהנדן גודרס גרין באו כמה מאות איש בראשם כל רבנים החרדים של לונדון ה"ר אפרים סוקמיינסקי פתח את המסיבה משולב בדברי תורה הוא היה תלמיד חכם גדול וגם הכריז על פתיחת המגבית ברכו גם הרבנים ובניהם הרב רבי אלחנן הלפרן והרב רבי שמאקא פינטר בין השאר אמר הכל הלפרן שהיציג אותי לפני הקהל אמנם הוא התפטר מראשות העריה לפני הזמן אבל עבודתו בבנית תורה כעיר התורה ישאר לעולמי עד וגם הרב פינטר שהוא גם עסקן היבה בשבחי באותו מעמד וגם לכבוד הבטיח לעשות אותי כמה ביקורים למרות שהוא בעצמו מנהל מוסד גדול יסודי התורה והוא זקוז תמוז להרבה כספים ולפעמים לגמילת חסדים ואין לו אפשרות להתפנות אפילו לדברים מקומים הכי נחוצים בכל זאת הפעם הוא ישתתף בפועל במגבית לטובת קרן הבנין של מוסדות גור הודעתי עשתה רושם על המשתתפים ובאמת הרב פינטר קיים הבטחתו ובהצלחה רבה גם בנו חיים פינטר התמסר לחוג מיוחד לטובת המגבית כל זמן היותי בלונדון על הפעולות הללו עמד ראש המגבית הר' ברוך משה צימרמן הי"ו גם הרב הגאון רבי שמחה בונים ליברמן עזר בילכרסגרין להצלחת המגבית ניאמתי בשבת אחרי הצהרים בביה"כ הגדול של קהלת הנדען ידידי הרב ר' משה שוורץ ראש קהילת הנדן קידם אותי בברכה והציג אותי לפני הקהל הרב כ"י שהתאספו לפני תפילת מנחה לבית הכנסת גם הרב של בית הכנסת אמר כמה דברים בגולדרסגרין למחרת הרגשתי את השפעת השבת על התורמים עשיתי ביקור מיוחד אצל ר' גרינוואד ביחד עם הרב ליברמן השיחה היתה מענין מאד אמנם אז הוא היה כבר במצב קצת ירוד אבל בכל זאת התייחס למגבית הזה בכבוד הראוי מצידו היגיענו לסיום המגבית והצטרכתי למחרת בבוקר לנסוע לשדה התעופה ומשמה ליונה ומווינה הלך רכבת לבודפסט והצטרכנו להגיע בשעה 8 בערב לבודפסט כן הודענו בטלגרמה לבודפסט בדרך לשדה התעופה היתרו בלונדון נסעו באופן נורמלי מסטמפורד היל שעתיים אבל היתה תקרית באמצע הנסיעה והיגיענו למשרד לקחת את הכרטיס שתי רגעים יותר מאוחר מה שנקבע והם מחקו אותי מהרשימה היה לי צער רב מזה על החשש של משפחת כץ בבודפסט שלחתי מיד טלגרמה להם אבל לא כתבתי את מספר הרובה והטלגרמה לא היגיע להם בנתיים הפקיד של המשרד שראה את צערי התחיל לחפש בלוח הטיסות אולי אפשר להגיע לווינה במטוס אחר חיפש ומצא שאוכל לטוס לפרנקפורט ומשמה להגיע בשעות הערב לווינה ולהמשיך למחרת ביום שישי בשעה 10 ברכבת ומגיעים לבודפסט בשעה 2 בנתיים שלא היגעתי ביום חמישי בשעה 8 בערב הם נבהלו והטלגרמה ששלחתי מלונדון לא קבלו הם התחילו לטלפון לכל ערי אירופה בנסיון לאתר אותי עד שנודע להם שאני נמצא בווינה בשעה 1 בלילה צילצל הטלפון מבודפסט אני הייתי האורח של ידידי הר' ישעיהו רטק בווינה השמחה במעונם שאני בה נמצא בווינה ואבא ? מחר השם להם את מנוחה הנפשות שלהם לקחתי אותי מווינה את המצות שלהם שנשלחו מבני ברק להרב רבי חיים גרינפלד שליט"א ועוד כמה דברים חשובים לפסח שקניתי עבורם בלונדון אמרי לי בווינה שיהי' לי קשיים עם דברי מזון שאני לוקח איתי הייתי מודאג מאד סוף כל סוף זה מדינה קומוניסטית ואני בדרך כלל פחדתי שיעשו לי קשיים ע"י הגבול ההאנגרי אבל להפתעתי הגמורה נתקלתי באדיבות שאין דוגמתו אפילו בארצות המערב ע"י קצין הגבול שהוא התייחס אלי כעל אישיות חשובה ואמר לי שאני מבין שאדוני הוא ראבינר וכך היגעתי לשעה הקבוע לבודפסט השמחה בתחנת הרכבת של בתי וחתני ונכדיי היתה גדולה מאד כמ"כ בא משלחת של רבני בודפסט עם בעלי בתים ובראשם הרב שיך ז"ל והרב ווייס לקבל את פני בשם הקהילה החרדית קדא – בוצע. למרות שאין מוניות בבודפסט הם דאגו למפרע לחפש אצל בעל חווה אחד שהיה מכונית פרטי במצב ירוד מאד ונסענו ישר מהרכבת לביתם בליתי אצלם מיום שישי אחרי הצהרים עד יום שני שושן פורים ונסעתי חזרה לווינה בשבת לפני פורים נתכבדתי לשאת נאום (דרשה) בבית הכנסת של חברה משניות ששמה מתפללים בערך כמאה וחמישים יהודים כמעט החצי מהם יהודים זקנים מקבלי פנסיה והיהודים היותר צעירים ראיתי שהם בורחים כמעט באמצע התפילה מיד אחרי קריאת התורה על שאלתי מה זה ענו לי הם מוכרחים לעבוד בשבת ל"ע יש חלק מהם שעושים כל מיני קומפונציוס של לעבוד ממש אבל להופיע לעבודה מזה אין מנוס כך הוא המצב ואל תשאל יותר שאלות מענין בזמן שדרשתי לפני הקהל בשעה שתיים עשרה כפי שנהוג אצלם דברי בהתלהבות גדולה בענין מדינת ישראל וקדושת הארץ, השתמשתי בדברי האדמו"ר הזקן זצ"ל מגור מה שאמר בביה"כ בחורבת יהודה החסיד בירושלים "עוד יהיו ימים טובים לישראל" נגש אלי הרב הזקן הרב שיך שהוא הרב הכטל של המדינה כלפי הממשלה ולחש לי על האוזן תזהר בדיבורים פה בודפסט של היום הבנתי את הרמז והתחלתי לדבר בטון ובסגנון אחר וגם על נושאים אחרים לגמרי בילינו בשמחה רבה את הפורים אחרי המגילה באו כל נכבדי ביה"כ ובראש הרב ווייס שהוא תלמיד חכם גדול ובילינו עד שעות הבוקר למחרת ביום ראשון אחרי סעודת פורים התקיימה בביהכנ"ס מסיבת פורים כללית והנכדה שלי שהיתה אז בת שש דיברה במשך 20 רגע נאום פורים באנגרית רהוטה לשמחת כולם נהניתי מאד מהביקור הזה שהיתי ביחד כמה ימים שלא ראיתי אותם זמן רב ביום שני אחרי הצהרים נסעתי ברכבת לווינה ושמה ניהלתי את המגבית לקרן הבנין משך יומיים ביקרתי את כל אנשים שבאו בחשבון לבקר אותם ר' ישעי' רטק עזר לי קבלתי עזרה גדולה של הרב מאגודת ישראל הרב רבי חיים גרינפלד שליט"א גם הר' מושקוביץ נדיב ידוע ובעל בנק השתתף במגבית באופן נכבד מאוד מווינה נסעתי לשוויץ — מירך התאכסנתי אצל ידידי הר' ליבל משך כל הזמן שהיתי בשוויץ בית חסידי מובהק הוא חתנו של ידידי ומחותני הרב הישיש רבי אברהם קובלסקי שאצלו התאכסנתי תמיד שהיתי ובצירך והייתי משך שנים הרבה פעמים בירך גם אשתי של הר' ר' ליבל למדה לקיים הכנסת אורחים מההורים שלה וזה באמת היה נעים מאד יום ראשון לבאו כך היה יום האחרון לנסיעתי פגשתי בציריך חבר אברכים חסידי גור שעבדו במסירות לענין המגבית ידידי היקר ר' יוסף פפר שאז היה שותף לבנק בצירך השתדל לעזור לי ולנצל כל השפעתו על אנשים שהם לא מחוג שלנו ואפילו לא כל כך מסורתיים גם בעל אכסניה שלי הר' ליבל לא נח כל הזמן כל יום עשינו ביקורים והמגבית הצליח מאד בצירך הייתי גם בויגאנה עזר לי ידידי ר' דוד הלר הוא חתנו של הרה"ח ונדיב ר' ליבוש רובנפלד ז"ל והראש הקהילה החרדית דברתי גם טלפונית עם כמה יהודים חשובים בזנבה והתרמתי אותם ע"י הטלפון ואנשי צנקך גבו מה את תרומתם בניהם דברתי עם הנגיד והנדיב ר' פנחס רוזנבוים חתנו של הר' חיים שוורץ שגר היום היום באמריקה באותם ימים שהיתי בצירך התקיים אסיפה גדולה מכל אנשי קהילות החרדית בשוויץ באו לאסיפה הזאות מאות איש מצירך ומחוץ לצירך למחות נגד ניתוחי מתים שהיגיע לשיא בארץ הקודש במדינת ישראל דבר ראש הקהילה החרדית בצירך הר' זאב רוזנגרטען הי"ו.. כמו כן דיבר ד"ר רוטשילד הגר היום בבני ברק ועוסק באמונה להקים בית חולים חרדי לשם זה הוא כבר קנה שטח אדמה מתאים והוא מקוה בקרוב להתחיל לבנות הוא ממש עובד בענין זה במסירות שאין דוגמתו הוא עוסק בזה רק לשם שמים הוא לא זקוק בה לשום תמורה עבור זה גם אני נתבקשתי ע"י ראש הקהלה ודוד הר' זאב רוזנגרטען לשאת נאום היות שיש להם הזדמנות לשמוע יהודי מארץ ישראל נעניתי לבקשתו ונאמתי נאום נלהב יצאתי בכל תוקף נגד ממשלת ישראל וגם התקפתי אחד השרים הדתיים שנודע לי שנתנו רמז לאנשים שונים לא להשתתף באסיפה הנ"ל בנימוק זה ענין פנימי של המדינה ואסור ליהודים הגרים בחוץ לארץ להתערב בעניני המדינה. אחרי כמה ימים גמרתי את המגבית זה היה כבר עשרה ימים לפני פסח חזרתי בשלום הביתה לבני ברק. מיד אחרי פסח שוב המשכו את רכישת מייסדים שנוכל להמשיך בבנית בית תלמוד להוראה לזכר קדושי השואה שלשתינו ר' משה פרגר ור' נחום קורנפלד עשינו מאמצים רבים שנוכל להתקדם בעבודת הבנין בקיץ תשכ"ח נסעתי לדרום אמריקה לסדר מגבית עבור בנית הכולל אברכים נדברתי פה בארץ עם ידיד ר' יוסף גלזר שהיה אז בעל הבנק של אגודת ישראל שהוא יעמוד לימיני בבונוס אירוס ויעזור לי בהנהלת המגבית אמרתי לו שיש לי שמה חבר נעורים שלמדנו ביחד בחדר באוזורקוב והוא ד"ר הר' מאיר שמעון כילכמן ז"ל והוא אחד מעסקנים החרדים שמה גם הוא הבטיח לנו בכתב שיעזור לי בסידור המגבית נסעתי דרך צירך כמעט עשרים שעות טיסה לבונוס אירוס שירדתי ממדרגות המטוס ראיתי מרחוק למרות הגשם שעומדים קבוצה גדולה של יהודים ובניהם היכרתי את ידידי ד"ר רייכמן זה שמח את ליבי אחרי נסיעה ארוכה כזאת שרואים ידידים שהיגעתי לקבוצה המקבלים את פני ראיתי גם את מר גלזר וד"ר קובלסקי חבר הקהילה וכמה מיוצאי אוזרקוב שבאו לבוניס אירוס חלק אחרי המלחמה וחלק עוד זמן רב לפני המלחמה על שאלתי מאיפה ידעתם שאני בא הראו את העיתונים 2 עיתוני יום ביידיש יוצאים בבוניס אירוס ושמה היה מודעות על באי היום לבונוס אירוס חתום "דער קבלת פנים קאמיטעט" אחרי שיחה ידידי קצרה הייתי עייף מאד מסר לי ידידי ר' שמעון את הסדר היום שהכין עבורי עוד היום זה היה שעה 5 אחה"צ נסיעה לביתו משדה התעופה זה לוקח שעה וחצי לשעה שבע הוא כבר קבע קבלת פנים של חשובי העיר אצל הרב הראשי בבית הרב הראשי הוא ידידו הרב כהנא שהיה רב בחיל האוויר בצה"ל ובשעה שמנה וחצי קבלת פנים בקהילת בנוס אירוס בדיוק באותו הערב התקיימה ישיבת מלאת הקהילה היסכים ראש הקהלה ד"ר קומנשטין לקבל אותי באמצע הישיבה ולהציג אותי לפני חברי מועצת הקהלת שהם שלשים ואחד איש זאת היא קהלה גדולה שהיא מיצגת קרוב לארבע מאות אלף יהודים שנמצאים בעיר התחננתי לפני ידידי שאני לא אוכל לעמוד במשימה הזאת אני עייף מהנסיעה הזאת אז הוא אמר מתי צריך להופיע בעיתונות פרטים על כל המסיבות הללו וזה העיקר תמצא כבר מן לנוח בלית ברירה עמדתי במשימה קשה מאד בלינו במסיבה אצל הרב הראשי הרב בירך אותי והציג אותי לפני צבור המשתתפים עם מיני תהילות ותשבחות על חשבוני שאני בעצמי לא האמנתי שאחרי שאני כבר לא מכהן בשום משרה רשמית לקבל כבוד כזה אבל ככה זה היה משמה נסענו בלווי הרב הראשי ועם ד"ר רייכמן וגובלסקי לישיבת הנהלה כשבאתי לבנין הקהילה חשבתי שאני נמצא בקהלת לודז לפני השואה בית ענקי עם אולם ישיבות גדול יושבים בעגול חברי מועצת העריה ראש הקהילה אדם נעים הלכות עו"ד ד"ר קומנשטין מציג אותי לפני פלנים הקהילה ומספר בקיצור על זכיותיו במדינת ישראל ועל חלקי בבניית בני ברק בטח קיבל אינפורמציה לפי הישיבה מד"ר ריכמאן מענין שגם נציגי הסיעות בקהלה בקשו לברך אותי גם סיעת מפ"ם ה פינקלשטין שהוא היום חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומחזיק את התיק של חנוך בגולה גם שמה היה מנהל מחלקת החינוך של הקהלה בירך אותי ואיחל לי הצלחה בנאום התשובה שלי סיפרתי להם "על עבודה משך שלושים וכמה שנים בבני ברק וגם על עבודתי המשותפת כל הזמן עם אנשי מפא"י שמה הרוב של הקלה הם שייכים למפא"י ובתוכם ראש הקהילה ועכשיו אחרי שהתפטרתי מן עבודה הקשה הזאת אני מתעסק בהקמת יד ושם לקדושי השואה בצורה שלנו אחרי ההסבר שלי היציע ראש הקהילה למועצת הקהילה להשתתף בסך שלשת אלפים דולר בהקמת ההנצחה הזאת בבני ברק למחרת הופיעו כל שני עתונים עם כתבות על באי לבונוס אירוס עם התמונה שלי באות היום התכנסה במלון איפה שאני גרתי ביוזמת ידידי וחברי ד"ר ר' שמעון רייכמן מסיבת עתונאים ד"ר רייכמן היציג אותי לפני הכתבים ואני קודם כל הסברתי בפרוטרוט על התכנית שלנו להקים בבני ברק גל עד לקדושי השואה – בית תלמוד להוראה – גנזך קדוש השם גוללתי לפניהם שוב את פרשת השמדה הנוראה שלא היתה מזמן שנברא העולם נאספו מאות אלפי תלמידי חכמים ובחורי חמד ותלמידי תלמוד תורה ובית יעקב הבית הזה שבונים כבר עכשיו המכיל חמש קומות ינציח את זכרם ע"י הקמת בית תלמוד על קברם שאינו ידוע וזה כעין יד ושם באופן מצומצם בגנזך קדוש השם יתרכזו חומר של כל הקהילות שהיה ונתחברו כתבות על אישים תורנים תמונות שנשארו בקיצור אמר אחד מאנשי העיתונים זה מין מוזעאום היבנתי אני ראיתי שהם מבינים לפי שהם מסיגים הסכמתי אתם אחרי עברי לשאלות כלליות על ארץ ישראל הסברתי להם באופן רחב מאד את ההתעניינות של כל העולם על הקמת המדינה ועד היום כמובן מהשקפה שלנו ואולי הם הבינו יותר את ארץ ישראל מבחינה דתית הבטחת השי"ת לאברהם אבינו לזרעך אתן את הארץ הזאת הם היו מאד שבע רצון מהשיחה הנעימה הזאת וזה שוב בא לביטוי בעיתונות שלהם וזה עשה לי פרסום רב אחרי שלשה ימים ביום העצמאות סידר מר יוסף דלזר מסיבה בביתו לכבודי בדירתו המרווחת באולם הקבלת פנים התאספו לפי הזמנות מיוחדות מאה משפחות ובראשם הרב הראשי והרבנית המסיבה היתה יפה מאד עשירה מאד השתתפו בה כל מי ומי של בונוס אירוס כל חברי הקהלה וראש הקהלה מר קורמנשיין הרב הראשי רבי דוד כהנא היציג אותי לפני קהל הנאספים וגם אני נאמתי אמנם נאום קצר עם כמה בדיחות וגם כמה מילים ליום העצמאות ובעיקר לשם מה באתי לבונוס אירוס הקריאה שלי לעזור לנו בהקמת הגל עד לקדושי השואה בית תלמוד להוראה – גנזך קדוש השם היכה שרשים בין הנאספים 90% של הסכומים שאספתי שמה תורמו המשתתפים במקום כמובן שמר גלזר המזמין היתה לו השפעה רבה על גודל התרומות מר גלזר הזמין גם אנשים עם כלי זמר להנעים את המשתתפים לבסוף נשא נאם מרתק על התפקיד של היהדות בגולה בשפה הספנאולית חברי ד"ר רייכמן זה עשה רושם אז על המשתתפים בלינו כמה שעות נעימות באותו הערב ביום העצמאות דברה גולדה מאיר אז מזכירה של מפלגת עבודה במגרש הספורט הגדול בעיר "ווענוס" לפי שהרדיו הודיע השתתפו שישים אלף איש הרב הראשי ואני ישבנו ע"י שלחן הנשיאות זה היתה הפגנה גדולה למען מדינת ישראל הוזמנתי לכמה מסיבות של המפלגות שהתקיימו במשך השבעה במלונות גדולים הלכתי רק למסיבת חירות שהתקיימה במלון איפה שהגישו אוכל כשר בהשגחת הרבנות המקומית בנשיאות של המסיבה הנ"ל ישבו כמה כומרים. גניראלים של צבא ארגנטינה ושוב הרב כהנא ואני בשלחן הנשיאות נתבקשתי להגיד כמה מילים למרות שמספר הנואמים היגיע לחמישים בכל זאת הסכמתי ביום ראשון אחרי זה הוזמנתי ע"י הקהלה להשתתף במסדר של אנשי הספורט חישבתי הרבה האם לקבל את ההזמנה הזאת הוסבר לי שפה המכוון העיקרי לסייר במתקני הספורט שזה במסווה שטח ההגנה של היהודים בבנוס אירוס היינו הרב הראשי אני ראש הקהלה ד"ר קומנשטין גלזר והורביץ התגלו לפני מחנה צבא גדול עם הקשור בזה מרתפים גדולים עם כל הכלים המתוחכמים עם סירות מוטורים זה נמצא ע"י נהר גדול הופתעתי מהדאגה הראלית של מנהיגי היהדות של בוניס אירוס חוש לרגע שלא יקרה להתגונן בפני הפורעים אני כבר יותר מדי גליתי בענין זה הוזמנתי גם למסיבת פרידה שהקהילה ארגנה לכבוד גולדה מאיר המסיבה התקיימה במקום שהגישו אוכל כשר בהשגחת הרבנות המקומית סופר בבנוס אירוס בזמן באה של גלדה מאיר היא אמרה למשלחת של נשי מזרחי שהיא רוצה רק אוכל כשר התעניינתי בהיותי שמה בבעיות היהודיות וסידרי הקהילה והרבנית עשתה הכרה עם הרב רבי יוסף.. וחתנו רב צעיר למדן גדול שהוא הכח הדינמי של הרבנית של ארגנטינה לפי הסדר יושב כל יום שני וחמשי בית הדין לעניני גיטין וזה מקרים לא נ? א? לי אנשי הרבנית שמספר הגירושין הוא עשרות לכל חדש וגם לשכת הרבנות היא מגודרת גם מבחינה טכנית זה יפה מאד מסודר מענין בארגנטינה הרחוקה הוקם ביזמת חברי וידידי ר' מאיר שמעון רייכמן והעסקנים ד"ר קובלסקי וה"ר גוטווכט ועוד עסקנים חשובים בית גדול מאוד שנקרא בית חזון איש בבית הזה נמצא כל הידישקייט של בוניס אירוס ת"ת, בית יעקב מקום תפילה ארגוני נוער צא"י ופא"י ועזרה כולם מרוכזים תחת גג אחד יש להבית הזה הרבה השפעה על החיים הדתיים בעיר גם שמה סודר מסיבת פרידה גדולה לכבוד אמנם היחסים בין הבית הזה לבין הרב הראשי הם לא כל כך תקינים אבל לכבוד הוא בא ונאם זה באמת היתה מסיבה מפוארת שי המסיבות ד"ר מאיר שמעון רייכמן וד"ר קובלסקי דברו על הצלחת המגבית ועל ההתלהבות שהכנסתי בין קהל החרדים באומר ובמעש גם על מסיבת ל"ג בעומר שסידרו היהדות החרדית הספרדית וזה בבונוס אירוס לא קהל קטן חשוב מאד עם מוסדות תורה חשובים ישיבה וכו' ושבאנו אני וחברי ר' שמעון רייכמן כמעט כל הלילה לפי מינהגם מדליקים נירות ל"ג בעומר כמעט כל הלילה למרות העייפות הייתי שבע רצון שראיתי פינת חמד בעולם הגדול של קבוצת יהודים שממש במסירות נפש מחנכים את ילדיהם לתורה השם תמימה משמה נסעתי יום לפני חג השבועות לסן פואלו בבראזין כמה שעות טיסה מבונוס אירוס היגעתי לשדה התעופה הורוקלפוס מרחק רב מהעיר הופתעתי הנה הרב הגאון רבי שניאור זלמן וולט עם בניו וחברי הקהילה ממתינים לי כל כך מאוחר בלילה עם מכונית מיוחדת נסענו ישר לבית הרב דומני שערב חג השבועות היה בשבת היה לנו שלשה ימים חג עוד בערב שבת הופיע בעתון המקומי ביודיש מודעה גדולה על בואי לסנפיאלו ואני מתאכסן אצל הרב וואלט באותו היום הדפיס מודעות שאני אנאם בשבת לפני מנחה אין פרגר בית המדרש וביום הראשון של ג אנאם בבית הכנסת של הת"ת בית הכנסת גדול מאד בשבת בבית הכנסת צפפרגה היציג אותי הרב וואלט כמו שהיה הפרופטי של בני ברק ראש העיר לשעבר והשקעתי הרבה כוחותו להתפתחות העיר הוא גם לבני ברק שומע על התנופה שאני נתתי להתפתחות העיר אחריו נאמתי נאום נלהב על אכסניה של תורה החוזרת לבעליה לארץ הקודש שמעתי אחרי כן הדים על הנאום של הפרופטי גם ביום הראשון של חג התפללנו בבי"כ של התלמוד תורה הרב וואלט שהוא מתפלל כל פעם בבית תפילה אחר בבורוטירה זה נקרא הרובע שהוא גר היה גם פה היציג אותי כראוי ונאמתי למרות שלפני התפלה לא הרגשתי כל כך טוב לא ישנתי כל הלילה לא מטעם שהיתי ער בליל חג השבועות אלא פשוט הלחץ דם עלה לי יותר מדי ולא יכולתי לישון השכם בבוקר הרב קרא לרופא יהודי דתי והוא גם אחד הרופאים הגדולים בסנפיאלו והוא מתפלל גם בביהכ"נ של הת"ת והוא הרשה לי לנאום אבל הוא ישגיח עלי שלא להתאמץ יותר מדי אחרי הנאום של 20 רגע הוא ניגש אלי ולחץ את ידי איך אני ידעתי לשמור על קור רוח ולא להתרגש זה היה שונה לגמרי מה ששמעתימהרב וואלט שנאמת בבית המדרש דפרגה בשבת סימן שאתה יודע לשמור אליך וזה טוב מאד הד"ר ליווה אותנו הביתה להרב עם עוד כמה נכבדים שהרב היזמין אותם לקידוש לכבודי ולכבוד החג והוא הרופא מדד לי את הלחץ הדם ודווקא אחרי הנאום ירד למצב נורמאלי בליתי את החג אצל הרב עם בניו הבכור הוא חתנו של הרב הגאון אב"ד בתל אביב הרב יפה שלזינגר שליט"א בנו השני חיים הוא חתנו של … משפחה מאד נחמדה בית של רב למופת כולם משבחים אותו הוא מקרב אנשים ליהדות ומתחנן לפני אנשים שאין להם רצון לבוא בשבת לכל הפחות לבית הכנסת שיבאו והרבה יהודים הירגיל אותם לבוא לבית הכנסת במוצאי החג הוא היזמין כמה אנשים עסקנים וגם את האדמו"ר הרבי רבעינער שהוא אהוד על תושבי בורוטירה וגם ברובע אחר של העיר להתיעצות איך לסדר את המגבית בעיר חלק מהנותנים תרמו על המקום סכומים הגונים וחלק הבטיחו גם לפעול הקבוצה ש? אותם צו לודזר והם … הבטיחו לעשות גדולות אבל קיימו רק חלק גם עבור זה מגיע להם תודה וביחוד גיסו של ידידי ר' מנדל יוסקוביץ מירושלים … שהוא נפטר בזמן האחרון באופן פתאומי בדמי ימיו הייתי בסן פואלה שמונה עשרה יום ומשם נסעתי לקראקס בירת ווענזואלה במטרה לנהל מגבית אבל נחלשתי מאד ע"י הנסיעות הללו והרגשתי שעלי להפסיק את השליחות ולנסוע הביתה בקראקעס קיבלתי טלגרמה לי נכדה בת לחתני ולבתי משפחת נייהויז הייתי יומיים בקראקעס לנוח ונסעתי ביום שישי לניו יורק הייתי אצל ידידינו הרה"ח גוטיסמן חתנו של הרב הגאון מפיצבורג זצ"ל בשבת בית מלא תורה וחסידות הוא גיסם של ידידיי היקרים הר' עקיבא והר' אפרים זילברברג שיחו' וביום ראשון נסעתי הביתה בינתיים הלך ונגמר הבנין המפואר של חמש קומות בית תלמוד להוראה גל עד לקדושי השואה נתווספו ספסלים מהתחלת יסוד הכולל עם שתים עשרה אברכים עד מאה וחמישים כ"י בבנין המפואר לומדים בו תורה יום ולילה אפשר להגיד כמעט בלי הפסק בשבת מתפללים בהיכל התורה ע"ש הנדיב הידוע הרה"ח רבי יחיאל מאיר פיק שהשי"ת הישרה עליו רוח קדושה והוא אחד מהיחידים שעשה גדולות למען החזקת לומדי תורה עוד יסופר על פרטים של השתתפות זו במוסד התורני של חסידי גור בעירנו שהוא הכולל הכי גדול במספר הלומדים מכל כוללים בארץ הקודש וגם בכל העולם לא בקלות היגיענו עד הלום זמן מה רבצה חובות עוד מבנית הכולל אבל ב"ה ששילמנו הכל, סידרנו חנוכת הבית חגיגית ביום… בהשתתפות כל רבני העיר והסביבה כל ראשי ישיבות וכללים של חסידי גור ובראשם הרה"ח רבי שמחה בונים אלתר אחיו של מרן האדמו"ר שליט"א וראש ישיבת שפת אמת הרב הגאון רבי פנחס מנחם אלתר שליט"א וכל חברי המייסדים שנדבו ליבם להשתתף בסכום של אלף דולר בכסף שלנו ביסוד הכולל נציגי עיריית בני ברק בראשם ראש העיר (דאך אגב העירייה השתתפה בתקציב הבניה בסכום של שבעים וחמשה אלף לי') והיא ממשיכה גם היום להשתתף שנה שנה בתקציבי בית תלמוד להוראה גל עד לקדושי השואה ואורחים נכבדים מכל הארץ ובראשם רבי יחיאל מאיר פיק ובנו הר' משה פיק ניהלתי את המסיבה החגיגית וידידי הר' משה פרגר בירך את קהל הנאספים בשם חבר המייסדים ברכו עוד כל ראשי ישיבות והרב הגאון רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק בשם כל רבני העיר. ראש העיר, הרה"ח רבי בונם אלתר שליט"א. ראש ישיבת שפת אמת הרב הגאון ר' פנחס מנחם שליט"א הרב הגאון מרקוביץ מרמת גן. נשיא ישיבות פונביז הרב רבי אברהם כהנמאן סגן ראש עיריית תל אביב הרב יהודה מאיר אברמוביץ ואחריו המבורכים הרה"ג רבי יצחק פלקסר שליט"א ור' משה פיק כולם העלו על נס את הקמת הבנין הגדול והמפואר מכל הבחינות ושזה יהי' בית לאברכי חסידי גור בית שמרבים בו תורה ויראת שמים וחסידות נוסח גור המעטירה כל הנואמים הביעו תודה להשלישיה שעסקו בהקמת הבנין והם אני וידידי הר' משה פרגר שנתן גם את המגרש למטרה זו ומנהל הכולל הרב נחום קורנפלד שלזכותם יוכתב לעולם על בית של תורה שנתווסף לחסידי גור בבני ברק.

בקיץ תש"ל נתבקשתי ע"י מוסדות המאוחדים של חסידי גור לנסוע ללונדון ולנהל המגבית השנתי של האיחוד הסכמתי להצעתם ונסעתי ללונדון שמה יש לנו נציג שמשקיע הרבה כוחות ומרץ לעזור ולהגדיל כל שנה את ההכנסות של המגבית יקירנו ומכירינו הרה"ח ר' ברוך משה צימרמאן התאכסנתי אצלו כל זמן שהיתי בלונדון בערך חמשה שבועות בפתיחת המגבית היתקימה מסיבה אצל אחיו ר' יצחק מאיר צימרמאן בהשתתפות רבנים של קהלה החרדית הרב רבי שלמא פינטר והרב … וראשי חסידי גור המגבית עבר בהצלחה רבה זה היתה עבודה לא קלה להגדיל את סכום הכולל בעשרים אחוז מלפני שנה אבל בהיתאמצות יתירה ובעזרת ידידי מוסדות גור ובראשם ר' ברוך משה צימרמן הצלחנו מאד בהזדמנות שהיתי בלונדון התעניינתי ב? הספרים שהשאיר ידידינו הר' אפרים סוקמנסקי ע"ה שלפי ההשתדלות של ידידינו ר' ברוך משה צימרמן סוכם במשפחה להעביר את זה במתנה גמורה לבית תלמוד להוראה של חסידי גור בבני ברק השתדלתי וטיפלתי בהעברת הספרים לא"י והיום הם כבר עומדים בספריה של הכולל שכל הקומה מיועד רק לספרים מענין לציין שעיתון השקיעה לא כתב שום דבר על בואי ללונדון שהתחלתי להתעניין מה הסיבה אמרו לי ידידיי שהמוציאים לאור העיתון הם אנשי צא"י והמחלוקת בבני ברק אחרי הבחירות (שאני אכתוב הלאה ע"ז בקיצור) הם גרמו להחרים ולא לכתוב אל בואי לונדונה לעומת זה כתב כתבה גדול עם התמונה שלי ושל ר' ברוך משה צימרמן הדזיאוש קרוניקי הלונדוני שהוא נפוץ מאד כך אמר לי שלא הפסדנו שום דבר יש רק קומץ אנשים שמכניסים את העיתון של צא"י לבתיהם כידוע יש בלונדון שני איזורים נפרדים שגרים בהם יהודים שלנו זה סטמפור הול וגולדרס גרין במשך הזמן בליתי בשני האזורים הללו כבדו אותי בכל מקום בואי וגם ההשתתפות במגבית היתה ערה מאד.

 

מח' תמוז תשכ"ו שהפטרתי מראשות העיר התפטרתי גם מחברות במועצת העירייה כדי שיוכל להיכנס מר שמואל וינברג לפי ההסכם בסוף הקדנציע בקיץ תשכ"ט התעוררה בבני ברק השאלה של יסוד מועצה דתית פעילה בבני ברק זה היתה בזמן כהונתו של מר שמעון סרוקה כראש העיר שר הדתות וביחוד סגן שר הדתות דאז לא היו יכולים לראות בעין יפה שבבני ברק אין מועצה דתית ממלא אין להפוהמ"ז השליטה על העניינים הדתיים רבני בני ברק התנגדו באופן החריף ביותר לצעד הזה נקראתי לדגל ע"י רבני העיר לעזור במאבק נגד המוסד הזה שהשפיל את כבוד הרבנים והרבנות בישראל לדרגה של פקידים אצל ממונים מטעם ביחוד אצל המזכיר הרבנים ראו ורואים עוד היום הרס גמור של עניני דת וכשרות וכל הקשור בזה ניהלנו מו"מ עם שר הדתות ד"ר זרח וורהפטוג עם פגישות לאין ספור התחננו לפניו שיעזוב את בני ברק מיום קום המדינה לא רצינו מועצה דתית והמשכנו עשרים שנה לפי הנוהג בבני ברק מדוע לכם ליסד מוסד שזה נגד דעת כל רבני בני ברק אחרי כל ההתרוצצות מבני ברק לירושלים וחזרה כמה פעמים בשבוע ואחרי כמה פגישות עם סגן שר הדתות מר … לא יצר שום דבר והוחלט לקרא לאסיפת מחאה נגד המזימה הזאת במוצש"ק של שבת נחמו התקיים בכיכר הישיבה הפגנה שהשתתפו בה אלפים כ"י בני ברק לא ראתה עוד התאספות כזאת בשלחן הנשיאות ישבו כל רבני העיר ראשי ישיבות ובראשם הרב הגאון ר' מנחם שך שליט"א חברי העירייה מגוש החרדי בניהם ראש העיר וסגניו אני נהלתי את האסיפה ראשון המדברים הרב הגאון רבי יעקב לנדא שליט"א תיאר איך זה יראה הכשרות והשגחה וכל הדברים שהרבנים מנהלים את זה בעצמם וביראת שמיים טהורה בלי משרדים ופקידים ולקבל פקידות הרבנים והרבנות כבר בשפל המדרגה בכל ערי הארץ גם על עירינו הם רוצים לכפות את שטוב להם זה היה נאום תקיף מאד עם הזהרה שלא נכנע לשום תקיף ורודן אחריו דיבר הרב הגאון ר' שמואל הלוי וואזנר שליט"א והסביר שלפי הלכה יוצא שזה נגד דיני תורה להשליט מלמעל מוסד על תושבי העיר שהם לא רוצים בזה והבטיח שרבני העיר יעמדו כחומה בצורה ולא לתת לכפות עלינו שדעת חכמים נגד זה. דיבר גם ראש העיר מר סירוקה סגן ראש העיר מר שמואל וינברג הרב יצחק מאיר ולבסוף נאמתי משך שעתיים נאום חריף ותקיף מאד בנושא על חומתיך בני ברק הפקדתי שומרים לא ניתן לשנות את צביונה המקורי של בני ברק אלפים כ"י היו מרותקים כל הזמן למקומתיהם משך שעתיים בהחלטה נחושה לא לתת לשבור את בני ברק מפירצה קטנה יכול להיות חור גדול אולי זה הרצון שלהם פניתי באופן פומבי לשר הפנים דאז שבתוך הממשלה הוא תמיד מחפש את השלום ופה בבני ברק הוא עומד על דעתו להצית אש של מחלוקת (גם שר הפנים דירבן את משרד הדתות להקים את המועצה הדתית היות שלפי החוק משרד הדתות לא יכול להשתתף בצירי דת איפה שאין מוסד רשמי ממלא מצטבר גרעון של התקציב העירוני ושר הפנים מוכרח להגדיל את המענק) נעלנו את האסיפה הגדולה בתפילה להשי"ת שישלח רפואה שלימה לראש ישיבת פונביז הרב הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן ששכב על ערש דוי מול מקום ההתאספות גם הגאון כהנמן פנה ממיטת חליו בטלגרמה כמה ימים לפני פטירתו לשר הדתות שלא ישנה שום דבר בבני ברק וגם הפניה הזאת לא עזרה שר הדתות מינה מועצה דתית ובליל של זכור ברית אברהם אבינו בא סגן שר הדתות והזמין לישיבה הראשונה את חברי המועצה הדתית נגד דעת הרבנים ונגד רצון של אלפי תושבי בני ברק החרדית מיד התחילה להרגיש לחץ של אנשי הפוהמ"ז בדיון על התקציב הם דרשו כבר לאשר את התקציב של המועצה הדתית היו כמה חברים שטענו לא לסדר בכלל השנה תקציב עירוני ממילא נהי' פטורים מלטפל בענין התקציב של מועצה הדתית חברי הגוש הלכו לרבני העיר וטענו לפניהם אלה השוללים את התכנית וגם המחבים הרבנים החליטו להזמין אותי ולשמוע את חות דעתי בענין זה אני אמרתי באם לא נסדר תקציב עירוני שר הפנים יפזר את מועצת העירה ועבורנו יהי' עוד יותר גרוע לכן דעתי לסדר תקציב עם כל הקשור בזה כך נסחפתי שוב לעניני העריה והיות שזה היה קרוב מאד לבחירות למועצת העריה ורבני בני ברק התחילו להתעסק ולדאוג שלמרות הפילוג בכל המקומות בין אג"י ובין פא"י שפה בבני ברק יופיע ברשימה אחד כמו שהיה בכל הבחירות כשהתחיל הוויכוח מי בראש ז"א מי יהי' המיועד לראשות העיר התחיל וויכוח חריף בין פא"י ובין אנשי אג"י

המשכנו לשבת באופן רצוף כל ערב עד השעות המאוחרות של הלילה כדי למצוא מוצא של המצב צפה כל מיני הצעות איך להרכיב את הרשימה ביניהם הצעה שאני אעמוד בראש הרשימה בלי להכריח אותי להיות ראש העיר הרבנים ידעו טוב מאד שאני לא אקבל עלי שוב את התפקיד הזה אמרתי לאלה שחשבו שע"י זה שאני אעמוד בראש הרשימה כבר אסכים במשך הבחירות גם לקבל עלי את הראשות עני עניתי להם את הפרוש על הפסוק פשטתי את כותנתי איכה אלבישנה שואל המר"ם מלובלין זצ"ל מה הוא הקושי להלביש כתונת ע"ז הוא זצ"ל אמר הסבר המתקבל על הדעת מאד מאד בן אדם יכול ללכת כתונת בלית בררה כמה שבועות ע"י כל מיני מסיבות לא היה לי האפשרות להחליף כתונות כפי הנהוג כל ערב שבת אבל אחרי שהוא פשט כתונות כזה שהלך זמן מיותר שלא היה לו שום בררה אחרת זה בשום פנים ואופן לא יכול עוד פעם להלבישו כך גם אני לא אוכל שוב להלביש דבר שזרקתי לפני זמן. לכן הציעו שאני אעמיד את עצמי בראש הרשימה וזה יהי' תועלת כפולה א' הרשימה ימשוך קולות חלק מהקהל יחשבו שאני חוזר לזירה וגם נפתור את המחלוקת בין אג"י ופא"י בענין הראשות ומה שנוגע לעצם ענין הראשות הרבנים החליטו על רוטאציע בין ר' שמעון סרוקה ובין ר' שמואל וינברג בשנתיים הראשונות ישמש ר' שמעון סרקה ראש העיר ור' שמואל וינברג מ"מ ראש העיר ושנתיים אחרונות הסדר יהי' להפך ר' שמואל יהי' ראש העיר ור' שמעון סירוקה יהי' מ"מ ראש העיר האמת ניתן להגיד שני הצדדים ר' שמעון ור' שמואל וינברג הסכימו שאני אקבל את הראשות העיר אבל היה ברור להם שלא אקבל את זה בשום פנים ואופן הצדדים אג"י ופא"י חתמו על ההסכם ורבני העיר חתמו על פס"ד ונתנו להסכם הזה תוקף של פס"ד לפי סדר הרשימה של ששה ממועמדים הראשונים א. ראובן אהרונוביץ ב. ר' שמעון סירוקה. ג. ר' שמואל וינברג. ד. ר' משה וינברג. ה. הרב יצחק מאיר. ו. ר' שמאול בנימין פרידמן. ניהלנו מערכת בחירות במשך חודש ימים אני נכנסתי לעבודת הבחירות בכל כוחותי ביחד עם ועדת הבחירות מורכבת מיתר המעומדים ועוד נציגים של שתי המפלגות אני כמרכז ישבתי במשרד הבחירות ששכרנו באופן מיוחד במרכז העיר ימים שלימים וחצי לילות לדידי ר' שמעון סרוקה ר' שמואל וינברג והרב יצחק מאיר ור' אברהם חיים הרשקוביץ כועדה מצומצמת לכל ענינים ריכזנו כספים סידרנו אסיפות, חוגי בית, כרוזים, ועיתונות פורסם בעיתון מיוחד למען בני ברק לבחירות. וכו' וגם סידרנו עצרת בחירות גדולה בשדרות רבי טרפון תחת כיפת השמים השתתפו המונים בראש הרבנים וראשי ישיבות בעיר התעמולה היתה מסודרת מאד שקיטה ו? בראש המפגינים עמד הר' יהושע וורטהימר איש מוכשר מאד ניהל תחת השגחתי את התעמולה בתבונה ונחלנו נצחון גדול מאד קבלנו מנדט נוסף לעומת הבחירות הקודמות במקום חמשה קבלנו שישה מנדטים זה היתה הישג עבור היהדות החרדית בבני ברק כמה ימים אחרי הבחירות נחנו קצת מעבודה המאומצת ואני נסעתי על שבת לירושלים להיות אצל מרן אדמו"ר מגור שליט"א בנתיים עוד טרם שנסעתי לירושלים שמעתי שהגוש היזמין את שתי נציגי חירות לפגישה למוצש"ק אצל הר' משה שרייבר אני לא הספקתי לחזור מירושלים ולהשתתף בפגישה הזאת אבל שבאתי הביתה צילצלתי להר' משה שרייבר והוא אמר לי שהתכנית שלנו ליצור קולוציע של שמונה ביחד עם חירות ואחרי כן נצרף עוד גושים זה חלום באספמיה בשלחן הם טענו שהם נגד רוטאציע הם רוצים שאנחנו נעמיד איש אחד לכל ארבע שנות הקדנציע זאת ועוד הם לחשו לכמה חברים מהגוש והוא בתוכם שלא יסכימו על מר' סירוקה שהוא יהי' ראש העיר האינפורמציע הזאת הדהים אותי אני קשרים בהסכם שמר סירוקה צריך להיות ראש העיר בשנתיים הראשונות יותר גרוע מזה שלר' שמעון אמרו שהם לא איכפת מי משניהם יהי' ראש העיר ראיתי את המצב וחשבתי כבר שאני נכנסתי לבוץ שלא היה לי צורך בזה אני היזמנתי את אנשי המערך ליום ראשון אחרי הצהריים לביתי בהשתתפות כל חברי הגוש ודיברתי קצת בתקיפות על השותפות שלנו של שנים ושהם היפיקו תועלת לאינטרסים שלהם ע"יה שותפות הזאת ואני הפצרתי בהם שלא ישנו מן הנוהג של כמעט עשרים שנה (אגב שמעתנו ברחוב שעוד ביום חמישי יומים אחרי הבחירות חתמו ההסתדרות עם חירות עם הסכם קולוציני) דברי בפגישה הזאת עוד כמה חברים מהגוש ואני מסרתי להם על פרטי ההסכם בין אג"י ופא"י על רוטאציע בנתיים ראיתי ושמעתי שר' שמעון מנהל שיחה קשוחה עם אחד של נציגי מפא"י והוא משמיע דברי גנאי וזילזול בר' שמעון סרוקה בקור רוח הקשבתי לתשובה של חברי מפא"י על הצעה שלנו הם מוכנים לעשות אתנו הסכם קולוציני אבל באו למסקנה של שענין הוטאציעי לא טוב לעיר מתוך הנסיון של הקדנציע הקודמת עד שראש העיר מתחיל לבצע את תכניותיו שזה לוקח זמן הוא כבר מתכונן ללכת ולהעביר את הראשות לבחריו והשני שוב מתחיל מחדש וזה גורם שלא יכולים לבצע דברים חשובים שזה לקח באופן טבעי זמן לכן הם מציעים לנו שאנחנו נעמיד איש אחד מתוך הרשימה הם לא הוסיפו את מה שהוסיפו אנשי חירות שהם לא איכפת מי רק אחד מפא"י רק אחד מבלי להוסיף שום דבר ישבנו שעות ולא באנו לשום סכום שהם עזבו את הישיבה סיפר לי מר שמואל בנימין פרידמן שאחד מנציגי מפא"י אמר לכמה מאנשי הגוש שהם לא יסכימו בשום פנים ואופן על מעמדותו של ר' שמעון סרוקה לרשות העיר אחרי הפגישה הזאת התחלתי להאמין שהגוש החרדי הפסיד את ראשות העיר אני היזמנתי למחרת את נציגי שתי המפלגות והיצעתי לרגלי המצב לבחור בועדה מצומצמת ביניהם 4 מתוך 6 חברי העריה ז"א לא ליכלול את הר' סירוקה ווינברג וישבו ראש של אג"י ופא"י ה"ר ר' אברהם חיים הרשקוביץ ור' יעקב ברונר על הצעתי היתה התנגדות חזקה מטעם מר סירוקה אני מצטער שלא עמדתי בתוקף על הצעתי שלי יכולנו למנוע הרבה דברים לא נעימים משך כל השבוע לא עשינו שום פעולה אמנם ידעתי שעלי כראשון ברשימה רובץ אחריות גדולה על אבדן הראשות העיר אבל לא יכולתי לשנות שום דבר וגם לא ראיתי תועלת באיזה שהיא פעולה אחרי כמה ימים באו אלי דווקא נציגי אגודת ישראל שנבחרו בתור חברי המועצה הביתה והתחילו שוב לגולל את הפרשה ובטענות היתכן שע"י איש אחד נפסיד עמדה מרכזית כזאת בעיר התורה בני ברק נציע לוותר חברי העריה או לחירות או למערך שנציג מעומד אחד לכל הקדנציע וזה יהי' ר' שמואל וינברג אני לא יכולתי לעכל את זה ברגע הראשון יש הסכם מי יכול לקבל עליו להיפר הסכם שיש גם ע"ז פס"ד של רבני העיר וגם הצדדים של שתי מיפלגות ובעיקר אג"י ור' שמעון סירוקה מיצג אותם אחרי לחץ גדול עלי מטעם הנציגים הללו סוכם שנלך להרבנים הגאונים הרב לנדא והרב וואזנר שליט"א לספר להם את ההתפתחות ואנו עומדים להפסיד את הראשות העיר ואחד מנציגי העריה שהוא גם חבר בהנהלה המצומצמת של אג"י במקום ליגשש בין כמה חברים המכריעים ולשמוע בתוך הגוף המחליט לכן רצינו לקבל הסכמה לפעול בכוון של הסיכום הלכנו להרב לנדא שליט"א וסיפרנו לו כל המתרחש ואומרים לנו מצד פא"י אמנם לא ע"י השלחן אלא לחברי העירייה של הגוש החרדי באם נעמיד את מר וינברג כראש העיר לכל הקדנציע הם מוכנים לעשות אתנו שוב קולוציע כמו בכל הקדנציות (דרך אגב אני לא דיברתי כל הזמן עד כמה ימים לפני הבחירות עם אף אחד מאנשי מפא"י אלא כל הדברים שנאמרו על ידם הביאו לידיעתי נציגי אג"י חברי העירייה את הדברים הללו אני מצהיר בגלוי ובכינות) הרב לנדא אמר לנו שהוא גם שמע ע"ז באים להפסיד את הראשות ע"י זה דעתו שנציג את וינברג לראש העיר וצריכים גם לדבר עם הרב וואזנר ע"ז שגם יתן הסכמתו לזה (הרב אנגר שליט"א היה אז בחו"ל) הלכנו להרב וואזנר שליט"א וסיפרנו לו את כל הדברים אחרי ששמע אותנו ניגש לטלפון ודיבר עם הרב לנדא ואמר באם אין עצה אחרת אסור לנו להפסיד את ראשות העיר אבל מה הוא מטיל עלי שלפני חתימת ההסכם לשאול את חברי העריה משל מפא"י האם הם לא מסכימים על מר סרוקה הוא שאל אותי האם אני דברתי עם אנשי מפא"י ושמעתי מפיהם ע"ז אני עניתי לא דברתי אתם רק נציגי אג"י שהם נוכחים פה מסרו לי כך אז הוא הטיל עלי את התפקיד לשאול אותם לפני חתימת ההסכם בנתיים היו גשושים אצל חברי מפא"י שישנו את דעתם ולא הביאו לשום תוצאות ביקשתי את מר סרוקה היות שהוא ראש העיר היוצא ולפי החוק הוא מזמין את הישיבה הראשונה של העירייה החדשה וגם מכין את סדר היום שיעמוד על סדר היום רק סעיף אחד בחירת ראש העיר ולא סעיף נוסף של בחירת סגנים חשבתי ע"י זה נבלבל אותם ואלה שהם מועמדים לסגנים יתחילו לחשוב אם לבחור בראש העיר בזמן שהם לא מובטחים להבחר באותו הערב ואני גם היסברתי לו שאין מקום לשנות את סדר היום בישיבה לזה צריכים 2 שליש קולות היינא עשרה חברים ולהם לקואליציע החדשה יש ר' 9 קולות הוא סירב חשש שאני מתכוון למה שהוא אחר דומני שהוא כבר ידע מה שמדברים במפא"י חכיתי לשמוע את חוות דעת של כמה חברים המכריעים בהנהגת אג"י באים אשמע גם אותם אתחיל לפעול בכוון החדש נציג אחד שהוא היה נאמן עלי ביותר מסר לי שדיבר עם השני החברים המכריעים אחד אמר לי תעשו לא צריכים להפסיד את ראשות העיר בגלל שהוא רוצה להיות היהודי הנכבד הזה היה בקי בכל המתרחש. השני אמר לי אני מסכים אבל אל תגיד בשמי באם יגידו בשמי אני אכחיש לכן עשינו חשבון שיש לנו גם הסכמה של רוב חברי הנהלה של אג"י במקום עם הסכמת הרבנים אמרתי תתחילו לפעול ולהזמין פגישה עם מפא"י ביום שישי בבוקר לפני הבחירות של ראש העיר שהיתה צריכה להתקיים ביום שני הבא הודיעו לי שקבעו פגישה אצלי בבית עם חברי מפא"י על שעה 11 היזמנתי כל חברי הגוש ובתוכם גם מר סרוקה אני לא סיפרתי לו שום דבר על שעלול להתרחש לפי מצב הדברים שאין מקום פה לפרטים לא הייתי מחויב לספר לו רבע שעה לפי מועד הפגישה מטלפן אלי אחד מהצמרת של מפא"י שהם מודיעים לי שהם באים לישיבה בשני תנאים לא רוטציע ולא סירוקה אמרתי לו בטלפון תגידו את הדברים הללו ע"י השלחן הוא ענה לי לא רוטאציע נגיד בשלחן אבל לא סירקה לא נגיד הוא ישב בשלחן ואין מקום לזה זה ענין שלכם פנימי בפגישה שהתקימה ראיתי חובה לעצמי להוציא את העגלה מהבוץ ברגע האחרון הודעתי בשם הגוש שאנו מסירים את רוטאציע ונעמיד איש אחד בתור מעומד לראש העיר אחרי זה התקיים וויכוח כללי לא נכנסנו לפרטי ההסכם לזה קבענו פגישה למוצאי שבת יומיים לפני הבחירות ישבנו בערך שעתיים שיצאו מהבית שמעתי שאנשי מפא"י אומרים לר' שמואל בנימין פרידמן אנחנו לא נסכים בשום אופן לסירוקה לפני הכנסת השבת טילפן אלי מר סירוקה ומודיע לי שהצהרה שלי שמסירים את הסעיף של רוטאציע זה לא על דעתו הוא לא מסכים לזה יש הסכם אני לא עניתי שום דבר רק שמעתי כאמור לעיל ראיתי בפגישה שיתקיים עם מפא"י במוצש"ק בביתי את השאנס האחרון להחזיק בידינו את ראשות העיר וגם הירגשתי אחריות אישית על התוצאות הללו היהדות החרדית כך היבנתי נתנו בי אמון שאדאג שלא ישתנה חו"ש שום דבר בבני ברק החרדית חגרתי עוז בנפשי לנהל את הישיבה במטרה להביא לידי סיכום חיובי במשך שעות הלילה עברתי כמה משבים אישיים אני רצית שנדבר קודם על פרטי ההסכם ואנשי מפא"י שאלו מי המועמד לא רציתי לפוצץ את הישיבה בהתחלה אמרתי להם לא נזוז מפה טרם שאני אציע לכם את המעומד אחרי וויכוחים של שעות היגענו לידי הסכם בכל הנקודות רשמנו את כל הסעיפים על מהלך עבודה בעריה במשך ארבע שנים וגם דרישות של מפא"י וגם חלוקה הפרסונאלית כגון מ"מ, סגנים בפועל, סגנים בתואר, וכו' המסמך שכלל 19 סעיפים נקבע להיחתם ע"י הצדדים למחרת בבוקר בפגישה בין ר' שמואל ובין משפתל כרמי שהוא היה המיועד להיות מ"מ ראש העיר כדאי לציין שבמשך המו"מ הועלתה שנקבע שני מ"מ ראש העיר אמרנו היות ואחד מבין השני המועמדים נופל לפי ההסכם שמבטלים את הסעיף רוטציע נוכל לפייס את השני ע"י שהוא יהי' מ"מ נוסף לראש העיר. היה לנו הרושם שאנשי מפא"י מבינים את המצב העדין שלנו והשמיעו מצידם שבגלל זה לא יתפורר ההסכם אני ידעתי שיש לי פקודה מהרב הגאון רבי שמואל וואזנר מזכרון מאיר שעלי לשאול את אנשי מפא"י האם אין אפשרות אחרת אלא רק שוינברג צריך להיות ראש העיר על כל הקדנציע חשבתי כל הזמן של המו"מ איך עושים זאת ומה בדיוק שואלים אותם על הלחץ של מפא"י שהם מוכרחים לדעת עכשיו מי הוא המועמד שלנו בקשתי משלשה חברי העריה שיכניסו אותי לחדר השני ונשוחח התנגדו לזה יתר חברי מפא"י וגם מר סירוקה הייתי ער מה שפה יכול להתחרש אמרתי אני מסכים שכל חברי פא"י יכנסו איתי לחדר הצדדי לא שמתי לב להתנגדות של מר סירוקה שנכנסו לחדר השני שאלתי את חברי מפא"י "האם יש לכם ענין מיוחד מי מהשניים או וינברג או סרוקה יהי' המעומד לראש העיר הם קיפצו ביחד אנחנו באנו הנה לסכם הסכם קואליציוני על הודעתכם שמר הוא המועמד לראש העיר אתם לא תכניסו אותנו לבעיות שלכם וזה הוא" עבורי זה היתה תשובה מספקת כדי למסור הודעה מוסמכת להרב וואזנר. כמובן שהצעד הזה לאלה שלא ידעו את בקשת הרב וואזנר (ואף אחד חוץ ממני לא ידע) חשבו שזה לא צעד מחוכם אבל ידעתי שרק עכשיו הזמן לבירור הזה על התשובה שלהם עניתי המועמד שלנו הוא ר' שמואל וינברג הכל היה מסוכם שאנשי מפא"י עזבו את הישיבה ביקשתי את שלשת חברי המועצה של הגוש החרדי שישארו וביקשתי מהא' סירוקה ווינברג שגם יעזבו אותנו לשבת ולהתיעץ אני רציתי גם לקבל החלטה פורמלית מטעם חברי הגוש על זה שמסרתי לאנשי מפא"י היתה תקרית על הצעה שלי שרק 4 חברים יחליטו על גורל העיר הייתי אז חזק מאד ועניתי בתוקף שעל גורל בני ברק אנחנו ארבעתינו ממונים ולא האינטרסנטים בקושי היגענו לזה ששני המעומדים עזבו אותנו לנפשנו תוך כמה רגעים מסרתי גם להם הסבר מדוע קראתי את אנשי מפא"י לחדר השני וגם מסרתי בדיוק את התשובה שלהם החלטנו שאין עצה אחרת ואשרינו שר' שמואל וינברג יהי' המעומד לראש העיר והיצענו לר' שמעון סרוקה ע"י ר' משה ארשטר שימסור לי עוד הלילה שהוא יכול להיות מ"מ שני לראש העיר ואל יעשה בעיות. בזה חשבתי שעברנו את הגשר והראשות העיר תשאר כמו מימים ימימה בידי הגוש החרדי הלכתי לישון עייף שבור ורצוץ על הדברים ההכרחיים שעשיתי כדי להציל את ראשות העיר זה היה בחד כסלו הלכתי לישון בשעה שש בבוקר ולטפתי שינה נעימה על העבודה הרבה שהשקעתי והבאתי לידי כך שמפא"י למרות שהם כבר חתמו הכם בראשי פרקים עם הפוה"מ ועם חירות שינו את דעתם כמובן בהסכמת המוסדות שלהם (דרך אגב על שעה עשר בבוקר הם אנשי מפא"י הזמינו את הועדה המוניציפאלית שלהם לאשר את תוכן ההסכם מפני שעל העקרון הם עוד החליטו לפני הפגישה במוצש"ק בביתי) בשעה 8 בבוקר בערך מצלצל הטלפון ומודיעים לי שר' שמעון סירוקה ביקר בעצמו או דיבר עם כמה מאנשי מפא"י והודיע להם שמזה לא יהי' שום דבר לארונוביץ יש רק שלש קולות והיתר הם נגד ההסכם (לפי גרסתו של מר סירוקה ששמעתי בביה"ד הרבני בתל אביב הוא הודיע להם שאגודת ישראל עוד לא אשרו את ההסכם והם ישבו רק בשעה 11 לפני הצהריים) בכל אופן איזה יגרשה שנבל על מפא"י היה לפעול ולחתום על הסכם עם הפוה"מ וחירות מפני הפחד שגם היה מבוסס מבחינתם יפסידו את המערכה משני הצדדים נדהמתי על הבשורה הלא טובה ברגע הראשון קבלתי סחרחורת בנתיים צילצלה איזה אשה בטלפון עם קללות נמרצת בפיה עלי עם איומים אלך לבית הסוהר זרקתי את השפורפרת ולא רציתי לשמוע הייתי כל היום הראשון זה מכונס בתוך עצמי לא נגשתי לטלפון לא רציתי לדבר עם אף אחד נחתי קצת מעייפות וכל מה שעבר עלי במשך שבועיים היזמנתי את חמשת חברי העריה ליום שני שעתיים לפני ישיבת העריה שצריכים לבחור ראש העיר כמובן שמר סירוקה לא הוזמן והוא היה צריך לנהל את ישיבת המועצה כראש העיר היוצא איה הסופר ואיה השוקל שיוכל לתאר את הישיבה הזאת של חברי הגוש בביתי מכולם זלגו דמעות על אבדן מולדתנו עירנו הקדושה (הולכי שמועות בעיר שההסכם בין השלשה גופים הפוהמ"ז מפא"י וחירות כולל סעיפים לשנות את צביון העיר) ובגלל כבוד איש הפסיד ראשות העריה הזעם והתוגה התגברו מרגע לרגע אחד מחברי הגוש אמר בבכי רב עכשיו מתקיים בבית העירייה הלוויה של בני ברק החרדית מתוך כל הדברים הללו החלטנו א. להחרים את ישיבת המועצה בזמן בחירת ראש העיר. ב. לפרסם הודעה בעיתונים מערב וידיעות אחרונות על מה שקרה ב? וגם החלטת הגוש החרדי להוציא את מר סירוקה מסיעת הגוש החרדי בעירייה המצב היה ככה שכל למ"ץ לא היה מספיק נגד זה מה שקרא אמנם היה חבר אחד של הגוש שאמר עם ההודעה בעיתונות נסתבך אבל מי היה אז ברגעים הטרגיים האלה לחשוב על מה שהוא מדבר הירגשנו שרק ע"י זה נמצא קצת נחמה למצב הטרגי שלנו אני מצהיר כלפי קהל ועדה וביחוד לכל תושבי בני ברק החרדים לדבר ה' שזאת היא תיאור נאמן וכן ומדויק מה שקרא בענן הנשגב הזה. בישיבת הגוש הוחלט לנהל אופוזיציע לוחמת בעריה ולתבוע את עלבון היהדות החרדית שלפי הנוהגים במדינה מגיע לסיעה היותר גדולה את ראשות העיר ואני כראש העיר הרבה שנים ואזרח כבוד של העיר נפל בגורלו להיות אופוזציונר ולשאת נאומים לפעמים של שעות כדי להעסיק אותם שלא להקיל עליהם את המלאכה אני בפומבי הוספתי מוסר לאנשי מפא"י שאנחנו במשך שנים יצרנו עבורם עמדה חזקה בעיר הזאת למרות שהיא חרדית מובהקת הלכנו אתכם כיברת דרך ועכשיו בחרתם בסיעה של ארבע במקום סיעה של שש ומסרתם להם את ראשות העיר אם אתם חושבים ע"י זה לשנות את צביונה של העיר נכריז מלחמת חרמה על כל החלטה או סטיה מנוהגים לא ניתן לכם לשבת במנוחה נוציר בכח שלנו בתוך העירייה ובכח של המוני הבוחרים החרדים הר געש אם תנסו לשנות מה שהוא בבני ברק נדרוש בכל התוקף יצוג הולם לפי יחסי הכוחות בכל הועדות לפי החוק לא נרתע ללכת לבג"ץ נגד קיפוח יצוגים בזרועות הביצוע של העריה. אחרי כמה ימים קבלנו הזמנה כל חברי הגוש חוץ מהרב יצחק מאיר להתדיין לפני ביה"ד האזורי בתל אביב המזמינים היו מר שמעון סירוקה ואג"י מיד שקבלתי את ההזמנה כתבתי מכתב לרבני בני כדלהלן:

ב"ה י"ד טבת תש"ל

כבוד

הרבנים הגאונים היושבים על מדין בעיר הקודש בני ברק

ה"ה א. הרב הגאון רבי יעקב לנדא שליט"א אב"ד.

ב. הרב הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א רב ור"מ בזכרון מאיר.

ג. הרב הגאון רבי אברהם צבי וייס שליט"א רב בנוה אחיעזר.

ד. הרב הגאון רבי שלמה אנגר שליט"א רב בחוג חתם סופר ב"ב.

ה. הרב הגאון רבי נתן גסטטנר שליט"א רב בקרית אגודת ישראל.

כולכם תעמדו על הברכה עד עולם.

הנידון: תביעת מר סרוקה

בשמו ובשם אגודת ישראל ב"ב

לביה"ד של הרבנות הראשית בתל אביב

כ. מ. נ.

ארבעה חברים מהסיעה החרדית בעיריית בני ברק א. ראובן אהרונוביץ ב. שמואל וינברג ש. משה שרייבר. ד. שמואל בנימין פרידמן קבלו הזמנות להופיע לפני בית הדין מטעם הרבנות הראשית בתל אביב ביום כ. טבת ש. ז. לפי בקשת מר שמעון סרוקה בשמו ובשם אג"י ב"ב התביעה היא על "עלבון והוצאת דיבה ע"י הפרסומים שהופיעו בעיתוני הערב ידיעות אחרונות ומעריב בימים כ"ד וכ"ה בסלו שנה זו.

אני מפנים את תשומת לב הרבנים הגאונים שליט"א על הדברים הבאים.

א. הסיכסוך והתביעות בתוך הסיעה החרדית בני ברק שהוקמה ביוזמת הרבנים הגאונים שליט"א. ובהסכם שנחתמו חתמו כל ששת החברים של הסיעה ובתוכם התובע הנ"ל לקבל ולצוות להרבנים הנ"ל בכל הדרים הנוגעים לדת ודין.

אנו חושבים שכל הדין ודברים נובעים מתוך ההסכם הנ"ל וגם כל הפרטים סביב זה ידועים היטב לרבנים שליט"א לכן דעתנו שמחובת הרבנים שליט"א להכנס לעובי הקורה של כל הענין או הם בעצמם או שימנו בית דין של שלשה רבנים במקום ושהם ורק הם יכולים לדון ולברר ולפסוק בענין התביעות שנובעים מההסכם הנ"ל.

ב. הזמנת התובע לבית דין של הרבנות הראשית בתל אביב הוא אקט תעמולתי גרידא וזה רק יגדיל את הקרע. יחריף את המחלוקת ויגרום לפירסומה בכל עיתוני המדינה ובמיוחד בעיתונות הזולה למרות שינסו להבטיח סודיות גמורה שורצים שם בבית הדין עיתונאים למיניהם ויסחוף את הרבנים שליט"א ברצון או שלא ברצון להופעה בלתי מוכבדת לפני בית הדין הנ"ל כעדים ועוד דברים כאלה כך שלא נוכל אף לבירור האמת ולהסדיר את העניינים במחננו ובנציגות החרדית בעיירנו.

ג. דיון בביה"ד הרבני בתל אביב מחייב הופעת עורכי דין ולפי השמוע מתכון התובע להזמין עו"ד מפורסם שיעלה עשרות אלפי לירות ולנו אין שום מקור לכסות סכומים כאלה באם נרצה לקחת עו"ד מסוג זה.

ד. טענת התובעים לפי השמועה שרק ביה"ד רשמי. העדים שהם יזמינו יצטרכו להופיע ואפשר לחקור אותם היא מפורכת מעיקרה. אצל ביה"ד הרבני חובה להופיע כעד קר אם הדיון הוא בעניני אישות ולא בנידון אחר.

ה. לפני כמה ימים בקרו אצלי משלחת מאגודת ישראל במקום הרכב הר' אברהם חיים הרשקוביץ יו"ר אגודת ישראל במקום הרב שמואל וינברג הרב יצחק מאיר אז חבר העירייה (היום הוא ראש העיר) ור' מאיר לווין ודברו על הדרכים לעשות שלום במחנה היצעתי להרכיב בית דין מוסכם משני הצדדים של רבנים חרדיים מפורסמים ואחד מהם מכריע שעליהם לברר ולשמוע עדים כרצון כל צד ולפסוק כיקוב הדין את ההר על שאלתם מה יהי' בנתיים ענות במפורש שאנו מוכנים להפסיק את הרוב והפרסומים בענין הזה ונעבוד ביחד והרב יצחק מאיר יהי' המקשר והמתאם בענינים השייכים להופעה אחידה במועצת העירייה כמובן הוספתי רק לאחר שיקבע שימות הרבנים והם יקבלו את התפקיד גם הר' משה שרייבר סיפר שבשיחה עם הרב שלמה כהן ז"ל היביע את דעתו שיש צורך להרכיב בית דין מיוחד משני הצדיים והוא גם הבטיח לפעול בכוון זה בחוג שלו ע"ז לא קבלנו שום תשובה רק קיבלנו הזמנה להופיע בפני בית הדין האזורי רבני של הרבנות הראשית בתל אביב.

ו. אם איננו טועים זכותנו כנתבעים לקבוע את ההרכב והמקום של בית הדין לאור האמור לעיל אנו מבקשים מכ"ת הרבנים הגאונים שליט"א לפעול בזריזות בבקשתנו כדי שהמצב לא יתדרדר עד שלא ניתן עוד לתיקון.

לתשובת כ"ת המהירה אנו מחכים

אני חותם בכל הכבוד והוקרה בשם יתר הנתבעים ראובן אהרונוביץ בני ברק י"ד טבת תש"ל

בנתיים שלחנו גם העתק המכתב הנ"ל לבית הדין בתל אביב ולא הופענו לדיון שהתקיים ארבע ימים אחרי זה היינא כ' טבת בית הדין פסק באם לא נופיע בפעם השניה הם יוציאו נגדנו פסק של סירוב למחרת הופיעה ידיעה בעתון חרדי בכותרת הראשית בזה הלשון "נציגי פא"י מסרבים להופיע בפני בין הדין".

קבלנו הזמנה בפעם השניה הופענו בפני בית הדין כמה ישיבות של בית הדין תפסו הטענות של הצדדיים אחרי כן התחיל החקירות כמובן שעו"ד כספי התחיל לחקור קודם אותי הגישה של עו"ד הנ"ל חשב שיפחיד אותי שיעמיד לפני שאלות בטון שלא מקובל אני מיד תפסתי שצריכים לתת מיד תשובה כהלכה ואני אמרתי בכל התוקף העו"ד המלומד חושב שלפניו עומד שודד או רוצח אני הייתי ראש עיריית בני ברק הרבה שנים ואני עמדתי כל הזמן בראש הרשימה החרדית אחד מבוני בני ברק ובאם אתה תדבר אלי בטון שלך אני מודיע לאב בית הדין שלא ענה לך על שום שאלה אבה"ד נבהל מהצהרה שלי והוא ידע שאני אתנהג ככה ביקש מעו"ד הנ"ל להנמיך את הטון ולדבר בצורה יותר מכובדת אז עניתי על שאלותיו. אני לא מעונין לרשום פה פרטי הדין בביה"ד זה לבד יתפוס ספר שלם וגם לא מענין בזה אבל בס"ה עבר עלי 4 שנות סוערות מצד אחד כל פעם להופעה בביה"ד עם מתח נפשי מצד שני להופיע בעריה כאופוזיציונר והיתה לנו מלחמה כפולה ומכופלת נגד העירייה נגד הקמת המועצה הדתית ולהופיע כל פעם בביה"ד בתל אביב המשפט בבית"ה נמשך עד לקדנציה החדשה ארבע שנים שלימות ולא גמרו שום דבר בעירייה ניהלנו אופוזיציה לוחמת בכל ישיבה כל חמשת החברים דברו לענין ולא לענין החזקנו אותם שעות רבות בכל ישיבה פעם באחד הישיבות מועצת העריה הופעתי בנאום אופוזיציוני נגד הנוהג המשונה לתפוס ראשות העיר מהסיעה הכי גדולה בעירייה ולראש אמרתי אתה אדוני ראש העיר טס במטוס חטוף וזה לגמרי לא בטוח שתגיע למחוז חפצך גם בענין המועצה הדתית תקפתי תא מנהלת העיר שמשתפים פעולה אתם הנאם בענין המועצה פורסם ברחובות בני ברק ובעיתונות כדלהלן:

רבי ראובן אהרונוביץ מגנה בישיבת מועצת עיריית בני ברק את כרוז השסוי של המועצה הדתית

כבוד ראש העיר וחברי מועצת העיר

המועצה הדתית בצורתה הנוכחית שנוסדה נגד פס"ד של כל רבני העיר בני ברק ושהעירייה המשתתפות בשני שלישים של תקציבה בהוצאות פירסמה בימים אלה כרוז של הסיגנון והבטוים הגסים והעתוי. מסלף את פני בני ברק עיר הקודש וכוונתם אך ורק לזרוע שנאה בין יהודים ליהודים ולהחריב את העיר עד היסוד.

אמנם אנו מגנים בכל תוקף פירסומם של כתבי פלסתר והטרדות נגד אישי ציבור אנו פוסלים אלימות מכל סוג שהוא וכל אחד מאתנו סובל מהתנהגותם של יחידים בלתי אחראים אבל מה עשו אנשי המוסד הנ"ל שעומדים במירדם ולא שומעים דעת הרבנים שליט"א היביאו בכרוז הנ"ל שורה שלימה של פעולות שנעשו מלפני שנתיים וחצי שכולנו כבר הגבנו ע"ז בעתונים ובכרוזים הם העלו שוב פעם את הכל על הכתב ביחד להראות שכל אנשי בני ברק הם חו"ש חבר בריונים וכו' ואני שואל האם הכוונה בזה ללמד טועים דרך ולהשקיט את הרוחות. מקובל בכל מקום שמתאספים ראשי צבור נבחרים בעלי השפעה רבנים. תלמידי חכמים בעלי בתים וחושבים ביחד איך להביא לידי כך שאלה הבודדים יטיבו את דרכם אבל מה קורה אצלנו מוסד שהוקם נגד דעת הרבנים שליט"א ואינו מקובל על היהדות החרדית לכל גווניה בבני ברק הממנה מטעם …. (לא אכנס עכשיו לעצם הענין כלומר המנוי הזה שכרגע הוא סוביודידה) ודווקא מוסד זה פונה לרבנים ולראשי הישיבות. הם בעצמם שמורדים בהם ואינם שומעים לקולם קול תורה הם הפונים אליהם במשחק תעמולה הגרוע ביותר שלהם.

הכוונה היא כפי שאמרתי לזרוע שנאה בין אחים מי הם אלה המרשים לעצמם לסלף ובמצח נחושה את צביונה של בני ברק עיר הקודש וישביה רבניה, גדוליה סופריה מוריה ופועליה. תלמידי חכמים תלמידי ישיבות מרנן ורבנן ואנשי עמל ועבודה וכו' הם מתארים את תושבי בני ברק כקבוצת טרוריסטים של כבוש העיר ומוסדותיה.

אני מזהיר את מועצת העריה הנכבדה שהמטרד הזה שניקרא מועצה דתית בצורתה הנוכחית יפלג עוד יותר ויחריב כל חלקה טובה בעירנו וגם יפריע את עבודתה הסדירה של העריה אני לא אתן לכם מנוחה עד שהאנשים הללו יסתלקו מן הזירה הצבורית ואווירה של בני ברק תטוהר והשלוה והאיחוד ישובו על קנם.

אני פונה לראש העיר שיזהיר אותם מלסכסך ולהאשים עיר שלימה וצבור שלם על מעשים של כמה יוצאי דופן שאף אחד לא יודע מי הם וכולנו מגנים אותם.

יפסק הרצון של השתלטות בכח החוק על הצבור החרדי תחת מסווה של סופיך שירותים דתיים בצורה ממלכתית. בכל אופן שנה הראשונה של הקדנציע כל ישיבת המועצה להפחה לזירת קרב (כמובן בלי נשק) אלא בנאומים ארוכים ובהתרגזויות וקריאת ביניים, ישבנו שעות על שעות בישיבות הללו אני מניח שהתחילו אצל כמה מראשי הקולוציע הרהור שני על כל שמתרחש בנתיים שמעתי על מו"מ המתקיים בין פא"י והפוה"מ להצטרף לקולוציע הנוכחית בליבי חשבתי אמנם בגוש ישארו כך שלשה חברים אבל הייתי בטוח שהמצב ישתנה וע"י זה יחדור להנהלת העריה שומרי החומות של בני ברק החרדית באחד הישיבות נבחר ר' שמואל וינברג בתור סגן ראש העיר בפועל עם הצהרה שהם שני חברי פא"י מצטרפים לקואליציע מעניין שלא היתה בהצבעה שלו שום רמז על ניתוק הקשרים על הגוש הדתי שאלתי את ר' שמואל האם יש סעיף סודי בענין זה אמר לי להפך אמרנו להם שני דברים בפירוש. נמשיך בהתנגדות למועצה הדתית וכך גם נתייחס לתקציב של המועצה הדתית. ולא ננתק את הקשר עם הגוש זהו בדיוק מה שרציתי לדעת איך אנחנו עומדים כמובן שהתחלנו לחשוב על מתון עמדתנו כאופוזיציע נפגשתי עם ראש העיר מר ישראל גוטליב בסודיות גמורה (עכשיו אני מגלה זאת) באופן גלוי באם הוא מוכן לנקוט עמדה מתונה יותר כדי לשמור על צביונה של בני ברק הוא אמנם אמר שגם לכתחילה לא חשב אחרת וכל השמועות שיפיצו בעיר על הסכם חשאי אין לזה שום יסוד לא פה המקום לפרט את כל השיחה בדרך כלל זה היתה שיחה טובה ופוריה מסרתי ליתר חברי הגוש על השיחה הזאת ונקטנו עמדה פאסיביט לעניני העירייה האווירה השתפרה נציגי פא"י השיגו הישגים חשובים שרק מי שבפנים יכול להשיג והתחלנו להמנע מהצבעה בכל הדברים שהצבענו מקודם נגד וגם שינינו את סיגנון הנאומים והאווירה השתפרה מיום ליום השלמנו עם הגורל הוא שבקדנציע הזאת יהי' ראש העיר חבל הפועל המזרחי (דרך אגב אמרתי לראש העיר מר ישראל גוטליב שהוא בין אנשי הפועל המזרחי הנעימים ביותר) משך כמה חדשים גם עבודת הועדות קבלו צורה אחרת הלחימה נפסקה והתחילה העידן של התפיסות ולעשות שלום עם הגורל שכך קרא גם הוא מר גוטליב התייחס כבר אחרת לגוש שלנו וביחוד ? חלה הקלה במצב שלנו מאופוזיציה חריפה לעמדה שקיטה יותר גם ע"י השפעתנו התקררו היחסים בין העירה ובין המועצה הדתית חברי פא"י שהיו בקולוציע הביאו לידי כך שישר מקופת העריה מבלי לפגוע באיסור של רבני בני ברק קבלו מגידי שעורים מהחוגים שלנו כמה פעמים סכומים ניכרים גם ההתנגדות של אנשי הסעד לשתף את אברכי הכוללים ברשימת מקבלי תמיכה ע"י משרד הסעד היגיע לסידור מסוים השפעתו של ר' שמואל וינברג בהנהלת העריה גדלה מיום ליום למרות שהם היו רק שני חברים והיתר היו תשע חברים מפני כמה סיבות קודם הוא הידען הכי מוכשר בעניני העיר זאת ועוד הם ידעו שע"י הצטרפותם לקוליציע רפו המתיחות גם עם יתר חברי הגוש ואפילו הגיעו לפעמים לאחדות דעות בדברים שונים בכל האווירה השתנתה וחיינו ככה עד סוף הקדנציע התקיימו בחירות חדשות לעריה ב- 31/12/1973.



השאר תגובה

0

Your Cart

%d בלוגרים אהבו את זה: