גלגול נשמות

מאמר על גלגול נשמות:

כל נשמה היא נצחית. ההגדרה של נצחי משמעו; היה הווה ויהיה. במילה אחת יהוה. זה סוד השם הקדוש ליהודים. למעשה, שם האלוהים "יהוה" משמעו; הנצחי. מאחר ונשמה היא נצחית, ומאחר ונשמה בלתי ניתן לראייה, לכן אנו דומים לאלוהים שהוא בלתי נראה ואף נצחי.

למעשה המילה אלוהים היא מילת רבים המייצגת את מכלול הנשמות הרבות בבריאה ומחוצה לה. כל נשמה מרגע התנתקותה מהאלוהות (מתחת כיסא הכבוד, או מהבית שלה) משחקת לה משחק בתוך מערכת הבריאה.

התקופה זו, ובכמה מיליוני השנים האחרונות הנשמות בחרו (או שלא) להיכנס ולשהות בתוך גופים אנושיים. בהתחלה שהינו בכל גוף אלפי שנים (מצוין בתנ"ך על אדם שחי 930 שנה וגם צאצאיו) ולאחר מכן האדם שוהה בכל גוף קרוב ל-80 שנה בממוצע כיום. עד לפני מלחמת העולם השנייה, היו מקומות שאנשים חיו רק 40 עד 50 בלבד.

התנ"ך עצמו הוא ספר המספר על גלגולים וזה מה שעשה רבות האר"י הקדוש. הוא קישר בין ישויות תנכיות לתנאים ואמוראים וגם נביאים ואמר שהם אותו גלגול. במאמר זה אנסה לחדש בלשון מודרנית אודות הגלגולים הרבים של כמה מהיהודים המפורסמים בקרב יהודים.

אדם הראשון התגלגל ב: (יתכן שפה ושם אני מפספס כמה גלגולים נוספים שלו)
1. אדם.
2. שֵׁם. (בן נוח)
2. מלכי צדק. (מלך שלם)
3. יוסף. (בן יעקב משנה למלך פרעה)
4. יהושע. (בן נון)

הנוצרים מאמינים שישו הוא כל הגלגולים הנ"ל. הם טוענים שהוא התגלגל 24 פעמים עד היותו ישו וכל גלגוליו מופיעים בתנ"ך והם חלק ממנו.

 

רבי עקיבא ואשתו רחל הם גלגולם של יעקב ורחל:

עקיבא הם אותיות יעקב. ורחל אחות לאה, התגלגלה בבתו של כלבא שבוע, שהוא בעצם גלגול של לבן הארמי. המילה 'כלבא' מזכירה את השם לבן (2 אותיות זהות) שניהם היו עשירים וקמצנים.

יעקב עבד עבור רחל בצאן 22 שנים אך שהה שם עוד 2 שנים (ס"ה 24 שנים). ועקיבא נעלם מהבית ללמוד תורה ל-24 שנים.

יעקב הכיר את רחל (הצעירה מאוד ממנו) לראשונה כשהוא היה בגיל 69 לדברי התלמוד. עקיבא נישא לאשתו כשהוא היה בן 40 והיא בת 18 בסך הכל.

ליעקב ורחל היו 2 ילדים (יוסף ובנימין). לעקיבא ורחל היו גם 2 ילדים. (יהושע ועוד בת אחת).

יש דמיון רב בין עקיבא ליעקב אבינו. כל חייהם דומים בהחלט.

עקיבא חשב שבר-כוכבא הוא המשיח, ויעקב אבינו רצה לגלות לבניו את בואו של המשיח. יעקב אבינו ציפה למשיח כל חייו.

 

הרבי ר' מנחם מנדל האדמו"ר מקוצק:

התגלגל שוב לא מזמן באדם ייחודי שונה ומוזר (בדיוק כפי שהוא עצמו היה בתור הרבי מקוצק) שחי עמנו לא לפני הרבה זמן כאן בישראל. לאדם זה קראו; הפילוסוף ד"ר משה קרוי.

ד"ר קרוי היה נשמה מיוסרת שחיפשה את האמת המוחלטת. הוא עשה כמה מסעות רוחניים.
בהתחלה הוא היה חסיד של 'איין ראנד' וחיבר בעקבות כך את הספר; "החיים על פי השכל". בהמשך הוא התאכזב ממנה והמשיך הלאה.
לאחר מכן הוא היה חסיד של הסיינטולוגיה (באוסטרליה) ועבר את כל השלבים שלהם ובעקבות כך כתב את ספרו; "הוכחות לוגיות בדבר קיומה של הנשמה". גם מהם הוא התאכזב והמשיך במסעו וחיפושו.
לאחר מכן הוא היה חסיד של סאי-בבא ולבסוף עזב אותו. ועבר למיסטיקה הודית ומשם הוא גילה את הגנוסטיקה ואז כתב את הספר; "מעבר ליש ולאין". ולבסוף הוציא את הספר שלא יצא לאור אך נמצא ברשת האינטרנט ושמו; "מלחמת בני האור בבני החושך". את הספר "המצפוּן, תיאוריה מבנית" הוא הוציא בשפה האנגלית.

חייו הסוערים והמוזרים של ד"ר משה קרוי שנראים אולי אובססיביים למדיי, והיכולת שלו לשהות בבית וימים וחודשים מבלי לצאת ורק לעשות מדיטציות ארוכות מאוד לאורך כל שעות היממה, מזכירים את חייו הסוערים של האדמו"ר מקוצק ב-20 שנות חייו האחרונות שלא יצא מחדרו כמעט בכלל וגם לא קיבל חסידים.

האדמו"ר מקוצק היה אומר שהוא יכול לחשוב מחשבה אחת במשלך חודשים רבים מבלי להרפות ממנה ומבלי שמחשבות אחרות הסיחו את דעתו. כזו מחשבה חדה וראש נקי היה לו בדיוק כמו למשה קרוי.

 

ככל שתקראו אודות שני האישים הללו, לא תוכלו שלא לראות את הדמיון הרב באופי האישי שלהם. הרבי מקוצק חי 20 שנים מבלי שהיה אכפת לו מחסידיו הרבים. זוהי הסיבה שעזבו אותו מאות מחסידיו והרבי מאיז'ביצא בראשם. הוא חי לו בבועה שלו ובמצב מדדטטיבי כל חייו. הרוחניות שלו אפפה אותו מבלי להתחשב בזולת.

כשאמרו לו פעם "מה עם אשתך"? מדוע אתה מתעלם ממנה? אז הוא ענה, כתוב "ומבשרך אל תתעלם" אם מבשרי אני מתעלם, אז למה שאני לא אתעלם מבשר אחר? (אני מקווה שאני מצטט אותו במדויק). הוא חי בבועה אישית ולא יצא ממנו עד יום מותו.

לכן בחייו הבאים כאדון קרוי, הוא המשיך עם ההתנהגות האגואיסטית הזו. הוא כתב אז את ספרו "החיים על פי השכל" ולקח כסף מאנשים ששתו אצלו תה וקפה בבית כולל חמותו.

אני יודע שאני כותב מילים חריפות ביותר אודות האדמו"ר מקוצק, אבל קוצק הייתה תמיד נר לאמת ואני אומר אותה ללא משוא פנים. גם אם הדברים נראים לכאורה לא יפים.

אין לי דעה אישית נגד האדמו"ר מקוצק או ד"ר משה קרוי. אני רק מציין את הדמיון ביניהם גם אם זה אומר לתאר כמה מאפייני אופי שנראים אולי כשליליים. אבל למעשה אין כזה דבר "אופי שלילי". כל אחד והאמת שלו בהתאם לרמת המודעות שלו ברגע נתון ובגלגול מסוים, על המסלול שלו בדרך להארה המוחלטת. אין טוב ואין רע. הכל רק נקודת מבט. אז אמשיך…

הרבי מקוצק לא השאיר אחריו כתבים והסיבה העיקרית שהוא עדיין לא מצא את האמת המוחלטת שהוא כל כך חיפש. בעודו אדמו"ר הוא היה מוגבל. הוא לא יכול היה ללכת למנזרים, לבתי מדרש לפילוסופיה, או לנזירים טיבטיים והודיים. היה עליו למות ולחכות לגלגול הבא שלו שם הוא יהיה יותר חופשי.

לצערו של הרבי מקוצק, הוא התאכזב מהעולם החרדי חסידי שהוא גדל בו. לכן הוא בחר (במודע או שלא במודע) להיוולד כחילוני שאז הוא יהיה חופשי להמשיך לחפש את האמת אותה הוא חיפש בחייו הקודמים.

מאחר והרבי מקוצק היה איש אמת, חסר פשרות, איש נקי ורוחני, חף מגינונים חברתיים, בעל טהרה וניקיון מיני, הוא נולד שוב בישראל ליהודי מאיר פנים ויפה תואר (בצעירותו). משה קרוי הקרין טהרה וניקיון רוחני נדיר. ראו עליו שהוא א-מיני, שכן בגלגול הקודם שלו הוא ביטל לחלוטין את כל התשוקה המינית שלו. פניו הפיקו חכמה ותבונה.

כבר בהיותו באוניברסיטה כמרצה לפילוסופיה בישראל "רדפו" אחריו תלמידים שהיו סוג של "חסידים" עבורו. בדיוק כפי שהוא היה בגלגול הקודם שלו. אבל גם בחיים אלה הוא היה ונשאר אדם נסער מבחינה רוחנית.

 

בהתחלה, מאחר ולא ממש היה אכפת לו מחיי רגש ואהבת הזולת במובן הרומנטי, אז הוא פגש אישה שהתאימה לפילוסופיה שלו. איין ראנד. אבל הוא התפתח מעט והבין ששכל לבד אינו מעניק את החוויה הרוחנית לה הוא שאף.

אז הוא פנה עורף לשיטה זו והלך לסיינטולוגיה שאז הייתה צעירה לימים. הוא חווה חוויות רגשיות ב-אודיטינג (בתהליכים) שלו אבל ראה שם דברים הפוכים ממה שמייסד הסיינטולוגיה טען. אז הוא התאכזב ממנו ואמר לפני שהוא עזב את הסיינטולוגיה; "הדת היחידה שאולי הייתה הכי קרובה לאמת היא הסיינטולוגיה, הבעיה היא, שהשתלטו עליה גורמים מדכאים". משפט מבריק וחכם.

לאחר מכן הוא עשה עוד מסעות רוחניים עמוקים כפי שניתן לראות בספר העמוק שנקרא "מעבר ליש ולאין". לבסוף מצאו אותו מת בגיל 40 בביתו ולא יודעים אם הוא התאבד או מת בצורה אחרת עד היום.

 

את ספריו של משה קרוי פגשתי לראשונה בספרייה בהוד השרון. שם ראיתי את הספר "הוכחות לוגיות בדבר קיומה של הנשמה". זה היה בשנת 204 בערך. קניתי את הספר בעגלה שעמדה בחוץ ב-5 ש"ח. הספר מהמם ומבריק בצורה יוצאת דופן. בהמשך לאחר יותר מ-10 שנים, ככל שהתבוננתי בנוסח דיבורו של משה קרוי בעיקר ב-יוטיוב, קלטתי לפתע שאדון זה הוא גלגולו של הרבי מקוצק. זה פשוט אותו בן אדם.

 

הדמיון הלא ייאמן ביניהם מוזר לחלוטין.
1. שניהם יהודים.
2. שניהם פילוסופים ממדרגה ראשונה.
3. שניהם גאונים מבריקים ולעיתים בלתי מובנים.
4. שניהם לא דפקו לאף אחד חשבון.
5. שניהם אמרו את האמת שלהם ללא משוא פנים גם אם הם נתפסו כמשוגעים על כל הראש.
6. שניהם היו נשמות שחיפשו אמת.
7. לשניהם היו חסידים לא מעטים שהעריצו את האדמה שהם עמדו עליה.
8. שניהם חיפשו את האמת ללא משוא פנים והקדישו את חייהם לרוח בלבד.
9. החומר לא עניין את שניהם, למרות שלשניהם היה יכולת מעולה לעשות כסף.

 



השאר תגובה

0

Your Cart

%d בלוגרים אהבו את זה: